פתיחתו (ההססנית בינתיים) של חלון הנפקות האקוויטי בבורסה בת"א, מביאה עוד חברות לבחון אפשרות לגייס באופן זה. לאחרונה דווח על כך שבשבועות הקרובים צפויות לצאת לפועל ההנפקות הראשוניות של קבוצת אשטרום, טלרד ואינרום, וכעת ל"גלובס" נודע כי גם יצרנית דודי השמש כרומגן, בוחנת אפשרות של הנפקה. זאת, על בסיס דוחות הרבעון הראשון או השני של 2014. על פי הערכות, החברה מתכוונת לגייס 30-50 מיליון שקל לפי שווי 150-200 מיליון שקל לפני הכסף.
כרומגן נמצאת בשליטת קיבוץ שער העמקים (68%) וקרן טנא (32%). החברה, שהוקמה ב-1962, מנוהלת ע"י אדר אזנקוט והיו"ר שלה הוא ראובן אביטל. היא עוסקת, כאמור, בייצור דודי שמש וקולטנים, והיא עושה זאת באמצעות שני מפעלים: אחד בקיבוץ עצמו, שם עוסקים בייצור הדודים, ומפעל שני באזור התעשייה ציפורית, שמייצר את הקולטים. בסך הכל מעסיקה כרומגן כ-200 עובדים, ועפ"י הערכות מחזור ההכנסות השנתי של החברה מתקרב ל-200 מיליון שקל.
בשנת 2010 חילקה החברה לראשונה דיבידנד לבעלי מניותיה, בהיקף של כ-3.5 מיליון שקל. זאת, לאחר שב-2009 עבר מחזור המכירות של החברה את רף 200 מיליון השקל, והחברה הגיעה לרווח של כ-10 מיליון שקל.
אלא שההמשך היה קצת פחות מוצלח: כרומגן חתמה על הסכם עם חברת A.O.SMITH, החברה הגדולה בעולם לייצור דודי חשמל, לפיו היא תהיה הספק הבלעדי של קולטי שמש לחברה האמריקנית בצפון אמריקה. בארה"ב ניתנו באותה התקופה הטבות מס למי שיתקין דודי שמש, והציפייה הייתה שהצרכן האמריקני יעבור לחמם מים בשיטה זו. בכרומגן העריכו כי הפוטנציאל בעסקה עומד על מאות מיליוני שקלים.
בפועל, המערכות היו יקרות ביחס לאלטרנטיבות חימום אחרות, ונדרשו הרבה אישורים רגולטוריים כדי לקבל תקן, והרבה התעסקות בבירוקרטיה מצד האזרחים כדי לקבל את הטבות המס. כך, מכירות החברה במדינה הסתכמו במיליוני דולרים בלבד. נכון להיום, מוכרת כרומגן את הדודים בישראל וב-35 מדינות נוספות, כאשר 60% מהתוצרת היא ליצוא.
קרן טנא, שהשקיעה ב-2006 חמישה מיליון דולר בכרומגן, הוקמה בשנת 2005 על ידי ארבעה שותפים: ד"ר אריאל הלפרין, אייל עטיה, דורי בראון ורו"ח רן בן אור. הלפרין, שנחשב לשותף המוביל בקרן, היה בשנות התשעים ראש המטה והנאמן של מנהלת הסדר הקיבוצים (הסדר במסגרתו הוסדרו חובות תאגידי הקיבוצים מול המערכת הבנקאית). לאור זאת, הוא היה בעל היכרות טובה עם הסקטור התעשייתי הקיים בקיבוצים, והקרן החליטה להתמקד בסקטור זה.
הקרן שמתמחה בחברות קיבוציות
הייחודיות של קרן טנא באה לידי ביטוי בכך שהיא מאפשרת למשקיעים המוסדיים גישה להשקעה בחברות תעשייתיות, חלקן קיבוציות, שלגופים המוסדיים אין לרוב יכולת להשקיע בהן כיוון שהן אינן ציבוריות. בין המשקיעים של הקרן ניתן למנות את הפניקס, מגדל, קרן הפנסיה מבטחים החדשה, וביטוח חקלאי (תאגיד הביטוח של התנועות הקיבוציות).
טנא פועלת בשיטה של השקעה משותפת (Co-Investment). כאשר עומדת בפניה השקעה בהיקף גדול, היא פונה ישירות למשקיעים של הקרן (גופים מוסדיים בארץ ובחו"ל), ואלו יכולים לבחור האם להשקיע סכום נוסף בכל אחת מההשקעות שמבצעת הקרן, וכך להגדיל את היקף השקעה הכולל שלהם דרך מנגנון זה.
קרן טנא הראשונה גייסה בשנת 2005 25 מיליון דולר מהמשקיעים, וביצעה השקעות בשש חברות שונות בהיקף כולל של 75 מיליון דולר. ההשקעה הבולטת בקרן הראשונה הייתה בחברת הטפטפות נטפים, בה השקיעה טנא 30 מיליון דולר תמורת 10% מהמניות. רוב ההחזקה נמכרה בשנת 2011 לקרן פרמירה לפי שווי של 850 מיליון דולר לנטפים.
כיום ההשקעה הבולטת של טנא היא ביצרנית משטחי הקוורץ אבן קיסר, שנחשבת להצלחה הגדולה של טנא. הקרן רכשה בשנת 2006 כ-30% ממניות החברה לפי שווי של 100 מיליון דולר, והביאה את יוסי שירן לנהל את החברה. תחת ניהולו צמחה אבן קיסר, עד שב-2012 היא הונפקה בוול-סטריט, לפי שווי של 365 מיליון דולר.
טנא לא מכרה את מניותיה במסגרת ההנפקה, ורק אשתקד, במסגרת הצעת מכר, מכרה אותן תמורת כ-180 מיליון דולר, כאשר מרבית המכירה בוצעה לפי שווי חברה של מיליארד דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
