אתיקה? לא בבית ספרנו

חמקמקים, נמאסתם

בחודש זה, לפני 6 שנים, הוגשו המלצות הוועדה הציבורית שגיבשה קובץ כללי אתיקה לחברי הממשלה. זו הייתה ועדה של אנשים מוערכים במיוחד: היו"ר - מאיר שמגר, הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון, לצדו אסא כשר, פרופ' לפילוסופיה וראש הקתדרה לאתיקה מקצועית, וגבריאלה שלו, פרופ' למשפטים. הם ישבו שנתיים, נגעו בלב תקינות השלטון, בערכים שאנחנו מייחלים שיהיו לנציגינו: אחריות, יושר, יושרה, מנהיגות, נאמנות לערכי המדינה, עבודת צוות, וקבעו כללי אכיפה מחייבים ומחמירים שלצדם סנקציות משמעתיות ומנהליות.

מה קרה מאז? בפועל כלום

משרד המשפטים, עם השרה ציפי לבני והשר שקדם לה יעקב נאמן, נוהג להודיע מדי פעם (על-פי הצורך והלחץ?) שהנה, תוך כמה שבועות, תוצג לממשלה הצעה מוסדרת לכללי אתיקה לשרים. וכמובן, שבמהלך השנים, קמו כאלה. למשל, נאמן, שבדרך עמוסת מילים משפטיות, רציניות ומכובדות לכאורה, התאמץ ב-2011 לרכך את ההמלצות, להקל על השרים ואפילו להעביר את סמכויות הפיקוח על העניינים הכספיים שלהם ממבקר המדינה לוועדה שתמונה על-ידי הממשלה עצמה. החתול ישמור על השמנת.

אילו היו מאמצים את כללי האתיקה כבר אז האם היו נמנעים המעשים הנלוזים של אהוד אולמרט שקיבל לידיו את המלצות ועדת שמגר? האם שרים - גברים, אז והיום, היו "שולטים" בהורמון הזכריות ומתנהגים כיאות? האם היו מפסיקים לעשות שימוש במשאבי המשרדים הממשלתיים לצרכיהם הפוליטיים? כנראה שלא. נורמות אתיות ומוסריות אינן מסוגלות למנוע תאוות, יצרים ואגו - לא אצל ראש ממשלה ולא אצל שרים. שאלנו את דובר משרד המשפטים מה קורה בעניין, והתשובה שהתקבלה היא: "הדברים עדיין נבחנים. העניין לא בשל במאה אחוז".

כושלים בני כושלים

עוד דוח שנתי על החברות הממשלתיות התפרסם אתמול (ד'). עוד דיווח מרוכז על אדישות, עצלנות ואינטרסים. עוד סיפור מקומי על שרים ורגולטורים שמאשימים מנהלים ודירקטורים, שהם עצמם מינו, וכולם יחד מלקקים את השמנת. במצב בו הרווח התפעולי (4.28 מיליארד שקל ב-2011, 3 מיליארד ב-2012, 2.5 מיליארד ב-2013) אפילו לא מספיק לכסות את הוצאות המימון נטו (סביב 3 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים), נשאלת השאלה מי מעז להזרים להם עוד ועוד אשראי.

התשובה ברורה: הציבור עלום הפנים באמצעות בנקים, בתי השקעות ואגרות החוב שמסתמכים על האימא הגדולה - הממשלה - שתבוא להצילם. בעולם נורמלי, מרבית החברות הללו היו מזמן בפירוק.

גברים נשים ותאונות. ביום ראשון האחרון, דקה לפני יום הזיכרון ויום העצמאות, פרסמה הלמ"ס את נתוני 2013 לתאונות דרכים. 277 הרוגים, 1,624 פצועים קשה, 24,294 נפגעים. בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית במספר ההרוגים ל-100,000 תושבים - מ-6.9 ב-2004 ל-3.4 ב-2013. עוד נתון: מכלל הנהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים: 74% גברים, 26% נשים, המהוות 43% מכלל הנהגים.

בכיינים מסכנים ומאושרים. "מדד החיים הטובים" מבית ה-OECD, מוצא השבוע את ישראל במקום לא טוב. 24 מתוך 36 המדינות שנבדקו הן במצב ירוד במיוחד בדיור, בחינוך, בביטחון האישי, באיכות הסביבה ובאיזון עבודה (פנאי). גם דוח "תמונת מצב המדינה 2014" של מרכז טאוב מציג תמונה עגומה של פיגור, פערים, אפליה, עוני, אי-תעסוקה, הזנחת חינוך. "דוח האושר" של אוניברסיטת קולומביה שהוגש לאחרונה לאו"ם מוצא את הישראלים במקום טוב במיוחד: 11 מבין 156 המדינות שתושביהם נבדקו - לפני הצרפתים, הגרמנים, האיטלקים והאמריקאים.

מי המחסל/ת? מי בעלי העניין שגייסו חוקרים פרטיים לאיסוף מידע שנועד לדלל את רשימת המועמדים לנשיא? מאיזה כסף זה הגיע? למה אף אחד מהמחוסלים לא מתלונן במשטרה? למה היועמ"ש לממשלה לא דורש לפתוח מיד בחקירה?

stella-k@globes.co.il