הפלסטינים: כך נכופף את ישראל בבית-הדין הבינלאומי בהאג

בעקבות קריסת המו"מ הישראלי-פלסטיני, מתמקדת עתה ההנהגה הפלסטינית במאבק דיפלומטי ומשפטי, שתכליתו להביא להכרה בינלאומית בפלסטין כמדינה תחת כיבוש, ולהטיל על ישראל את האחריות למצב כמדינה כובשת. לאחר שהפלסטינים הגישו בקשות להצטרף ל-15 אמנות בינלאומיות, הם מתכננים להצטרף ל-40 אמנות וגופים בינלאומיים נוספים, לרבות בית הדין הבינלאומי בהאג, גולת הכותרת של מאמציהם. כך מוסר היום (ב') "ניו יורק טיימס" בידיעה מירושלים.

הפלסטינים רואים בבית-הדין בהאג מכשיר רב-עוצמה, אומר העיתון. הם נשענים על הערכות של מומחים, שלפיהן הצטרפות של הפלסטינים למוסד זה תחשוף את ישראל לסכנה שתוגש נגדה תביעה בגין בניית התנחלויות בגדה המערבית ובמזרח-ירושלים.

"ישראל אינה יכולה לשמור על הסטטוס-קוו", אמר ל"טיימס" סאיב עריקאת, שעומד בראש הצוות הפלסטיני למו"מ עם ישראל. "אני מקווה שלרה"מ נתניהו יש צוות משפטי טוב שיבחן את הסוגיה הזו כדי שהוא לא יופתע אם ננקוט פעולה נוספת כדי להגן על עצמנו".

הפלסטינים טוענים, שישראל כבר שללה מהרשות הפלסטינית כל סמכות שלטונית של ממש. נשיא הרשות, מחמוד עבאס, אמר באחרונה לכתבים ישראליים, בשיחה במטה שלו ברמאללה, ש"כל קצין ישראלי זוטר יכול לבוא לכאן ולפזר את הפגישה מפני שלנו אין שום כוח או סמכות". אחת מהתכניות ששוקל עתה עבאס היא פירוק הרשות וכוחות הביטחון שלה, מהלך שיאלץ את ישראל ליטול על עצמה אחריות לניהול השטחים שנמצאים תחת כיבושה.
"יש לנו תכנית, צעד אחר צעד, בהתאם לנסיבות", אמר מוסטפא ברגותי, חבר בוועדת מומחים ופוליטיקאים פלסטיניים שדנה באופציות שזמינות לרשות.

בין האמנות שהפלסטינים כבר הצטרפו אליהן נמצאות ארבע אמנות ז'נווה מ-1949 ופרוטוקולים נוספים מ-1977, שעוסקים בחוקי המלחמה. אמנות אחרות עוסקות בעיקר בנושאים של זכויות האדם, כגון אפליית נשים וזכויות ילדים. הפלסטינים טוענים, שבעקבות החתימה על אמנות ז'נווה, פלסטין מוכרת עתה כמדינה תחת כיבוש. טענה זו מערערת כמובן את העמדה הישראלית הרשמית שמאז 1967 השטחים נמצאים במחלוקת.

אך ה"טיימס" מדגיש, שהתכנית הזו הרת סיבוכים מבחינת הפלסטינים, ולו רק בגלל העובדה שהיא חושפת אותם לבחינה מדוקדקת ולתביעות נגד של הישראלים. מומחים שמצוטטים בעיתון אומרים, שקיימת אפשרות שמדינה פלסטינית תוכרז כאחראית לכל רקטה ורקטה שנורתה מרצועת עזה לעבר מטרות אזרחיות בישראל.

"ביסודו של דבר, כאשר הפלסטינים מצטרפים לאמנות הם חושפים עצמם לביקורת", אמר פקיד ישראלי, שביקש לא לגלות את שמו מפני שממשלת ישראל החליטה לא לדון בנושא זה בפומבי. "נזיפות רשמיות, דיווחים מיוחדים וגינויים של משלחות חקירה מיוחדות - הפלסטינים אינם מוכנים לכך".

"אין דבר קל יותר מאשר להראות הפרות שיטתיות של זכויות האדם שנעשות באופן שיטתי, יום לאחר יום, בעזה", אמר הגורם הישראלי.

גם כמה פלסטינים מודים בכך. שאוואן ג'אבארין, מנהל "אל חאק", ארגון עצמאי לזכויות האדם ברמאללה, אמר: "פלסטין אינה במצב נורמלי. אנו צריכים גם לומר שישראל אחראית (למצב) ככוח כובש". אך הוא הוסיף, ש"אישרור אמנות בינלאומיות מטיל על המדינה הפלסטינית מחויבות ואחריות".

ואכן, מציין ה"טיימס", הצטרפות לבית-הדין בהאג תחשוף את הפלסטינים לחקירות שידרשו ארגונים בלתי ממשלתיים אוהדים לישראל או מועצת הביטחון של או"ם, והכל לפי תקנות בית-הדין, גם אם שראל עצמה אינה חברה בו. ישראל תמכה בזמנה בהקמת בית-הדין בהאג, אך לא אישרה, בשלב מאוחר יותר, את מה שמכונה "מערכת חוקי רומא", שמכתיבה את התנהלות בית-הדין, בין היתר בגלל חשש שהיא תועמד לדין לפני גוף זה בגלל ההתנחלויות.

אלן בייקר, לשעבר יועץ משפטי למשרד-החוץ בירושלים, שהיה מעורב בדיונים על "חוקי רומא", אמר, שנציגים של מדינות ערב הכניסו לנוסח החוקים גם התיחסויות להעברות "ישירות או עקיפות" של אוכלוסיות גדולות.

"הרעיון כולו היה להכריז על ההתנחלויות הישראליות (בבוא הזמן) כאחד מהפשעים החומרים ביותר נגד האנושות", אמר בייקר. ועם זאת, הוא ואחרים מתייחסים בביטול לאפשרות שישראל תועמד לדין לפני בית-הדין בהאג בגין ההתנחלויות. הם מציינים, שבית-הדין עסק רק בפשעים חמורים שאירעו לאחר הקמתו, ב-2002. רוב ההתנחלויות הוקמו לפני מועד זה.

בית-המשפט גם דן בפשעים שביצעו יחידים, לא ממשלות. המשמעות: בית-הדין יצטרך להחליט מי נושא באחריות הרבה ביותר לפרוייקט ההתנחלויות במרוצת השנים.

"שורת הדין", מוסד משפטי ישראלי שתומך בתביעות של אזרחים ישראלים נגד ארגוני טרור, אומר שעורכי-הדין שלו מכינים עתה תביעות משפטיות נגד פקידים פלסטיניים בגין ייזום התקפות נגד ישראלים. הארגון מתכנן להגיש רשמית את התביעות האלה אם הפלסטינים ייצטרפו לבית-הדין בהאג. "מה שאנו יכולים לעשות, ממשלות אינן יכולות לעשות",אמרה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, מנהלת "שורת הדין".

יעלה רענן, שחייתה כמעט עשר שנים ליד רצועת עזה, אמרה ל"טיימס", ש"בית-הדין בהאג נוצר לאנשים כמוני... אנשים שמשגרים טילי קאסם לעברנו צריכים ללכת לכלא". אך היא מוסיפה, שישראל צריכה לשאת בתוצאות המשפטיות של בניית ההתנחלויות, דעה חריגה בישראל. "שינוי בכללי המשחק יהיה דבר חיובי", היא אומרת.