כבר לא צעירים ולא קטנים

השנה עברנו את שווייץ.

במדינת ישראל חיים כיום 8.18 מיליון איש, לעומת 8.14 מיליון בשווייץ. או-טו-טו נעבור גם את אוסטריה, מדינה של 8.5 מיליון תושבים. עם כמעט 3 ילדים בממוצע למשפחה ישראלית, נתון חריג לא רק בהשוואה לעולם המערבי (לכו חפשו היום עגלות עם תינוקות ברחבי אירופה), המגמה ברורה. זה רק אנחנו שמדחיקים. מתאמצים לשכוח שאנחנו כבר לא צעירים ולא קטנים כמו שהיינו פעם.

בשבוע שאחרי הדאגה (המוצדקת כמובן) לניצולי השואה, צריך לזכור ולהפנים שהזקנים "הטריים" שלנו נולדו אחרי שהמלחמה נגמרה. מישהו, איכשהו, אמור לדאוג שגם הם לא יחיו פה בחרפת רעב, ללא שום קשר לשאלה היכן הם נולדו ואיזה ילדות עברה עליהם. יום הולדת למדינה זה זמן טוב לחגיגות, אבל זו גם הזדמנות לערוך "דו"ח מצב".

בשנת 2014, מתוך 242 המדינות בעולם, ישראל נמצאת במקום ה-96 בשיעור האוכלוסייה. בעוד 15 שנה, מעט אחרי חגיגות ה-80 (!), התחזיות הן שנגיע ל-10 מיליון תושבים החיים במדינה. הפוך מכל מה שקורה מסביב. שווייץ (1.5 ילדים בממוצע) ואוסטריה (1.4 ילדים בממוצע), למשל, אמורות עד אז לרדת מ-8 מיליון תושבים. וזה בלי להביא בחשבון מאות אלפי עולים חדשים שאולי יגיעו מארה"ב, מצרפת או מאוקראינה.

ואם זה ככה, לפני הכול, הגיע הזמן שגם נחשוב כמו גדולים. בן-גוריון התמודד עם מיליון, או לכל היותר שני מיליון אזרחים. בנימין נתניהו, לפני הצרות שגם לו כמובן יש מבחוץ, צריך לרצות ולטפל ב-8 מיליון אזרחים. ולכן, כאשר אנשי משרד השיכון מנופפים בעובדה שקצב התחלות הבנייה נמצא בשיא, צריך להזכיר להם שזה עדיין לא מספיק.

"נציף את השוק בשנים הבאות ב-100 אלף יח"ד?", כשנולדו פה רק בשנה האחרונה קרוב ל-180 אלף תינוקות (והתחתנו כ-50 אלף איש), הגיע הזמן לעדכן משמעותית את הציפיות ואת המספרים. אפשר להמשיך להתגאות בכך שישראל היא "אומת הסטארט-אפ". אבל בכל הקשור למדינה עצמה, חשוב להבין שאנחנו כבר מזמן לא צעירים.