כמו במוסדות חינוך רבים בעולם המערבי, הספר "יומנה של אנה פרנק" כלול בתכנית הלימודים של בתי-הספר במחוז סן-ברנארדינו, ממערב ללוס-אנג'לס, קליפורניה. אבל שיעורי הבית שקיבלו באחרונה אלפי תלמידים בכיתות ח' במחוז, בעקבות דיונים כיתתיים על הספר, היו חריגים: כתבו חיבור על הנושא 'האם בכלל הייתה שואה'. נמקו.
העיתון "סן ברנארדינו סאן", שחשף את הפרשה, מביא את הנוסח המלא של ההוראות שקיבלו התלמידים כחלק מפרוייקט אנה פרנק: "לאחר התרחשותם של אירועים טרגיים בהיסטוריה, ניצת בדרך כלל ויכוח האם האירועים האלה בכלל התרחשו. למשל: יש הטוענים שהשואה לא היתה אירוע היסטורי ממשי, אלא מכשיר תעמולתי שנועד להפיק רווחים פוליטיים ופיננסיים. חפשו הוכחות וכיתבו חיבור פולמוסי. השתמשו בראיות טקסטואליות וציינו האם אתם מאמינים או לא מאמינים שהשואה היתה אכן אירוע שהתרחש במציאות, או שהשואה היתה בסך הכל מזימה פוליטית שנועדה להשפיע על האמוציות של הציבור כדי להפיק רווח".
המשרד של הליגה נגד השמצה בלוס-אנג'לס למד על ההתנהלות האקדמית בבתי-הספר של סן-ברנארדינו והביע שאט-נפש, אך המחאה לא מיהרה להדליק אורות אדומים במחלקת החינוך המחוזית. המנהל הזמני של המחלקה, מוחמד איסלם, הצדיק את שיעורי הבית בהודעה הבאה: "מטרת המשימה לכתיבת החיבור היתה תרגול של כישורי החשיבה הביקורתית. השיעורים לא נועדו לפגוע במישהו. אנו מצטערים על כך שהכוונה לא הובנה כראוי".
חבר במועצת החינוך העירונית, ג'ו מרטינז, אמר: "תרגיל כזה מאפשר לאנשים להגיע למסקנות משלהם. חדשות היום הן חלק מהבסיס למדידת איי. קיו. המזה"ת, ישראל, פלסטין והשואה מוזכרים בשידורי החדשות. אנו מלמדים כיצד אדם יכול לגבש דעה על סמך העובדות, להעמיד אותה למבחן ולתת לה ביטוי באופן רהוט תוך שימוש בנימוקים צלולים. זה הבסיס לאזרחות טובה".
דוברת של המחלקה, סעידה ג'עפרי, ציינה שלא התקבלו כל תלונות בעקבות שיעורי הבית ממורים, מנהלים והורים. "אין שום ספק שהשואה היתה אחד מהאירועים הנוראים והטראומטיים ביותר בהיסטוריה שלנו", כתבה ג'עפרי. "רצינו שהתלמידים שלנו יפתחו כישורי מחשבה ביקורתית ויגבשו פרספטקיבה מעמיקה על חשיבות השואה".
"בכל זאת, בגלל האופי הרגיש של הנושא, אנו מוכנים תמיד לחזור ולבדוק את ההחלטה", הכריזה הדוברת. לדבריה, המנהל איסלם יוודא ששוב לא תתקבל החלטה כזו.
מתיו פרידמן, מנהל משרד הליגה נגד השמצה בלוס-אנג'לס, אמר שלשיעורי בית שבהם מתבקשים התלמידים לבדוק האם השואה אכן התקיימה אין כל ערך אקדמי. לדבריו, "משימות כאלה רק מקדמות אנטישמים ומכחישי שואה".
"מסוכן מאוד לבקש מתלמידי כיתה ח' לבדוק בכוחות עצמם את התקפות ההיסטורית של השואה בגלל השפע של אתרים מכחישי שואה", ציין פרידמן. "אם מתעוררות שאלות אצל התלמידים, צריך להפנות אותם לראיות העדיפות לקיום השואה (עדויות, תיעוד, אתרי מחנות השמדה, ארכיאולוגיה) ובה בעת להעלות את השאלה מדוע בכלל אנשים מכחישים את השואה. המניע של רבים אינו סקרנות היסטורית אלא אנטישמיות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
