הדוחות הכספיים של 87 החברות הממשלתיות ל-2013 ממשיכים לשקף מציאות בעייתית המורכבת מחברות כושלות ומפסידות ומ-58 אלף עובדים שמשתכרים בממוצע פי 3 משאר שכירי המשק. לפי הדוחות, ההפסד הכולל של החברות הסתכם ב-2013 ב-809 מיליון שקל - זינוק חד של 693% לעומת הפסד של כ-102 מיליון ב-2012 (כמעט פי 8!).
גם השנה, החברה שדיווחה על ההפסדים הגבוהים ביותר היא חברת החשמל, עם הפסד של כמעט 1 מיליארד שקל (936 מילון שקל) שמצטרף להפסד הנקי של 1 מיליארד שקל ב-2012. ההפסד מגיע למרות רווח תפעולי של 1.4 מיליארד שקל וגידול בהכנסות ל-24.7 מיליארד שקל; תעש (שצפויה לעבור הפרטה השנה) הפסידה כ-593 מיליון שקל - יותר מכפול ממה שהפסידה לפני שנה; בנק החקלאות הפסיד כ-380 מיליון שקל; ואילו רכבת ישראל הפסידה כ-158 מיליון שקל, בדומה לאשתקד.
לעומתן, החברות שדיווחו על הרווחים הגבוהים ביותר הן: רפאל (כ-366 מיליון שקל); תע"א (כ-271 מיליון שקל); חברת נמלי ישראל (כ-208 מיליון שקל); נמל אשדוד (כ-121 מיליון שקל); ומקורות (כ-110 מיליון שקל).
עוד עולה מהדוח, כי עלות ההעסקה השנתית הממוצעת של עובד בחברה ממשלתית עמדה על 311,000 שקל - כ-26 אלף שקל לחודש לעומת 11.8 אלף שקל ממוצע במשק (141,000 שקל לשנה). גם השנה, שיאני השכר בחברות הממשלתיות היו עובדי הנמלים: עלות ההעסקה של 2,372 עובדי נמל אשדוד וחיפה נאמדת בכ-37 אלף שקל בממוצע לחודש. כמו כן, עלות השכר של כ-6,340 עובדי רפאל עמדה על כ-33 אלף שקל "בלבד", כאשר עלות שכרם של 13,188 עובדי חברת החשמל הסתכמה בכ-31.3 אלף שקל.
"ב-2013 הציגו החברות המשך מגמה בירידה ברווח התפעולי, דבר המבטא היטב את איכות הניהול", נכתב בדוח. "ב-2011, עמד הרווח התפעולי הכולל של החברות על 4.271 מיליון שקל לעומת 2.983 מיליון שקל ב-2012 (ירידה של 30%); וב-2013 עמד הרווח התפעולי על 2.547 מיליון שקל בלבד - ירידה נוספת של כ-15%". כלומר, בתוך שנתיים צנח הרווח התפעולי של החברות הממשלתיות ביותר מ-40%.
"חברות ממשלתיות שמנהלות הכנסות בסך של כ-67 מיליארד שקל חייבות להרוויח בין 6 ל-7 מיליארד שקל לשנה, ולא להפסיד 1 מיליארד שקל, אמר ל"גלובס", אורי יוגב מנהל הרשות בתגובה לדוח החמור. "אנחנו מטפלים בנפוטיזם ומנקים את החברות מפוליטיקה. בקרוב נציג חוק חברות ממשלתיות חדש במטרה להפוך את אותן החברות לגופים רווחים ויעילים תוך חיזוק ההנהלות", הוסיף. יוגב ציין כי חוסר היעילות והרווחיות של החברות מתבטאים בשכר גבוה: "אם ניקח את הבולטים כגון עובדי חברת החשמל והנמלים, מדובר על עלות העסקה שהיא למעלה מפי 3 לעומת עובד רגיל. אין ספק כי עלויות השכר במונופולים הגדולים הן בלתי סבירות באופן קיצוני וצריך לתקן זאת".
יוגב התייחס גם לפרויקט הדגל שלו: הקמת נבחרת דירקטורים לחברות הממשלתיות שעלה לאחרונה שוב לכותרות בשל התנגדותו של שר התחבורה ישראל כ"ץ. "בתוך חודש-חודשיים נפרסם את הצעת החוק. כשיצאנו לדרך צפינו התנגדות פוליטית גדולה ואנחנו מודעים לכך שחלק מהשרים יסרבו לחתום. הציבור אתנו, התקשורת אתנו וגם המשנה ליועץ המשפטי, אבי ליכט. לחץ מתאים על האנשים הפוליטיים שיכריח אותם לחתום - יבורך. אני לא מתכוון לוותר, ושר האוצר גם עומד באופן חד-משמעי על עמדתו - העולם הקודם נגמר. הליך המינוי חייב להיות שוויוני, פתוח ושקוף. בנחישות, באומץ וביושר זה ייגמר והכל יהיה שקוף".
השכר הממוצע ירד בפברואר ל-9,088 שקל
השכר הריאלי הממוצע במשק (שכר ממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים), ירד בדצמבר 2013 ועד לפברואר 2014 ב-0.6%. כך פרסמה היום (ד') הלמ"ס. על פי הנתונים, בפברואר הסתכם השכר הממוצע (לעובדים ישראלים) במחירים שוטפים ב-9,088 שקל לעומת 9,308 שקל בחודש הקודם. מרבית הירידה מוסברת בירידה של השכר הממוצע השוטף, שירד באותה תקופה (דצמבר 2013-פברואר 2014) ב-0.5% בחישוב שנתי, זאת לעומת עלייה של 1.4% בחישוב שנתי בספטמבר-נובמבר 2013.
ניתוח לפי ענפים מעלה כי הצניחה בשכר בענף הנדל"ן נמשכת, והוא ירד בפברואר ב-7.6% בחישוב שנתי, זאת בהמשך לירידה של 7.2% בספטמבר-נובמבר 2013. מנתוני הלמ''ס עולה, כי מדובר בענף יחסית קטן המורכב מכ-22.8 אלף עובדים, ומדידת השכר מתבצעת באמצעות תלושי המשכורת של העובדים (סוכנים ומתווכים). מפני שהשכר מורכב ברובו מעמלות, ניתן לומר כי הנתונים מצביעים על החרפת ההאטה בענף.
מי שהוביל את הגידול בשכר היו עובדי כיל ותעשיות הגז והנפט: בענף הכרייה והחציבה עלה השכר ב-15.6% בחישוב שנתי בחודשים דצמבר 2013-פברואר 2014, זאת לאחר עלייה של 0.5% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2013.
חברות ממשלתיות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
