שביתת עובדי דואר ישראל נמשכת, ונראה כי בינתיים הציבור לא ממש מתרגש. כמו עיצומי העובדים ברשות השידור, כך גם בדואר - אי-הנוחות נסבלת. נדמה גם כי עובדי הדואר שלפו את נשק יום הדין מוקדם מדי, ואם אתה משתמש בשלב כזה בכלי הכי חזק שלך - שביתה כללית - במה תוכל לאיים בהמשך כשברור כעת שהחשש מהנזק הוא כבר לא כל כך גדול.
חיים אלמוזנינו, מנכ"ל דואר ישראל, נראה כמו בנקאי. איש כספים במקור, והתדמית הזו לא משרתת אותו מול ועד עובדים הסתדרותי בחברה ממשלתית מסואבת. הוא נתפס כמנהל עדין מדי לטעמם, אחד שלא מסוגל "להפוך שולחן". האמת כמובן שונה. אלמוזנינו משחק שחמט בזירת UFC. הוא יודע שלא משנה מה יקרה או מה יחשוב עליו איש ועד כזה או אחר, בסוף שני הצדדים יצטרכו להגיע להסכם שיכלול פיטורי עובדים רבים פשוט כי אין ברירה, וגם העובדים יבינו את זה בסוף.
- יש שביתה ואתם לא ניגשים לבית הדין להוציא צווי מניעה, זאת אסטרטגיה מכוונת?
"אנחנו שוקלים את העניין, אבל נראה לנו שעוד לפני שנלך לביה"ד ראוי למצות את הדיונים. קראנו לעובדים לשבת למו"מ. לדעתי, לא צריך להגיע לביה"ד, אנחנו יכולים להגיע להסכמות גם בלעדיו".
- נראה שזה משרת אותך לא לשדר לחץ לגבי השביתה כי אתה רואה שהציבור לא מתרגש.
"זה לא נכון. מה שנכון הוא שסכסוך עבודה בכלל ובטח זה, ראוי ללבן קודם בין הצדדים. אנחנו אפילו לא בתחילת המו"מ. יש תוכנית מלאה שהיא בהחלט מהפכה - מהפכת שירות לתושבי המדינה - וכדי להגיע אליה אנחנו צריכים להגיע להסכמות עם הוועד. אם לא תהיה ברירה נגיע לביה"ד, אבל שוב, אני מקווה ומאמין שנגיע להסכמות גם מבלי להגיע אליו".
- העובדים אומרים שהם קוראים לך למו"מ ואתה לא בא.
"זאת עובדה שאנחנו נפגשים איתם. מאז ינואר היו כ-20 פגישות. יש החלטה של ביה"ד מ-19 במארס האחרון שמורה להם לדון עמנו גם על תוכנית ההבראה וצעדי החירום. אני מניח שלא היינו צריכים החלטה כזו אם הם היו מסכימים לשבת ולדבר על שני הנושאים הללו".
- המאבק, גם שלך וגם של העובדים, נשא אופי אישי מההתחלה. אתה חושב שהוועד מחפש אותך?
"הם לא מסרבים לשבת איתי ואני לא מסרב לשבת איתם. אני יושב איתם לפעמים, אבל אנשי המקצוע יושבים מולם. אני שם מתי שצריך ומגיע לדבר עם כל מי שרוצה לדבר איתי וגם עם מי שלא. אני מעורה בפרטים, אבל את הצדדים המקצועיים מובילים האנשים שלי".
- אז למה המאבק עבר לפסים אישיים?
"הם תוקפים אותי אישית ולא להפך. איני יודע למה הם עושים זאת וצריך לשאול אותם לגבי זה. בסופו של דבר, אני עומד בראש המערכת וזה טבעי, אבל לדעתי זה לא מועיל. זה לגיטימי שהם יתקפו את התוכנית ואת מי שמציע אותה".
- עד כמה קשה מצבה של החברה?
"קשה מאוד, אבל גם ידוע מראש. יש לנו אפקט מספריים של עלייה גדולה בהוצאות בשל הוצאות שכר קיבוציות עם גידול אוטומטי בשכר, והכנסות שגדלות מעט. עסקי הליבה של ההכנסה - ההכנסות מהדואר - הולכים ויורדים, וכדי לפצות על הירידה הזו אתה מביא הכנסות נוספות בעלויות גבוהות יותר.
"הגירעון הולך וגדל והכתובת הייתה על הקיר. במקרה שמישהו שכח, אבי הוכמן (המנכ"ל הקודם - ג.פ) התריע על כך ב-2010 במכתב ששלח למשרדי הממשלה, וכך גם אני באוגוסט 2011. זה לא קרה פתאום. ידענו לאן אנחנו הולכים, אבל לקח לכל הגורמים יותר מדי זמן להבין גם. למשרדי הממשלה לקח זמן להתגייס לעניין. משרד התקשורת והאוצר מגויסים עכשיו, אבל משרד התקשורת החליט בזמנו שהוא לא מטפל בנושא אלא דרך הוועדה הציבורית (ועדת רייך לטיפול בשוק הדואר - ג.פ) שלקחה זמן. הוועדה עשתה עבודה מעמיקה, אבל זה לקח שנה וחצי וכל דבר שהיה צריך לטפל בו המתין לתוצאות הוועדה.
"התרענו לפחות עשרים פעם על מצבנו. בסוף הפכנו לבעיה דחופה. בעבר אמרו שאנחנו סתם מנסים להטיל אימה, צועקים 'זאב זאב' ושיש לנו הרבה כסף. מה שקרה די מבאס, צדקנו וזה לא כיף. זו סיטואציה לא טובה".
- אתה חושב שהיה אפשר לעשות משהו אחרת?
"זו לא ביקורת. אני מציין עובדה שטיפלו בנושאים חשובים וזה לקח זמן. הייתי מאוד שמח לקבל פתרונות כאלה ואחרים לפני שנתיים. משרד התקשורת חשב, אולי בצדק מבחינתו, שיש לחכות להמלצות הוועדה".
- אימוץ המלצות ועדת רייך יפתור את הבעיות?
"קשה לי לומר. הדוח פורסם רק לאחרונה ואנו צריכים ללמוד אותו ואת השפעותיו על החברה. אין ספק שהוא מתייחס כמעט לכל הסוגיות שהיו צריכות לקבל יחס. האם זה מה שציפיתי וקיוויתי? בחלק מהדברים כן, אבל עלי לבחון וללמוד את הדוח".
"הוועד מבין שאין ברירה"
- מאז 2010, עוד קודם להגעתך, הנהלת הדואר מתריעה על מצבה והמצב ממשיך להיות רע. מה אתה חושב על כך שהמדינה לא הגיבה? האם המתנתם זמן רב מדי?
"לא אמרתי שהמדינה לא הגיבה. קיבלו החלטה להקים ועדה, ומהרגע שהחליטו היא גם פעלה. במקביל, נעשו דברים נוספים כדוגמת הדואר היחידני ומעבר ממיון לילה למיון יום. נעשו דברים, אך לא מספיק. בסופו של דבר יש בעיה מהותית במקום שיש בו יותר הוצאות מהכנסות. אני לא יודע אם הייתי עושה דברים אחרת אם הייתי הרגולטור. צר לי אבל על הזמן שדיממנו בתוך התהליך".
- 2,000 עובדים הולכים הביתה?
"זה נורא. אבל צריך גם להסתכל על הצד השני - יהיו 5,000 איש שיישארו עם משכורת וביטחון תעסוקתי לשנים רבות. אני לא מחפש להרוויח זמן במימון ביניים. אני מחפש לייצר חברה אחרת ומתקדמת שמתאימה לעידן החדש".
- הוועד מנותק?
"הוועד מכיר את המצב הפיננסי ומבין שאין ברירה, אבל הוא נכנס למגרש מאוחר. יש לנו מעט זמן מבחינת המקורות לשבת ולדבר על הנושאים. התוכנית חטפה ביקורת מכל הכיוונים, וכל אחד מהגורמים - גם בממשלה - החליט שהיא לא מתאימה לו. אבל, בסופו של דבר התברר שזו תוכנית ריאלית שניתן ליישמה".
- למה לא להפריט את הדואר וזהו?
"אני לא הבעלים, שהם יחליטו אם הם רוצים להפריט או לא. הפרטה היא לא הפתרון למצב הנוכחי. קודם צריך לתקן את המצב, ואז להחליט אם רוצים להפריט או לא".
- בנק הדואר הוא חלק מהפתרון?
"כן. לא מדובר בתוכנית להפוך את בנק הדואר לבנק מסחרי מלא, אלא למה שניתן לעשות במגבלות של העובדים, המערכות והרגולציה. התוכנית שלנו היא להקים עד 2018 בנק דואר שיפיץ אשראי, מוצרי ביטוח, פיקדונות ויהיה סולק. זה יביא כסף למערכת והמחירים יהיו אטרקטיביים. זה שינוי שדורש אישורים והתאמה של מערכות ואנשים. זה ריאלי. תראו מה קורה בעולם, באיטליה למשל, מרוויחים מזה הרבה כסף. לדואר יש פריסה רחבה ואמון. זה מנוע צמיחה משמעותי. אסור ולא כדאי לחכות בהיבט הזה, כי גם זה ייקח זמן. הרי התוכנית מדברת על להתחיל לפעול היום ולעשות ולשנות ב-2018".
- יש לך משאבים עכשיו להשקעות ועמידה בתנאי הרגולציה והעמידה בתוכנית?
"לא צריך דרישות גדולות. השיפור בשירות, ההתייעלות, התאמת התשומות לפעילות ופעילויות חדשות - הכול מתומחר בתוך התוכנית. האוצר מוכן לתת לנו 1.3 מיליארד שקל שישמשו לפרישה של העובדים. הוא הצהיר שהוא עומד מאחורי התוכנית ומגבה אותה ושייתן כל כסף שיידרש לתוכנית עצמה כרפורמה מלאה. עם זאת, הוא לא ייתן מימון ביניים זמני - זה או כל הכסף או כלום. הוא לא ייתן מעט כסף. ברגע שההוצאה על השכר לעובדים תיחסך, יהיה מספיק כסף לפעולות אחרות".
- כמו מה למשל?
"לאורך השנים לא עשינו התאמות בתנאי ההעסקה. בפעם האחרונה שעשינו התאמות לדוורים כמויות הדואר היו גבוהות בכ-40%. אם מאז ועד היום היינו מקצים מחדש את שעות העבודה לדוורים, היו לנו בקופה כ-200 מיליון שקל נוספים. לזה היינו צריכים הסכמות, ולא היו הסכמות. לא היה צריך בשביל זה לפטר אף דוור, אלא לקלוט פחות דוורים ממה שקלטנו".
- אתה אופטימי שהעובדים יתגייסו? נראה שהמצב הולך דווקא לפיצוץ.
"זו תוכנית קשה. מדובר בהתייעלות וצמצום כמות גדולה של העובדים, ומי שיישאר יצטרך לעבוד יותר. זכותם וזה גם לגיטימי להיאבק. אני חושב ומאמין שזאת הדרך הנכונה. צריך לשנות פה סדרי עולם בכל הקשור ליחסי העבודה. אנחנו בעולם תחרותי, והמתחרים שלי לא כבולים למערכת יחסי עבודה שכזו, כך שלי יש חיסרון מובנה.
"אני אנצח וזה יהיה טוב לכולם: לציבור, לעובדים, לכולם. אני לא רואה אפשרות אחרת כי האלטרנטיבה היא להיות במקום נוראי לכולנו. בסוף היום התוצאה תהיה חברה חדשה ותחרותית יותר. אני מכיר חברות תחרותיות עם גמישות מלאה לניהול שמצב העובדים שם לא רע בכלל. העובדים אצלנו מצוינים ועושים את עבודתם - המגבלות הן ארגוניות".
- עד מתי תהיה מוכן לספוג את השביתה?
"לא מוכן כלל משום שלדעתי היא לא מוצדקת. צריך לשבת עד שייצא עשן ונפתור את הבעיות. אין לנו ברירה".
- תבצע את תוכנית ההבראה עד תומה?
"אלא מה? אני מתכוון ליישם את תוכנית ההבראה הזו. לא אני כתבתי אותה - את הכול עשו העובדים. כמנכ"ל תפקידך ללמוד מהעובדים איפה הכשלים, מה לא נכון, איפה יש כסף ומה צריך לתקן - ולאגד את כל זה לתוכנית. זה מה שעשיתי. אשמח להיות כמה שיותר עד שהדבר המשמעותי הזה יעמוד על הרגליים. יכול להיות שהמצב עוד יהיה יותר קשה מהיום, אבל אני מאוד אופטימי. קושי לא מרתיע אותי. אני מאמין שבסוף נסתכל על התוצאה הסופית ונחייך".
מוועד העובדים נמסר בתגובה כי "עובדי הדואר מוכנים לעצור את השביתה באופן מיידי ובלבד שהנהלת החברה תפסיק את הפגיעה החד-צדדית בעובדים. אנו קוראים להנהלת החברה לשבת אתנו למשא ומתן אמיתי כדי להציל את הבית של אלפי עובדים".
עיקרי תוכנית ההבראה
רענון כוח האדם: פיטורי כ-2,000 עובדים וגיוס במקביל של 750 עובדים חדשים
שיפור השירות, כולל שינוי שעות העבודה של הסניפים והגעת הדוורים לבית הלקוחות בשעות אחר הצהריים והערב
גידול בהכנסות באמצעות הרחבת תחומי הפעילות העסקית כדוגמת הפצת אשראי, ביטוח, סחר מקוון ועוד
גמישות ניהולית שתאפשר לפעול כהלכה בשוק תחרותי
התייעלות על ידי התאמת התשומות לפעילות החברה
עדכון תעריפים
התאמת הרגולציה לסעיפים הקודמים
"אם לא תהיה רפורמה - האג"חים הם הבעיה האחרונה של כולנו"
לצד העימות החריף עם העובדים, לאלמוזנינו עימות נוסף, רגוע יותר ופומבי פחות, עם מחזיקי האג"ח של דואר ישראל שחוששים לעתיד החוב כלפיהם, וכבר הקימו נציגות שלהם. בתחילת 2010, הנפיקה החברה אג"ח פרטיות בהיקף של 400 מיליון שקל. מאז ועד היום, האג"ח משולמות כסדרן, אבל דירוג החוב שלהן הורע שלוש פעמים - דבר שהוביל להעלאת הריבית שמשלמת החברה למחזיקי האג"ח. מהלך זה, לצד ההרעה בתוצאות דואר ישראל, הובילו את מחזיקי האג"ח לנסות ולהפעיל לחץ על החברה, ולא פחות מכך - על בעלי המניות בה: מדינת ישראל - בניסיון לקבל הבטחות לגיבוי ממשלתי או ביטחונות מהחברה. עד כה מחזיקי האג"ח והחברה טרם הגיעו להבנות.
- הנפקתם אג"ח ב-2010, כשהמנכ"ל הקודם התריע על מצבה של החברה. זה הוגן להנפיק אג"ח בנסיבות כאלה?
"אני לא יכול לומר מה היה אז. לא הייתי בחברה".
- מה מצב החברה מספרית?
"אלמלא היינו נוקטים בצעדים קשים, הגירעון ב-2014 היה מסתכם ב-180-200 מיליון שקל. עשינו תוכנית חירום שבה קיצצנו את כל מה שיכולנו במסגרת מה שמותר לנו, והיה אפשר וניתן לקצץ יותר בגלל צורך השעה. קיצצנו מהגירעון כ-113 מיליון שקל, כך שהפיקדון מבחינה תזרימית יעמוד על כ-40 מיליון שקל. אין לנו עוד מהלכים לגבי שנת 2015, פרט למימוש נכסים".
- ותממשו נכסים כחלק מניסיון ההבראה?
"זה לא מהלך נכון משום שאין בו שום הבראה. במערכת שיש גירעון מובנה זה רק דוחה את הקץ ולא בהרבה. רק תוכנית הבראה תפתור את הבעיות, כל פתרון אחר כמו מימוש נכסים יחזיר אותנו לאותה נקודה תוך זמן קצר".
"צריכים לתת לנו צ'אנס"
- האם תעמדו בתשלומי האג"ח שלכם?
"נותרו 325 מיליון שקל, כשהתשלום האחרון היה בתחילת חודש אפריל. התשלום הבא אחריו ב-1 באוקטובר, אז נצטרך לשלם כ-30 מיליון שקל - ואין ספק שנעמוד בזה".
- מתי ייגמר לכם הכסף?
"איני יודע. כרגע אני יכול לשלם את כל מה שאני צריך לשלם אם נסכם בקרוב את הרפורמה, ואין אופציה כזאת שזה לא יקרה".
- החשש של מחזיקי האג"ח לא מוצדק?
"בהחלט. הם ממהרים מדי. הם צריכים לתת לנו צ'אנס להעביר את הרפורמה".
- אם אין רפורמה אין כסף לאג"ח?
"אם נעביר את הרפורמה, נעמוד בתשלומי האג"ח ללא ספק ובלי הסדר. לכן, יש ליווי מלא - העובדים מבינים וההסתדרות בתמונה ואני משוכנע שנתקדם. אם הרפורמה לא תעבור, לא יהיה דואר ואז בעלי האג"ח הם הבעיה האחרונה של כולם".
- מה עם מתן ביטחונות למחזיקי האג"ח?
"הבטוחה הכי טובה שהם יקבלו זו חברה בריאה. אפשר לגמור את זה מהר והם יקבלו את זה. יש החלטת דירקטוריון שמאשרת לנו למכור בשנה הבאה נכסים לצורך פירעון חוב. לא נצטרך את זה כי זו לא הבראה ולא הפתרון שהחברה הזאת צריכה. לחברה יש פלטפורמה כה טובה שלא לנצל אותה ולהפוך את זה לכסף זה עוול".
- תהיה חתום על הסדר חוב בחברה ממשלתית או שתממש נכסים לפני חדלות פירעון?
"כאמור, יש החלטה בדירקטוריון לגבי מימוש נכסים להחזר האג"ח. לא יהיה הסדר חוב כי החברה תתוקן קודם. לא יכול להיות הסדר חוב בחברה שבה הבעלים חושבים שהם מעוניינים להשקיע כמה כסף שנדרש כדי להבריא אותה, וכשמשרד התקשורת מקדם ועדה ורוצה לקדם את השוק ולעשות שינויים ברגולציה ועוד. כולם מכירים בעובדה שצריך לעשות שינויים. אני חושב שמחזיקי האג"ח רואים את התמונה הפיננסית של פירעון התשלומים שלהם בדרך צרה מאוד במקום להסתכל על זה במובן הרחב. הם ממהרים מדי. אם יחכו בדיונים מצבם יוטב. מה גם ששילמנו הכול ואנחנו לא חדלי פירעון".
דואר ישראל
כתבות
ני"ע
