עיריית תל-אביב: "אין לנו אפשרות לגרש מאכערים מהעיר"

את בוקר ה-22 בספטמבר 2009 עובדי מינהל ההנדסה בעיריית תל אביב לא ישכחו לעולם. קצת לפני 7:00 בבוקר פשטו חוקרי המשטרה על משרדי האגף, אספו מסמכים ועצרו חשודים באחת הפרשות המדוברות ביותר במסדרונות העירייה. שלוש וחצי שנים לאחר מכן, ב-2012, הוגש כתב אישום נגד מנהל אגף הרישוי והפיקוח על הבנייה, שוטה חובל, שכיהן בתפקידו במשך 22 שנה.

בחודש פברואר האחרון אישר בית המשפט את הסדר הטיעון שנחתם בין הפרקליטות לבין חובל, וגזר עליו שישה חודשי עבודות שירות בגין הרשעתו בעבירות של מרמה והפרת אמונים, לאחר שהנחה את עובדיו לקדם את ענייניהם של מקורביו, ופעל מתוך ניגוד עניינים.

"האגף סבל הרבה זמן מתדמית לא טובה", אומרת ל"גלובס" מחליפתו של חובל, איריס לוין, המכהנת בתפקיד מנהלת אגף הרישוי והפיקוח על הבנייה קצת יותר משנה. "נשמעו טענות שבתל אביב לוקח שנים להוציא היתר בנייה, הרבה יותר זמן מאשר במקומות אחרים, ושפשוט חייבים מאכער כדי לזרז עניינים.

"בשנה האחרונה עשינו פה מהפכה, אנשים התחלפו והבאנו אנשים חדשים. היה פה אבסורד בהליך הבירוקרטי שכרוך בהליך הוצאת היתר הבנייה ששמנו לו סוף".

לוין כיהנה קודם לכן כסגנית מהנדס עיריית חולון וכמהנדסת המועצה המקומית שוהם. "שאלתי את עצמי מה עובד במקומות אחרים שלא עובד בתל אביב והתשובה הייתה ברורה: עד 2013 הוצאת היתר בנייה הייתה כרוכה במעבר מייגע בתחנות שארך בין חצי שנה לשנתיים, וזאת בלי קשר להליך הרישוי עצמו שארך תקופה נוספת. מבקש ההיתר כלל לא ידע האם בסוף ההתרוצצות בין כל התחנות, ההיתר יאושר או לא בהליך הרישוי".

התחנות שעליהן מדברת לוין הן למעשה מחלקות עירייה שהיו פזורות במבנים שונים ברחבי העיר, ולא היה כל קשר ביניהן. "מבקש ההיתר התבקש להגיע למחלקת התברואה, למחלקת גנים, למחלקת תנועה וחניה, למחלקת איכות הסביבה, למחלקת שימור, למחלקת מקלוט, לכיבוי אש וזו רק רשימה חלקית", מספרת לוין. "את מחלקת התברואה, למשל, עניין רק להציב פחי אשפה, ולפעמים הדבר סתר את רצונה של מחלקת התנועה, משום שבדיוק באותו מקום שמחלקת תברואה רוצה פח אשפה, מחלקת התנועה רוצה כניסת כלי רכב. אנשים רצו ממחלקה למחלקה בייאוש, ואת העובדה שפנו למאכער אני יכולה להבין".

לדברי לוין, דווקא לאחר שעבדה ביישוב קטן כמו שוהם, שבו כל הגורמים שצריכים לתת אישור לשם הוצאת היתר בנייה תופסים בקושי חצי מסדרון בבניין המועצה, האבסורד בהתנהלות המסורבלת בתל אביב נראה גדול במיוחד.

באמצעות אגף ארגון ותקינה בעירייה הוקם מכון רישוי שאותו מנהל עינב בר נס, שמטרתו לתאם בין מחלקות העירייה ולהכריע במקרה שמתגלה סתירה בין דרישות מחלקה אחת לאחרת. "הבעיה הייתה שכל פקיד בעירייה רואה את המטרה שלו" מסבירה לוין. "עכשיו איגדנו נציג של כל אחת מהמחלקות אצלנו במשרדי אגף ההנדסה ולנו יש סמכות להחליט במקום אם עץ יותר חשוב מפח אשפה או להפך, מה שעד לפני שנה יכול היה לעכב חתימה על היתר גם בשנה. ביטלנו גם את האבסורד שהיה בכך שרק אחרי מעבר בכל התחנות, שלקח לפעמים שנתיים - רק אז נדונה הבקשה להיתר. עכשיו עוד לפני המעבר בתחנות, דנים מההתחלה בבקשה במקביל, ולמעשה אישור מחלקות העירייה אורך כעת שישה שבועות, עד להמלצה לוועדה המקומית".

לא כל היתר זה אותו דבר

אבסורד נוסף שהגיע לקיצו במסגרת השינויים שבוצעו באגף ההנדסה, הוא העובדה שבעיריית תל אביב מעולם לא היה הבדל בין בקשה להיתר בנייה להקמת מגדל מגורים רב קומות, לבין היתר בנייה לסגירת מרפסת. בשני המקרים מבקש ההיתר התבקש להתרוצץ בין מחלקות העירייה השונות. "עשינו הפרדה בין היתר בנייה מורכב, שמתייחס לתוכניות גדולות ומשמעותיות, לבין היתר בנייה רגיל שאותו מבקשים עבור תוכניות בניין עיר מאושרות, בלי הקלות או תוספות, לבין היתר בנייה מהיר שמתייחס בכלל לשינויים מינוריים בנכס קיים כמו פרגולה או התקנת מעלית. עשינו הבחנה גם בבנייה חדשה בין בנייה גבוהה או לא גבוהה, שמראש מצריכה פחות מעלית, פחות חניות, תקנים אחרים של כיבוי אש, וכדומה".

השינוי בלוחות הזמנים, אומרת לוין, כבר הוכיח עצמו בהיתרים שניתנו במהלך 2013 והוא דרמטי ממש. "היתר בנייה מורכב שלקח עד 2013 שנתיים להוציא, אנחנו מוציאים היום ב-11 חודשים", אומרת לוין. "היתר בנייה רגיל לפי תב"ע מאושרת אנחנו מוציאים בתוך שבעה חודשים, והראיה שאת פרויקט גינדי לייף בשכונת המשתלה, שבו 180 דירות, הוצאנו תוך שבעה חודשים, ומי שביקשה את ההיתר עבורם היא אדריכלית שלא עובדת הרבה עם עיריית תל אביב. גולת הכותרת היא שהיתר בנייה מהיר אנחנו מוציאים היום בתוך ארבעה חודשים".

דווקא במקרה של היתר בנייה שאמורים להיות מהירים, האבסורד היה גדול במיוחד, אומרת לוין. "נתקלתי בבקשה להיתר בנייה שהגישה משפחה מרחוב אילת בעיר, שבקומת הגג שלהם היא הקימה דק מעץ והשכנים התלוננו", מספרת לוין. "המשפחה פנתה למחלקת פניות הציבור בטענה שכבר שנתיים וחצי היא מבקשת היתר בנייה לדק, ומריצים אותה בתחנות כמו שימור ותברואה שפתאום רוצים מקום לעוד פח אשפה. לדבר הזה שמנו סוף".

"מתפרנסים מהמצב"

החזון של לוין הוא שאפתני ולדבריה אך מוכיח את עצמו בשנה האחרונה, אך הוא עדיין לא סילק את המאכערים שפוקדים כל בוקר את משרדי האגף. "החלום שלי הוא לקבל היתר בנייה מעיריית תל אביב בלי התערבות של מאכער". אמר נשיא התאחדות בוני הארץ ניסים בובליל, בדיון שנערך בשנת 2011 במועצה הארצית לתכנון ובנייה בירושלים.

"מאכערים לא נעלמים כל כך מהר כי הם מתפרנסים מהמצב. יש להם גם אינטרס להמשיך להראות שהעירייה מעכבת הוצאת היתרים למרות שהמצב כבר לא כך", אומרת לוין. "צריך להבין איך הדברים פועלים, מאכער הגיע יום אחד וקיבל למשל אישור כיבוי אש לצורך ההיתר. אבל ללקוח שלו הוא סיפר ששבועיים הוא הפך שולחנות בעירייה עד שהצליח לקבל את האישור ורק בזכות הקשרים שהפעיל בסוף קיבל כדי לבקש עוד כסף. לפעמים אנחנו מנסים להגיע בעצמנו למבקשי ההיתר וזה לא תמיד קל. הרבה פעמים הטלפונים והמיילים שמצוינים אצלנו לא נכונים ואנחנו לא יודעים אם זה בכוונה או לא. לפני החג החלטנו לבדוק והתקשרנו לאנשים שביקשו היתר והבקשה שלהם אושרה, אבל לא מגיעים להוציא את ההיתר. דיברתי עם מישהו שהבקשה שלו אושרה באוקטובר ושאלתי מדוע הוא לא מגיע להוציא היתר והוא ענה שבכלל לא ידע שהבקשה אושרה, כי נתן למישהו שיטפל לו, וכבר התייאש ושיפץ את הנכס במקום לעשות את השינוי שביקש".

לדברי לוין, מי שמוגדר כעורך הבקשה להיתר הוא תמיד בעל מקצוע - אדריכל או מהנדס, והוא שמתנהל מול העירייה בנוגע להליכי הפקת ההיתר. "הרבה פעמים מגיע מישהו שהוא פרילנסר שעובד עבור האדריכל, ולא האדריכל עצמו, אך הוא מביא ייפוי כוח", אומרת לוין. "אין לנו אפשרות חוקית לגרש מאכער מהמשרדים, כי הוא תמיד באיזושהי דרך יהיה מיופה כוח של מבקש ההיתר.

"מה שאנחנו כן עושים זה להפוך את המאכערים לפחות ופחות נחוצים. הרישוי היום הוא מקוון וניתן לראות באינטרנט כל שלב ושלב בהיתר איפה הוא נמצא. החל מ-1 בינואר אפשר להגיש בקשות להיתרי בנייה דרך האינטרנט, ועד כה קיבלנו 27 בקשות, וכבר הוצאנו היתר בנייה אחד וכל התהליך היה מקוון. זה מתנהל באמצעות תעודת זהות אלקטרונית, וכך אנו יודעים שמי שנמצא מאחורי המחשב הוא אך ורק מבקש ההיתר ולא אדם אחר.

"אני לא יודעת לומר אם המאכערים ייעלמו לגמרי, אבל אני יודעת לומר שלא יהיה צורך ביד שלישית, ואנשים יבינו שבדיוק כמו שהם לוקחים את האוטו שלהם למכון רישוי לטסט, כך הם יכולים לעמוד בעצמם מאחורי הליך הוצאת היתר בנייה".

אכיפה נגד עבירות בנייה: "קשה להוכיח. אנחנו מבקשים מהשופטים לבוא לשטח"

לוין אחראית בעירייה גם לנושא הפיקוח על הבנייה ואכיפת עבירות הבנייה, אך בנושא זה המצב נראה פחות מבטיח.

לשאלה האם העירייה תפעל לאכוף עבירות בנייה ביפו, המשופעת בעבירות בנייה שכוללות חריגות בנייה והשתלטות על שטחים ציבוריים, ולא רק בגין סגירת מרפסת במרכז תל אביב, השיבה לוין: "לא נכון שאנחנו לא אוכפים עבירות בנייה ביפו - אנחנו אוכפים עבירות שבוצעו בשנים האחרונות. הבעיה היא שבתי המשפט מבקשים הוכחה מעל כל ספק שבוצעה עבירת בנייה, אבל חריגות בנייה שבוצעו בשנות ה-40 וה-50, הן בעייתיות מאוד, כי חוק התכנון והבנייה נחקק רק ב-1965, וגם חלה על העבירות התיישנות.

"במקומות מסוימים יש הרבה בניינים שאין להם היתר בנייה, וקשה להוכיח שבוצעה עבירה כי לא נמצא ההיתר המקורי. הרבה פעמים אנחנו מבקשים מהשופטים לבוא לשטח ולראות בעצמם שאין כל ספק שבוצעה עבירת בנייה. בגלל שקשה לבסס ראיות אנחנו הרבה פעמים נאלצים לנקוט הליכים שקשורים במפגעים, במבנה מסוכן, או בניתוק חשמל, אפילו שהעבירה המשמעותית פה היא עבירת בנייה".