בניגוד להחלטת העליון: יופעל מתקן סולארי בחוות שקמים

ב-15 במאי, בישיבתה הקרובה של מועצת מקרקעי ישראל, צפויה להתקבל החלטה המאפשרת להכשיר את הפעלת המתקן הסולארי בחוות שקמים של משפחת שרון - מתקן שבית המשפט העליון פסל את הפעלתו.

עד היום ניתן היה להקים מתקנים סולאריים רק בקיבוצים ובמושבים שבהם הקרקע מוחכרת "בתנאי נחלה". האישור להקמה מתקן סולארי ב"תנאי נחלה" ללא מכרז ניתן רק למתקן שגודלו עד 2.5 דונם. חוזה החכירה של חוות שקמים מוגדר חוזה למטרות מטעים והוא אינו חוזה בתנאי נחלה.

יו"ר המועצה, שר השיכון אורי אריאל, יביא למועצה החלטת הצעה שלפיה תותר הקמת מתקן סולארי גם בקרקע חקלאית המוחכרת שלא בתנאי נחלה, לגבי "מי שהוחכרה לו בחכירה לדורות קרקע חקלאית באזור עוטף עזה או בקו עימות, והחוכר מתגורר באותן מקרקעין, ובלבד ששטח המקרקעין למטרת הקמת המתקן הסולארי לא יעלה על 10% משטח במקרקעים המוחכרים".

שטחה של חוות שקמים הוא 3,800 דונם. גלעד שרון הקים בשטח החווה מתקן סולארי פוטו-וולטאי בשטח 8.7 דונם, ליצור 630 קילו-ואט. הקמת המתקן הסתיימה לאחרונה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל, אולם היא לא הופעלה בגלל התנגדות של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שסירבה עד לאחרונה לאשר את הפעלת המתקן משום שהחווה לא עונה לקריטריון של "תנאי נחלה".

גלעד שרון ניהל מאבק משפטי ארוך מול רמ"י, אולם בקשתו נדחתה. בקשה לדיון נוסף של שרון נדחתה בתחילת השנה על ידי נשיא ביהמ"ש העליון, אשר גרוניס, בנימוק ש"לא נתקיים עד היום דיון בהגדרת הזכויות והחובות של חוכר 'חווה חקלאית' לעומת הזכויות והחובות של חוכר 'נחלה', ולא התרשמתי כי המקרה דנא מצדיק דיון נוסף".

ההחלטה תובא לאישור מועצת המקרקעין למרות שמנכ"ל רמ"י, בנצי ליברמן, התנגד לה "מבחינה מקצועית". השר אריאל מסר, כי "הנושא עולה כנושא עקרוני ולא ביחס למתחם ספציפי".

בגין הסבת השטח למתקן סולארי תשלם חוות שקמים דמי חכירה מהוונים של 31% משווי הקרקע, תוך מתן הנחות ליישובי קו העימות, על פי תוצאות מכרזים אם יהיו כאלה, או על פי הערכת השמאי הממשלתי בשומה פרטנית. רמ"י תוכל להמיר את אופן התשלום הזה בשילוב של דמי חכירה מהוונים ותמלוגים, בהתאם להמלצות צוות של רשות החשמל ורמ"י.