הכירו את אר.אס.אל, מניה קטנה שכנראה לא שמעתם עליה

התייבשות הבורסה המקומית, והבחירה של כמעט כל חברה ישראלית בבורסה זרה על פני זו המקומית כבית למניותיה, יצרה ויוצרת תמהיל לא ממש מגוון של חברות. או שהן גדולות ומוכרות (במונחי השוק המקומי), וזה אומר נכללות במדד ת"א 100, או שהן קטנות ואלמוניות עד שרמת הסחירות של המניות שלהן כמעט אפסית. או אפס או אחד. או שחור או לבן. אין ממש חברות שעונות על ההגדרה האמריקאית Mid Cap - חברות בסדר גודל בינוני, לא גדולות מידי ולא קטנות מידי.

אר.אס.אל (RSL), חברה שכבר חיה ובועטת 28 שנה - 22 שנה מתוכן כציבורית - היא אחת מאותן חברות קטנות ואלמוניות. זו חברה ששווה רק 8 מיליון דולר (בקושי שווי של חברת הזנק שרק נולדה), אך קו מוצריה ופתרונותיה משרת תעשיות שמגלגלות מיליארדי דולרים.

אז איך היא שווה כל כך מעט, מה הבעייתיות במודל ההכנסות שלה, ומהו הפוטנציאל שטמון בעתידה? ובכן, נתחיל מההתחלה.

לאר.אס.אל, שמנוהלת ונשלטת על ידי זאב דגני (50.3%), יש שלושה קווי מוצר. הראשון הוא מערכות דיאגנוסטיקה ופרוגנוסטיקה מסוג HUMS (ר"ת של Health Usage Management Systems), ואלו מיועדות לשוק הצבאי והאזרחי כאחד. בשוק הצבאי, לדוגמה, אלו מערכות שבודקות את המצב המכני של חלק מחלקי מסוק/מטוס ללא טייס/מנועי כלי טיס. המערכות פועלות על בסיס חיישן שמותקן על אותו חלק וזה מספק נתון כזה או אחר שעובר למערכת עיבוד נתונים, וזו מספקת תמונת מצב כוללת באשר למצבו המכני. הגדרות מקצועיות אלו אומרות שהמערכת משרתת שלוש מטרות די פשוטות אך קריטיות לבעלי אותו כלי טיס.

הראשונה, המערכת משפרת את בטיחות הטיסה, שכן הניטור המתמיד של אותו חיישן מאפשר מניעת תקלות בזמן אמת וכפועל יוצא - תקלות עתידיות. שנית, המערכת - דרך אותו ניטור - מאריכה את מחזור החיים של כלי הטיס ומאפשרת להשהות רכישה של כלי טיס חדש, וזה כידוע אינו דבר זול - לא בעתות של גאות כלכלית ולא בעתות של שפל כלכלי. המטרה השלישית - שמשיקה לשנייה - היא שהמערכת מוזילה את עלויות התחזוקה של כלי הטיס מכיוון שהשימוש בה מאפשר לבצע תחזוקה מותנית לפי נתוני החיישן ולא תחזוקה בתקופות קבועות מראש שאינה קשורה למצבו המכני של אותו חלק.

דגני מסביר כי החברה החלה לספק מערכות HUMS רק לפני כעשור, בין היתר מתוך רצון לגוון את פעילותה ולהקטין את התנודתיות שנובעת מהיותה חברה פרויקטלית (ועל כך בהמשך). "הייחוד שלהן הוא שהן לא מותאמות לכלי טיס ספציפי אלא הן יכולות לשרת כל חלק שצריך להסתובב כמו טורבינות רוח (הפעילות האזרחית שלהן, ועל כך בהמשך)". ואכן, תרומת מערכות אלו לסך ההכנסות של החברה גדל באופן עקבי (ראו טבלה), ועד כה הן נמכרו לחיל האוויר הישראלי (כל מסוקי האפאצ'י שבשירות החיל מצוידים בה), ול"מסוקי רוסיה", חברת המסוקים הממשלתית של רוסיה שמסוקיה מיוצרים על ידי חברות מקומיות. השוק הישראלי קטן ומוגבל ביכולות הצמיחה שלו, ולכן הפוטנציאל במקרה דנן טמון בשוק הרוסי.

עיקר החשיבות של כניסת החברה לשוק הרוסי (שהחלה ברבעון האחרון של 2011 ותפסה תאוצה בשנת 2013) הוא ש"מסוקי רוסיה" חולשת למעשה על תעשיית זו ברוסיה ועל ייצוא מסוקים למדינות בריה"מ לשעבר, ומדינות אחרות באסיה ודרום אמריקה. דהיינו, שיתוף פעולה עם חברה כזו יכול להרחיב ביתר קלות את בסיס הלקוחות של אר.אס.אל. לדברי דגני, רוכש מערכת כזו מחזיר את ההשקעה עליה תוך שנה גג (ומכאן חלק מהאטרקטיביות שלה), ומחירה נע בין עשירית האחוז לאחוז ממחיר המערכת שאותה היא מנטרת. כלומר, במקרה ומחיר המסוק הוא 15 מיליון דולר, מערכת HUMS של אר.אס.אל תעלה 150 אלף דולר.

הולכת בכיוון הרוח כדי לצמוח

ועכשיו לפעילות מערכות אלו בשוק האזרחי. ובכן, כאן מדובר בעיקר בטורבינות רוח ובטורבינות הידרואלקטריות, כשהמערכת היא למעשה כמעט אותה אחת רק שהיא עברה התאמה טכנית פשוטה יחסית לשוק הטורבינות, כפי שדגני הסביר. במקרה דנן, המידע המתקבל ממערכת HUMS מאפשר להגדיל את תפוקת האנרגיה של הטורבינה ולייעל את תחזוקתה, ממש כמו במקרה של כלי הטיס. וכמו בשוק הצבאי, המטרה הסופית של מי שמפעיל את הטורבינה (מי שלמעשה רוכש מאר.אס.אל מערכות כאלו) הוא להוריד את עלויות ייצור האנרגיה דרכן. חלק ניכר מטורבינות אלו נמצא בתוך או בסמוך לים שכן עוצמת הרוחות במקומות כאלו היא הגבוהה ביותר, וכך יעילות הטורבינה גבוהה יותר. תחזוקה של טורבינה שנמצאת בסמוך או בתוך הים היא בעייתית, ומכאן הצורך בתחזוקה מבוססת חיישן כמו זה של אר.אס.אל. יותר מזה. הקמה של טורבינה בים כפופה לחובה רגולטורית לשימוש במערכת דיאגנוסטיקה ופרוגנוסטיקה - חובה שמהווה בסיס למנוע צמיחה לחברה.

את אותה מערכת התאימה אר.אס.אל לטורבינות הידרואלקטריות (דהיינו טורבינות שמבוססות על מים), ובחסות טרנד האנרגיה הירוקה (שמתרחב אך יש לומר באיטיות) מקווה החברה כי פתרון זה יהפוך למנוע צמיחה משמעותי עבורה.

בניגוד לפעילות הצבאית של מערכות אלו, במקרה דנן מפנה החברה את פתרונות האנרגיה הירוקה שלה בעיקר לשוק הסיני, שהוא למעשה השוק הגדול ביותר לטורבינות רוח והידרו. בסין יש טורבינות הידרו שיוצרות אנרגיה מצרפית של 200 אלף מגה וואט; בברזיל יש 70 אלף מגה וואט, ואילו ברוסיה יש 45 אלף מגה וואט. שלוש מדינות אלו לבדן צפויות להגדיל יכולות ייצור אלו ב-115 אלף מגה וואט עד 2020, בעוד הגידול העולמי באותה תקופה יעמוד על 200 אלף מגה וואט - נתון הממחיש את הדומיננטיות של השלוש בשוק זה.

לאר.אס.אל, כאמור, יש כבר דריסת רגל בשוק הסיני. באפריל 2011 התקשרה החברה בחוזה מול יצרן ציוד טורבינות רוח סיני להתקנת 100 מערכות, כאשר רבע מכמות זו נמכרה בשנת 2012 והיתרה נמכרה אשתקד. בספטמבר האחרון האריך אותו יצרן סיני את החוזה כך שגם בשנה זו ירכוש מהחברה מערכות נוספות. הצלחה של אר.אס.אל בשוק טורבינות הרוח הסיני עשויה בעתיד הרחוק יותר לסלול את דרכה לשוק טורבינות ההידרו.

במקביל, מנסה אר.אס.אל לשווק את אותה מערכת HUMS (שכאמור יכולה לשבת על כל חלק שנאלץ להסתובב הרבה) לשוק התחבורה הימית (אוניות) ולשוק התחבורה היבשתית (רכבות). שני שווקים אלו עדיין לא תורגמו למכירות מסחריות, אך דגני מסביר כי הצורך של רכבת או אוניה במערכת כזו דומה לזה של כלי טיס או טורבינות רוח. "במקרה של רכבת, צריך לטפל בגלגליה ובפסי הרכבת, ובמקרה של אוניה צריך לטפל בדופן שלה שמתכסה ב"זקן" - אצות שנדבקות אליו ומאטות את מהירות השיט שלה. השוק של מערכות HUMS הוא למעשה שוק אינסופי שיכול לשחרר אותנו מהתנודתיות שנובעת מכך שאנחנו חברה פרויקטלית ואפילו לשחרר אותנו מלחפש מנועי צמיחה", אומר דגני.

ממשיכה למדוד את מהירות הקליע

עד שזה יקרה, ממשיכה אר.אס.אל להשקיע במקביל בשני קווי המוצר היותר וותיקים שלה, והראשון בוותק שלו הוא מערכות למדידת מהירות הלוע או בקיצור מדמ"ל. במהירות לוע הכוונה היא למהירות שבה נורה קליע מתוך הקנה של כלי הנשק, ומהירות זו משפיעה רבות על דיוק הפגיעה.

במקרה של אר.אס.אל, פתרון זה מוכוון בעיקר לירי פגזי תותח, וזה אומר שוק צבאי. שימוש במדמ"ל יוצר חיסכון ניכר בהוצאה על תחמושת פר תקיפה ממוצעת מכיוון שהוא מונע צורך במכות אש מרובות עד שנוצרת הפגיעה הרצויה. המערכת מתאימה לפגזי תותח, תותחי נ"מ, מערכות ירי ימיות ומרגמות.

את מערכות אלו משווקת החברה בעיקר לשוק ההודי (שבו יש שימוש ניכר בפגזי תותח), לשוק האמריקאי ולשוק הישראלי. החברה היא הספקית הבלעדית של מדמ"ל לצה"ל וספקית בכירה לצבא ארה"ב. המכירות של מדמ"ל, בניגוד למערכות HUMS, הן פרויקטליות ומכאן התנודתיות שמאפיינת את ההכנסות מהן. החברה מקווה כי בעתיד הקרוב תגדיל הכנסותיה ממערכות אלו ממדינות מזרח אירופה ומזרח אסיה וכך תקטין את התנודתיות שנובעת מהתלות בשוק הישראלי והאמריקאי.

קו המוצר האחרון של החברה הוא מערכות בקרה וניטור, וכאן הכוונה היא בעיקר למנועי סילון, ומערכות בקרת שרת עבור מכלולים דינמיים בכלי טיס. מערכות אלו מבצעות בקרה וניטור בזמן אמת כדי לשפר את בטיחות הטיסה ולשפר את ביצועי כלי הטיס. קו זה כולל, לדוגמה, מערכת לבקרת תצרוכת הדלק; בקר טמפרטורה; בקר בלימת מטוס (מקצר את מרחק הבלימה); ובקר התנעה למנוע (משפר את תהליך ההתנעה). לפי הידוע, לחברה יש נתח מאוד מהותי משוק מערכות בקרת שרת עבור מטוסי F-16, ולכן פוטנציאל הצמיחה שלה בו הוא כבר מוגבל.

בדומה לקווי המוצר האחרים, לקו זה מטרה סופית דומה: ליצור חיסכון כלכלי ללקוח דרך תחזוקה יעילה של כלי טיס קיימים, והקטנת הצורך ברכישת כלי טיס חדשים. ההכנסות מקו זה הרבה יותר מפוזרות גיאוגרפית, ונעות בין ישראל, דרך ארה"ב, מזרח אסיה, ומערב אירופה. החיסרון של קו זה, בדומה מעט למערכות מדמ"ל, הוא שהוא פרויקטלי ומלאי המטוסים העולמי הוא מוגבל ובקושי צומח.

ועכשיו התייחסות קצרה לתחרות. כמו בכל תעשייה, אר.אס.אל מתמודדת מול מתחרות גדולות וקטנות ממנה, בעלות יתרון טכנולוגי עליה או כאלו שאין להן יתרון טכנולוגי עליה. כך או אחרת, התחרות קיימת (ובמקרה של מערכות HUMS היא עשויה אף לגדול ולייצר לחצי מחיר) והיא תמשיך להשפיע על העתיד של אר.אס.אל. בשוק ה-HUMS למסוקים מתחרה אר.אס.אל בעיקר מול Goodrich ו-IAC האמריקאיות; בשוק העולמי למערכות מדמ"ל יש בסך הכול חמש חברות, מלבד אר.אס.אל, כשהחזקה ביניהן היא Weibel Scientific הדנית, ואילו בשוק העולמי של מערכות בקרה וניטור יש בסך הכול 3 חברות, מלבד אר.אס.אל, כשהחזקה ביניהן היא BAE הבריטית.

דגני, אגב, מודה שהחברה עשתה בעבר טעויות אסטרטגיות, וכי אחת מחולשותיה היא העובדה שאר.אס.אל היא עדיין חברה פרויקטלית - כלומר מושפעת מהתנודתיות של זכייה או הפסד בפרויקט כזה או אחר. שינוי תכונה זו אינו קל להשגה, וזה אומר שמי שמשקיע בחברה צריך להיות מודע לתנודתיות זו ולקחת אותה בחשבון בבואו לתמחר את המניה. דגני מדגיש כי 2014 זו השנה שבה ינסה לעשות את אותו סוויטץ' נדרש ולהפוך את אר.אס.אל מחברה פרויקטלית לחברה של מוצרי מדף.

 אר.אס. אל