"לא", פוסק דובר צה"ל, תת-אלוף מוטי אלמוז, כשהוא נשאל האם התעוררנו לצבא אחר, ביום שאחרי מחאת הפייסבוק חסרת התקדים של חיילי צה"ל. "היסודות עליהם נשען הצבא מאוד חזקים. אם הרשתות החברתיות מנוהלות ונשלטות נכון, אז אפשר להביא אותן לתוך הצבא בצורה הנכונה".
אלמוז, כך נדמה, מנסה להנמיך את הלהבות. הוא דוחה כותרות כמו "מרד דיגיטלי" שתיארו את אלפי התמונות שהעלו חיילים מיחידות צה"ל השונות לאות תמיכה ב"דוד הנחלוואי".
החייל צולם כשהוא הודף מעליו נערים פלסטינים, וזכה לכתף קרה מהצבא. אך בעוד המפקדים לא גיבו, החיילים הזוטרים מילאו את רשת הפייסבוק בתמונותיהם מחזיקים שלטים בנוסח אחיד המתייצב לצד חייל הנח"ל. אותו דוד, מסבירים בצבא, נשלח לכלא לאחר שנקט באלימות נגד מפקדו, ללא כל קשר לפעולותיו בשטח מול האוכלוסייה הפלסטינית.
הבוקר (ה') כבר הנחה הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ את יחידות צה"ל לעסוק בנושא הגבולות ההולכים ומיטשטשים בין הצבא לרשתות החברתיות.
"החיילים לא עשו מעשה חמור, הם קצת התבלבלו", אומר אלמוז ל"גלובס". "הציר המוביל הוא הציר הפיקודי. כפי שאני שולח את חיילינו למשימות בפיקוד ישיר, אני לא יכול שזה יגיע לשיח בפייסבוק. אתם רוצים להגיד לי משהו? זה צריך להיות באמצעות שרשרת הפיקוד. אנחנו אומרים לחיילים, שלמרות שכל עולמכם הוא בפייסבוק - ואנחנו מאפשרים את זה - אסור לקטוע את שרשרת הפיקוד".
"מסדרים את זה"
נדמה כי טון דיבורו של אלמוז, קולו של הצבא, הוא כמעט אבהי. "אנחנו בכוונה שמים יד על הכתף של החיילים ואומרים: זה שייך למשפחת הפיקוד, וזה שייך לרשתות החברתיות", אומר אלמוז, "פה הם ערבבו".
גם כשאלמוז אומר ש"מסדרים את זה" ביחס לחיילים הבודדים שנשפטו על המחאה הזו, שומעים שזה לא אותו צה"ל ששולח כיתות שלמות של חיילי גולני למחבוש לאחר מרד ותיקים, אלא צבא שמבין כנראה שהוא עומד בפני אחד מאתגריו הגדולים ביותר - חייליו המשתנים.
מי שהיו רק לפני שנה ושלוש עדיין בתיכון, הם בני דור שחייו מתקיימים בפייסבוק ובוואטסאפ. הם מביעים שם את רגשותיהם, חושפים את עצמם ובעיקר יודעים שזה כלי מחאה יעיל.
הרשתות החברתיות, גם בישראל, ערערו בזה אחר זה מוסדות בלתי חדירים. הם שינו תפיסות של קונצרנים מסחריים ורשתות קמעונאיות, הן טלטלו את הממשלה ויצרו פוליטיקאי פייסבוק שמובילים אג'נדות מבוססות לייק.
האם כעת, לאחר שצומחת פה חברה שמבינה שדבר לא קדוש, ואפשר ורצוי לערער על תכתיבים בני שנים ארוכות - הגיע גם תורו של צה"ל, המוסד הישראלי הבלתי חדיר מכולם להתמודד עם מרד צרכניו, החיילים?
"אם היו קוראים לארגן הפגנת תמיכה בחייל, אז אולי היו מגיעים 6 אנשים", אומר אלמוז ומקטין את האירוע התקדימי. "מאחר שהרשת החברתית היא הדבר הכי מהיר ונגיש, ועשית כבר 1,000 לייקים אחרים באותו זמן שגלשת, אז מה הבעיה לתמוך?".
- אז בסופו של דבר, האם הצבא לא רואה בעין יפה את מחאת הפייסבוק הזו?
"אין דבר כזה 'מחאות בפייסבוק' בצה"ל. מה יקרה מחר, נקבל מחאות שהשניצל לא טעים? שהאוטובוס של הטירונים איחר הביתה? למרות שכל הדברים האלה חמורים מאוד".
- מדאיג יותר מצב שהמחאה הבאה לא תהיה על שניצל אלא על סירוב לצאת למשימה מבצעית.
"נכון מאוד. אם יש טענות, צריך ללכת למפקד ולדבר. בסוף הדרך היא רק דרך המעשה הפיקודי, אין אפשרות להחליף את זה. החיילים שלנו אינטליגנטים, ואפשר להבהיר להם מה הנהלים הנכונים להתנהלות. למרות שקוראים להם 'הילדים שלנו', אלה אותם ילדים שמגינים על המדינה. הם לא ילדים, הם בני אדם מבוגרים".
- יחידת דובר צה"ל נלחמת בחזית הדיגיטלית בהסברה העולמית, בקרב על דעת הקהל. היא מבינה עם מה היא מתמודדת כשמדובר בחיילים שמשרתים בצה"ל ובחלק של הרשתות החברתיות בחייהם?
"צה"ל מבין את זה לגמרי. הוא התמודד עם חלקים מהתופעה, לא בסדר גודל כזה, גם בעבר. לצד זה שאני שם עליהם את היד, אני לא מוותר על ביטחון המדינה. אנחנו יכולים להתעורר בבוקר לאירוע בו החיבוק לא יספיק - כמו למשל שיצלמו ממקומות שאסור לצלם מהם, ובסופו של יום יש כללים להתנהלות. צריך להעביר מסר ערכי ומסר פיקודי, חייבים לשים קו שאומר מה עובר ומה לא עובר ברשתות החברתיות.
"ובכל זאת, לא צריך לעשות מזה משהו דרמטי. זה נכון לקבל את הפייסבוק, זה קיים כמו השמיים והארץ. יש שאומרים שזה לא לצבא, אני אומר שהדבר הזה מאוד מקובל, והצבא מאפשר אותו. ברגע שאמרתי את זה, אני יודע לנהל את הסיכונים שיש בזה".
דובר צהל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.