"אם בורסת תל אביב תהיה חברה שרשומה למסחר, בהחלט ישנה אפשרות שבורסת נאסד"ק תשקיע בה", כך אומר סנדי פרושר, סגן יו"ר נאסד"ק, בראיון ל"גלובס". פרושר הגיע לישראל להשתתף בכנס של בנק ההשקעות אופנהיימר, ונכח גם בטקס פתיחת המסחר בבורסה, שנערך במסגרת הכנס לציון השקת מדד ת"א-טק עילית.
- למה חשוב לדעתך שבורסה תהיה רשומה למסחר?
"אני אענה באופן כללי, ולא אתייחס לבורסה הישראלית באופן ספציפי: בורסות, באופן מסורתי, היו בעיקר בבעלות של המשתמשים בהן. כשהופכים לחברה ציבורית, יש מגוון רב יותר של בעלים, מיקוד גדול יותר באינטרסים של הציבור ופחות באינטרסים של אינדיבידואלים מסוימים. כלומר, יותר שקיפות, וממשל טוב יותר. פעם נשאלתי על-ידי סנטור, 'האם לא עדיף שהבורסה לא תהיה למטרת רווח'? עניתי לו שלא, כי לא למטרת רווח זו אשליה. זה כמו קרקס. אולי האוהל לא למטרת רווח, אבל כל הפעילות בפנים נועדה לייצר רווח. אני חושב שזה עוזר לייצר שוק טוב יותר".
- יש המון תלונות מצד חברות ישראליות על הרגולציה בשוק ההון המקומי.
"מעולם לא הייתי במקום בעולם שבו פועל שוק הון, ולא מתלוננים בו על רגולציה. במשבר של 2008 היו לא מעט בעיות בעולם שהיו פונקציה של מעט מדי רגולציה, כמו מוצרים פיננסיים ללא רגולציה עליהם. אז רגולציה היא הכרחית, אבל עודף רגולציה זה רע. צריך למצוא את האיזון.
"מעבר לכך, רגולציה זה תהליך מתמשך. רגולטורים נוטים להיות זהירים, כי כשהעולם מתמוטט - אותם מאשימים ראשונים. בדרך כלל הם גם במחסור במימון (under-funded) לכן תמיד קל להם יותר להגיד 'לא'. צריך לדאוג למימון, כדי שהם יוכלו לדאוג לרגולציה".
בשנה וחצי האחרונות חזרו ההנפקות לשוק האמריקאי, אחרי כמה שנות בצורת בעקבות משבר 2008. בשבועות האחרונים ישנה האטה מסוימת, אולם פרושר נשאר אופטימי. "היינו עסוקים מאוד ב-2013, שהייתה שנת שיא, וגם אם היום אנחנו לא עד כדי כך עסוקים, המגמה נמשכת", הוא אומר. "משקיעים עדיין מחפשים הזדמנויות, גם בקרב חברות ישראליות".
- כלומר, למרות החולשה הנוכחית, צפויות עוד הנפקות ישראליות בנאסד"ק בקרוב?
"במגזרי ההיי-טק והביוטק יש חולשה, אבל אני חושב שזה לטווח קצר. יש עליות וירידות, ובדרך כלל יש ירידה אחרי ששחקן מרכזי בשוק מציג רבעון חלש. אבל כל חברה מכל סקטור, שיכולה להראות תוכניות, ידע, ממשל תאגידי טוב, מוצר ופוטנציאל - יכולה להצליח. ההגדרה הזאת מתאימה להרבה חברות ישראליות. והשוק נראה טוב, במיוחד לחברות ישראליות".
פרושר מציג את הנתונים הנוכחיים, שלפיהם 90 חברות ישראליות נסחרות היום בנאסד"ק, בשווי כולל של למעלה מ-40 מיליארד דולר. ההסבר שלו הוא התרבות הדומה בין ישראל לארה"ב בתחום החדשנות.
"נאסד"ק מחפש באופן פעיל חברות ישראליות מאז שנות ה-70. זה שוק שאנחנו מתמקדים בו, ויש לנו קשרים קרובים, ארוכים וקונסטרוקטיביים עם החברות בו ועם בורסת ת"א. אני מגיע לישראל פעמיים-שלוש בשנה, ויש לנו גם מנהל ישראלי, אסף חומצאני", הוא אומר.
- חומצאני, שמנהל את הפעילות באירופה, באפריקה ובמזרח התיכון, הוזכר בעבר כמועמד לניהול בורסת ת"א.
"מה שאני יכול לומר זה שאני שמח שאסף עובד איתנו, ואני חושב שמצאו אדם טוב מאוד לנהל את הבורסה בת"א".
- למה להערכתך כדאי לחברה לבחור בהנפקה ראשונית (IPO) ולא להימכר?
"כל חברה בוחרת בהתאם לנסיבות שלה. אני חושב שאם התחלת משהו, אתה רוצה לראות את התינוק גדל - להפוך את החברה לגדולה ולראות את פירות העבודה שלך. לפעמים חברות נמכרות, כשאין להן אפשרות של IPO, או שהגיעה הצעה כל-כך טובה שלא יכולים לסרב לה. אבל אני חושב שרוב האנשים רוצים להישאר מחויבים למה שבנו".
- מה יכול לסגור את חלון ההנפקות הנוכחי?
"תמיד יש אירועים חיצוניים שיכולים להשפיע, למשל אוקראינה. כשקורים דברים נוראיים בעולם, אנשים בורחים מהשוק. אבל כרגע היסודות הטובים קיימים, לדוגמה אירופה שמתאוששת.
"אחרי 2008 הייתה האטה ולא היו הרבה IPOs, כי משקיעים רבים איבדו אמון בשוק. גם היום המשקיעים הקמעונאים בארה"ב עוד לא חזרו למספרים מלפני 2008; המשקיעים המתוחכמים חזרו, השוק בשיא אבל נפחי המסחר עוד נמוכים מבעבר. המשקיעים הקמעונאים מתחילים לחזור, ולכן עוד יש מקום לצמיחה. יש עת (עונה) לכל דבר - ואנחנו עכשיו באביב".
נאסד"ק במספרים
שווי שוק: 6.2 מיליארד דולר
מספר חברות: מעל 3,000, בשווי שוק כולל של 5.7 טריליון דולר
מחזיקה ב-26 שווקים בשש יבשות
20% מהחברות הזרות בנאסד"ק מגיעות מישראל - כ-90 במספר - בשווי של 40 מיליארד דולר
שלוש הנפקות ראשוניות מישראל מתחילת השנה: ורוניס, לומניס, מדיוונד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
