בנק ישראל חזר היום (ה') להתערב בשוק המט"ח ורכש לפי הערכות עשרות מיליוני דולרים ועד 100 מיליון דולר, לאחר שהמטבע ירד לשפל של כ-3 שנים. ההתערבות לא השפיעה באופן משמעותי על המסחר במט"ח והדולר היציג נחלש בפחות מ-0.1% ל-3.447 שקלים - רמה שלא נראתה מאז אוגוסט 2011. האירו היציג נותר יציב ב-4.8 שקלים.
הדולר נחלש גם בשוק המט"ח העולמי מול המטבעות המרכזיים: נסחר ב-1.3915 דולר לאירו, ב-1.6958 דולר לליש"ט ומול הין היפני הדולר נחלש בכ-0.15% ל-101.82 ין לדולר.
אתמול, נזכיר, הדולר היציג נחלש בכ-0.3% ל-3.449 שקלים והאירו התחזק מעט ושערו היציג נקבע על 4.804 שקלים. אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, הזהיר כי בשל ההיחלשות המתמשכת של הדולר מול השקל הוא צופה "גל של מפוטרי היי-טק".
יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, אמר היום ל"גלובס", כי "צריך לשלוח את הנגידה פלוג ואת שר האוצר לפיד לראות את הסרט 'הזאב מוול סטריט'". הכוונה היא כמובן שייראו מה עושים בעולם לספקולנטים. לדברי פרנק, "מה עוד צריך לקרות על מנת שבאוצר ובבנק ישראל יבינו שהתעשייה הישראלית עומדת בפני קריסה כתוצאה מהתחזקות השקל? אנו עדים כבר זמן רב לפעילות ספקולטיבית, שלא לומר מניפולטיבית בשער השקל, וכתוצאה מכך הוא מתחזק הרבה מעבר למה שמתחייב כתוצאה מהנתונים הכלכליים והיחלשות הדולר בעולם.
"בכל העולם משעים עשרות סוחרי מטבע בכירים כתוצאה ממניפולציות בשערי מטבע ורק בנק ישראל לא מסוגל להתמודד איתם. הוא מעדיף להסתכל על סל מטבעות שאינו אפקטיבי מכיוון שלמעלה מ-70% מהעסקות צמודות לשער הדולר והאוצר מעדיף להתבשם מהמחמאות שמרעיפים עליו הזאבים מוול סטריט ומלונדון ואינו מודע למה שמתרחש ולמה שעומד להתרחש כאן במידה ויניחו לשקל להמשיך להתחזק.
"לחברות בינלאומיות יצטרכו לשלם מענקי ענק כי אחרת לא ישתלם לפתוח ולהרחיב כאן עסקים היות ועלות העובד הישראלי הופכת להיות מהיקרות בעולם וחברות ישראליות יעתיקו את מפעליהן לארה"ב ולסין. התהליך כבר החל ואם חלילה יתפוס תאוצה לא תהיה דרך חזרה", אמר פרנק.
אתמול בנק ישראל דיווח כי יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש אפריל בכ-86.5 מיליארד דולר, גידול של 921 מיליון דולר לעומת סוף חודש מארס. הבנק רכש 590 מיליון דולר כאשר 290 מ' ד' נרכשו במסגרת התוכנית לקזז את השפעת הגז מ"תמר" ועוד 300 מ' ד' נרכשו במסגרת התערבות נוספת בשוק.
"הדולר בסכנת קריסה"
ב-FXCM ישראל מציינים הבוקר כי הדולר נמצא בסכנת קריסה בזירה המקומית במידה ובנק ישראל לא ינקוט פעולה מסיבית לבלימת צניחת המטבע, ובנקודת שבירה בזירה העולמית. "קשה להצביע על רמות תמיכה קרובות משמעותיות בדולר-שקל, והמגרש נתון כעת בידי הספקולנטים שיכולים להמשיך ולדחוף את הצמד מטה, לעבר 3.42 ו-3.40 שקלים".
אמש בעדותה בפני הקונגרס, נגידת הפד' ילן ציינה כי למרות ההתאוששות הכלכלית ישנם לא מעט סיכונים להמשך הדרך, ובראש ובראשונה הדשדוש בשוק הדיור. לדברי כלכלני FXCM, "העמדה הזו של הבנק הפדרלי מעקרת לעת עתה את ההשפעה החיובית שאמורה להיות לנתוני המאקרו הטובים בארצות הברית על הדולר".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים מימון והשקעות: "שוק המט"ח מושפע מפעילותם המחזורית של התעשיינים המקומיים, במיוחד על רקע העובדה שברמות השערים הנמוכות, רבים נמנעים מלבצע עסקאות ארוכות טווח ומעדיפים לפעול נקודותית מתוך תקווה להשיג תוצאות משופרות. על רקע הירידה החדה שנרשמה בהיקף הגידורים וההגנות שמבצעים יצואנים ברמות השערים הנוכחיות, חלה ירידה בהיקף הפעילות בשוק הנגזרים ועלייה בהיקף הפעילות בעסקאות ההמרה, הספוט הפורוורד".
פריימן אמר, כי "במידה ותימשך היחלשות הדולר, חברות קטנות לא יצליחו יותר לשרוד בשוק העבודה הישראלי ובסוף נישאר רק עם אינטל טבע והענקיות. עוד נראה, כי שוק העבודה במשק הישראלי, עשוי להפוך להיות ריכוזי בידי קבוצה מצומצמת של קונגלומרטים בעלי חשיפה גלובלית רחבה של תעשיות העילית", הסביר פריימן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
