"חברת אשראי אינה אחראית אם חויב כרטיס שניתן כערבון"

בעסקאות רבות משאירים הלקוחות את פרטי כרטיס האשראי כערבון בלבד, כאשר הלקוח לוקח כמובן מאליו שהכרטיס לא יחויב, אלא רק במקרה של אי-תשלום. בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע לאחרונה כי חברת כרטיסי האשראי אינה אחראית למקרה שבו בית העסק יחליט לפדות את התשלום באמצעות כרטיס האשראי, וכן היא אינה אחראית להסכמים שיש בין בעל הכרטיס ובין מי שקיבל אותו כערבון באשר לנסיבות שבהם יחויב הכרטיס.

"לאומי קארד אינה צד לעסקת היסוד, אינה אמורה להיות מודעת להסכמות בין הלקוח לבית העסק, אם וככל שאלה קיימות, והיא אינה אמורה לנבור בהיסטוריית העסקאות מיוזמתה" - כך קבעה השופטת חנה פילנר במסגרת תביעה שהוגשה כנגד לאומי קארד וכנגד איזי פורקס בטענה כי הלקוח שילם פעמיים בעבור אותה העסקה.

התביעה הוגשה על-ידי בנימין תקתוק שניהל חשבון באיזי פורקס. במסגרת ההסכם שלו עם החברה העוסקת במסחר במט"ח, כרטיס האשראי שימש למעשה כביטחון, כך שבמקרים שבהם היה חייב כסף לחברה הוא שילם במזומן או בהעברה בנקאית, וכרטיס האשראי לא היה מחויב. במקרים שהכרטיס כבר חויב - איזי פורקס הייתה מבטלת את העסקה.

לטענת תקתוק, במאי 2009 חויב כרטיס האשראי שלו בכ-75 אלף שקל, וזאת על אף שאת הסכום הזה הוא העביר בנפרד לאיזי פורקס. על התשלום הכפול אין מחלוקת. המחלוקת היא האם מדובר בתשלום שהחליף את החיוב בכרטיס האשראי - או שמדובר בהחזר הלוואה (נושא זה נידון בתביעה נפרדת).

תקתוק ביקש מלאומי קארד לבטל את העסקה, וטען כי היה עליה להכיר את פרקטיקת ביטול העסקאות בינו לבין איזי פורקס, אך כאשר סירבה לעשות זאת, הגיש את התביעה.

בית המשפט דחה את התביעה כנגד איזי פורקס ולאומי קארד, בטענה שלא הוכח כי אכן זו הייתה הפרקטיקה. אולם החשוב בפסק הדין הוא שבית המשפט קבע כי גם אם הייתה פרקטיקה שכזו, הרי שאין זו האחריות של לאומי קארד לעקוב אחריה. "חברת אשראי שמקבלת פנייה להכחשת עסקה מלקוח צריכה לטפל בפנייה בהתאם להוראות חוק כרטיסי חיוב, ולאומי קארד נהגה בדרך זו ואף יותר", נכתב בפסק הדין.

לאומי קארד יוצגה בידי עו"ד עופר שובל ממשרד יובל לוי ושות'; איזי פורקס יוצגה בידי עורכי הדין גלעד פורת ושרון מרקוביץ' ממשרד ברקמן, וקלסר, בלום ושות'; ואילו תקתוק יוצג בידי עו"ד גדי אפריאט ממשרד שטרצר, אפריאט ושות'.