הרקע: ד"ר טל אנקר, חוקר בתחום אבטחת הרשתות, אלגוריתמים מבוזרים ומערכות ריל-טיים, ובעבר מנהל ארכיטקטורה בחברת מארוול, סבל מאז תקופת הצבא מכאבי ברכיים. האורתופד שלו, ד"ר רונן דבי, הפך במהלך השנים לידיד, והשניים הרבו לשוחח על שיטות האבחון הקיימות לשחיקת סחוסי ברך והפרעות הליכה אחרות, שיטות שמתקשות לספק לרופאים מידע עדכני.
"הייתה לדבי תחושה שהאופן שבו בודקים היום את ההליכה, אינו יעיל", אומר אנקר. אל השיחות הללו הצטרף גם פרופ' דני דולב, אחיו שלו רונן (למרות שמות המשפחה השונים), מומחה בתחום מערכות מחשוב מבוזרות ורשתות חיישנים. השלושה החליטו להשתמש בידע שלהם כדי לבנות את הדור הבא של מעבדת ההליכה והקימו את סנסוגו (SensoGo).
השוק: אנקר: "בני אדם לומדים ללכת במשך שנתיים, זה אחד הכישורים שהכי קשה לנו לרכוש. הליכה נכונה ולא מודעת היא עניין מורכב מאוד. כל מעגל הליכה, מרגע שרגל ימין עזבה את הרצפה ועד שהיא עוזבת אותה פעם נוספת, לוקח בערך חצי שניה. אדם שהליכתו נורמלית, נמצא במהלך ההליכה 40% מהזמן על רגל ימין, 40% על רגל שמאל ובשאר הזמן על שתיהן, כשהמשקל נחלק ביניהן.
"הפרעות הליכה גורמות לכך שיש האטה קלה במחזור ההליכה, או שיש יותר הסתמכות על רגל אחת לעומת השנייה, או שישנו יותר זמן שבו שתי הרגליים על הקרקע. מדובר בהפרשים של מילי-שניות בין ההליכה הבריאה להליכה הבעייתית, וקשה מאוד לדעת, ממבט בלבד, מתי בדיוק הרגל עזבה את הקרקע ומתי הושם עליה משקל".
הקושי הזה הוביל להתפתחות של מעבדות הליכה, קליניקות בהן המטופלים הולכים על שטיחים שבהם חיישני משקל, מצולמים במצלמות אינפרא אדומות סופר-מהירות או עונדים חיישנים על הרגל עצמה כדי לתעד בצורה מדויקת את התנועה.
"מעבדת הליכה היא קליניקה נפרדת מהמרפאה של הרופא, בדרך כלל בבית חולים או במוסד מחקרי. אלו קליניקות נהדרות עם המון מכשור מתוחכם, אבל יש בהן המון סרבול", אומר אנקר, "אנחנו רצינו להסיר את שכבות הסרבול".
כאשר המייסדים בדקו את השוק, הם גילו שבדיקות הליכה לא מיועדות רק לאבחון אורתופדי. מסתבר ששינוי דפוס הליכה הוא אחד המנבאים הראשונים של בעיות נוירולוגית, למשל אלצהיימר, שבץ או נוזלים בעמוד השדרה. היום הקשר הזה כבר מוכר במערכת הבריאות, בעיקר האמריקנית, וקיים אפילו החזר של חלק מחברות הביטוח לאבחנת הפרעה נוירולוגית במעבדת הליכה.
"היום, כדי לתת חלק מהאבחון, הנוירולוג מחויב ללכת יחד עם החולה שלו חמש דקות, אבל נוירולוגים לא עושים זאת", אומר אנקר.
המוצר: סנסוגו לא מנסה להחליף את מעבדת ההליכה, אלא להוסיף כלי אבחון מקדים בתוך הקליניקה של הרופא. מדובר במערכת של חיישנים שמתחברת לרגליים של המטופל כשהוא מגיע למרפאה. "ואז הרופא אומר לו 'לך תכין קפה, תסתובב בקניון ותחזור'", אומר אנקר. המערכת מתעדת את דפוס ההליכה הטבעי שלו, וכשהוא מסיים את ההליכה וחוזר לרופא, כבר פרוש בפני שניהם המידע העדכני לגבי הליכתו. בגישה כזו ניתן לראות גם פניות, עליית מדרגות, ניתן לבצע בדיקת הליכה כשיש על הנבדק גם עומס קוגניטיבי.
"אנחנו מודדים המון תנועות זעירות של הרגל שבעין לא רואים אותן", מדגיש אנקר. "12-15 דגימות בשניה. קשה מאוד לעשות זאת עם הרכיבים האלקטרוניים היחסית לא יקרים שבמערכות שלנו, אבל הצלחנו".
אנקר מאמין שהמוצר שלו יכול לסייע - בנוסף לאורתופדים, נוירולוגים ורופאים גריאטריים - גם לפיזיותרפיסטים, שרוצים להראות למטופלים שלהם שהטיפול יעיל.
שלב בפעילות: סנסוגו נמצאת בסוף ניסוי קליני ראשון בברזיל, בו היא משווה את המוצר שלה לשטיח של מעבדות ההליכה. במקביל היא עורכת ניסוי בארה"ב לצורך קבלת אישור שיווק במדינה. "אחת ההוצאות הגדולות של החברה הייתה רכישת השטיח להשוואה. זה עולה כ-35 אלף דולר", אומר אנקר.
גיוסי הון: החברה הוקמה בתוך חממת מופ"ת ביהודה מקבוצת טרנדליינס וגייסה עד כה כחצי מיליון דולר. בימים אלה מנסה החברה לגייס 1-1.5 מיליון דולר לצורך השלמת הניסוי הקליני ושיווק המוצר.
השלב הבא: מערכת החיישנים של החברה יכולה לשמש גם למדידה אובייקטיבית של ביצועי ספורטאים, ברפואת ספורט ובעסקי הספורט.
SensoGo
שנת הקמה: 2011
מייסדים: ד"ר טל אנקר (המנכ"ל), ד"ר רונן דבי ופרופ' דני דולב
משקיעים: חממת טרנדליינס והמדען הראשי
גיוסי הון: כחצי מיליון דולר
מקור: IVC-Online
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.