קרחוני ענק מתמוססים באנטרקטיקה; עלולים להעלות פני הים

קרחונים אדירים במערב אנטארקטיקה נכנסו לתהליך בלתי הפיך של התמוססות עקב התחממות כדור הארץ, שעלולה להעלות את פני הים במשך מאות שנים, כך אמרו מדענים היום (ב').

שישה קרחונים, שחלקם התחתון מתמוסס בשל התחממות מי הים סביב היבשת הקפואה, נעים במהירות לים אמונדסן, על פי דו"ח שמתבסס חלקית על אומדני מכ"ם לווייני בשנים 1992-2011.

הראיות מצביעות על כך ש"חלק גדול משכבת הקרח במערב אנטארקטיקה נכנס למצב בלתי הפיך של נסיגה", לדברי המחבר הראשי של הדו"ח, אריק ריגנוט מאוניברסיטת קליפורניה בעיר אירווין ומהמעבדה להינע סילוני של נאס"א בפסאדינה, קליפורניה.

קצות הקרחונים באזור החוף מונחים על שכבה סלעית מתחת לפני הים, שמשמשת כמחסום לקרח שמשקלו עצום ושעלולה לחשוף את הקרחונים להתמוססות, לדברי ריגנוט. הוא דימה את התהליך לחילוץ פקק מבקבוק יין מלא ששוכב על צדו.

חלק זה של אנטארקטיקה יתרום תרומה משמעותית להעלאת פני הים בעשרות ובמאות השנים הבאות, מכיוון שכמות הקרח בקרחונים מספיקה להעלאת פני הים ב-1.2 מטר.

"זה כבר עבר את נקודת האל-חזור", אמר ריגנוט. בצילומי מכ"ם חודר-קרח לא נראים מתחת לקרח רכסי הרים שהיו עשויים לבלום את הזרימה. הנסיגה המהירה ביותר בתקופה האמורה הייתה 34-37 ק"מ בקרחון סמית/קוהלר.

צמצום פליטות גזי החממה במסגרת המאמצים לבלום את התחממות כדור הארץ יוכל להאט את גלישתם של קרחוני פיין איילנד, ת'ווייטס, היינס, פופ, סמית וקוהלר.

"לדעתנו זה קשור להתחממות האקלים", אמר ריגנוט. המדענים מאמינים שהצטברות גזי החממה באטמוספירה משפיעה על דפוסי הרוח סביב אנטארקטיקה ומזרימה מים חמים יותר בכיוונה.

קרוב ל-200 מדינות הסכימו לגבש אמנת או"ם עד סוף 2015 כדי להיאבק בהתחממות כדור הארץ, שלדברי הצוות הבין-ממשלתי של האו"ם לנושא השינוי האקלימי (IPCC) תגדיל את מספר השיטפונות, אירועי הבצורת וגלי החום, וגם תתרום להעלאת פני הים.

משמעות הממצאים שהתפרסמו היום היא שתחזיות IPCC לעלייה בפני הים הן נמוכות מדי. אשתקד העריך IPCC שפני הים יעלו ב-26-82 ס"מ עד סוף המאה ה-21, לאחר עלייה של 19 ס"מ מאז 1900.

בשבוע שעבר נאמר במחקר אחר כי שכבת הקרח הגדולה יותר במזרח אנטארקטיקה עשויה גם היא להפוך לפגיעה יותר מהמצופה לתהליך ההתמוססות. IPCC מעריך כי יש סיכוי של 95% שהתחממות כדור הארץ נגרמת מפעילות אנושית ובראשה הבערת דלק מאובנים.

בעיה עכשווית

ב-6 במאי פרסם ממשל אובמה ממצאי מחקר והודיע כי ההתחממות "שבעבר נחשבה לבעיה של העתיד הרחוק הפכה בהחלט לבעיה עכשווית". במארס אמר IPCC כי יש סימנים לשינויים בלתי הפיכים בשוניות האלמוגים הטרופיות ובקוטב הצפוני.

מחקר נפרד של קרחון ת'ווייטס שערכה אוניברסיטת וושינגטון, ושממצאיו התפרסמו בכתב העת סיינס, הראה כי ייתכן שכבר החלה קריסה שלא ניתן לעצרה ושעשויה להימשך 200-1,000 שנים.

היעלמותו של ת'ווייטס בלבד תעלה את פני הים ב-60 ס"מ, אך "קרחון זה פועל גם כעמוד התמך המרכזי של שאר שכבת הקרח, המכילה מספיק קרח להעלאת פני הים בשיעור של 3-4 מטרים נוספים", על פי המחקר.