אקזיט נוסף רושמת לעצמה משפחת ורטהיימר בשבוע שעבר כאשר היא מוכרת את חלקה בחברת טכנולוגיות להבים מנהריה לשותפתה פראט אנד וויטני. לכאורה גאווה ישראלית, עוד הוכחה לעליונות טכנולוגית. למעשה, מכירה שמעלה את השאלה אם אבד היתרון היחסי של התעשייה הישראלית.
הסוד הכי גלוי של תוכנית ההקלה הכמותית בארה"ב הוא עידוד מפעלים לייצר בארה"ב. לא מדובר רק בחזרה הביתה של מפעלים אמריקאיים, אלא בהצעות מפתות לחברות זרות. עוצמתו המוגזמת ובעיקר המתמשכת של השקל גורמת היום ללא מעט חברות ישראליות ותיקות לשקול בכובד ראש את ההצעה האמריקאית להעביר את הפעילות לארה"ב, על כל המשתמע מכך.
התרדמת באוצר והתנערותו מהתחייבות להחליש את השקל תתפוצץ לכולנו בפרצוף.
התעשייה המסורתית, זו המכונה מעורבת עילית או מסורתית ממשיכה להפגין חולשה כמעט בכל המדדים ואיננה מסתגלת לשקל כה חזק. שעון החול הולך ואוזל והגישה האווילית של ממשלות ישראל לדורותיהן -"כשנגיע לגשר נחצה אותו" , תגרום לנזק בלתי הפיך. מפעל שיחל בהעברת קווי ייצור לארה"ב כבר לא יחזיר את הגלגל לאחור.
שנית מה המשמעות של מכירת חברה ישראלית המעסיקה אלפיים עובדים לחברה זרה? יש הבדלים מהותיים בין מכירת ישקר לוורן באפט לבין מכירת להבים. ישקר היא חברה הנהנית ממתח רווחים גבוה, בנוסף על מענקים משמעותיים והטבות מס מהמדינה, מה שמגדיל משמעותית את הסיכויים שהפעילות בישראל תמשיך למרות העלויות הגבוהות הנובעות בעיקר כתוצאה מהתחזקות השקל בשנים האחרונות.
בלהבים מתח הרווחים נמוך למדי ולתקווה שמביע איתן ורטהיימר להשארת הפעילות בישראל אין כל בסיס. כל עוד השקל החזק יגרום לכך שעלות העסקת עובדים ומהנדסים ישראליים תהיה מהיקרות בעולם, סביר להניח שגורל עובדי להבים לא יהיה שונה מגורלן של חברות הייטק רבות, שנמכרו ברעש גדול עם הבטחה להשארת לב הפעילות בישראל.
בפועל, כעבור מספר חודשים, בשקט-בשקט, פוטרו מרבית העובדים בחברות אלה, כי בניגוד לאינטל שבחרה בסופו של דבר להרחיב את עסקיה בישראל לשמחת כולנו, רוב החברות מסתכלות על השורה התחתונה ושואפות לצמצם הוצאות היכן שרק אפשר. וכשעלות העסקה בישראל הופכת עקב עוצמת השקל להיות מהיקרות בעולם, חברות כמו מרוול (שפיטרה לאחרונה 200 עובדים בישראל) ואחרות לא יהססו ויעבירו את פעילותן מישראל.
ולבסוף היבט המס. לשמחתנו ולשמחת רשות המסים משלמת משפחת ורטהיימר, בניגוד לאחרים, את חבות המס בגין מכירת עסקיה בישראל. לצערנו תשלום המס האחרון בגין מכירת ישקר לבאפט גרם לקריסת הדולר לעומת השקל, קריסה שהיו אחראים לה שניים - האוצר ולמעשה רשות המסים שלא השכילה להתיר את תשלום המס בגין המכירה בדולרים והמשפחה שהותירה את עסקת ההמרה בידי הבנקים הזרים, הנהנים העיקריים מהתחזקות השקל.
אלה עטו על השלל ומחקו תוך ימים מהלך של חודשיים למגינת ליבם של חבריהם בתעשייה הישראלית. במצב העניינים הנוכחי של הדולר אני מקווה ששניהם ינהגו בקצת יותר חוכמה.
ואי אפשר בלי מילה נוספת על אינטל. החלטתה להרחיב את המפעל בישראל באה לאחר שנה של מאמצים עילאיים שהושקעו בשכנוע וגם עלו בלא מעט מענקים. זו החלטה מבורכת שתתרום רבות למשק. החלטתה של אינטל, כמו גם החלטות של חברות בינלאומיות רבות אחרות, הייתה קלה הרבה יותר, אילו השקל היה נסחר קרוב יותר לשערו הריאלי- אי שם סביב 4 שקלים לדולר.
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
yf@energyfinance.co.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
