זה הולך ככה. אנחנו פותחים את הבוקר בבדיקת תיבת הדואר האלקטרוני שלנו (ואנחנו לא לבד). בדרך כלל, חלק לא מבוטל מהמיילים החדשים שמחכים לנו הוא פרסומי (מה שנקרא ג'אנק מייל) כמו "קרקע למכירה בכפר סבא במחיר מציאה!". מיד אחרי, אנחנו גולשים באתרים המועדפים עלינו ובדרך כלל נתקלים בבאנרים ("בוא תבדוק איך לקבל החזרי מס. זה פשוט וקל!"), עוברים לאתרי הרשתות החברתיות ועינינו נחה על פרסומת להשתלות שיניים, מבצעים איזשהו חיפוש בגוגל ונתקלים בתוצאה ממומנת, וכך הלאה.
הפרסום באינטרנט תוקף אותנו מכל כיוון אפשרי, ולא פלא. הרדיו עדיין חי וקיים, הטלוויזיה אולי הפכה לשטוחה יותר אך אין ספק שהיא תמשיך לבעוט, ואילו האינטרנט הוא הפלטפורמה ההולכת וגדלה שעל בסיסה אנו צורכים כמויות אדירות של מידע. כפועל יוצא, יותר ויותר תקציבי פרסום מופנים לאינטרנט, ויותר ויותר חברות קמות במטרה להפוך את אותו פרסום לכמה שיותר אפקטיבי בדרכים מדרכים שונות. האינטרנט, להבדיל מהרדיו, הטלוויזיה או העיתון המודפס, הרבה יותר מדיד, וכך קמו להן בעשור האחרון לא מעט חברות ישראליות שמנסות להפוך מדידה זו לעסק שמניב רווחים.
אחת מהצעירות שבהן היא אלגומייזר (algomizer), שרק באחרונה חגגה שנתיים להקמתה. אלגומייזר, סטארט אפ לכל דבר ועניין, יצקה באפריל אשתקד את פעילותה לתוך השלד הבורסאי של "מעריב" תמורת 2 מיליון שקל, וכעת, שנה לאחר הפיכתה לציבורית, נסחרת החברה לפי שווי של 45 מיליון שקל (13 מיליון דולר).
בפברואר האחרון השלימה גיוס של 7 מיליון שקל, בין היתר מבית ההשקעות ילין-לפידות, וקיבלה "שקט נפשי", כפי שאומר נועם בנד, מנכ"ל החברה. את אלגומייזר הקימו הילה פז (סמנכ"לית טכנולוגיה) ואביב ברקוביץ (סמנכ"ל פיתוח עסקי).
אלגומייזר פיתחה תוכנה (שעובדת כמו ממשק אינטרנטי) שמבצעת אופטימיזציה אוטומטית (ולכן מאפשרת לראות את תוצאותיה בזמן אמת) של תקציב הפרסום, וזאת על ידי ניתוח נתונים שנאספים מהקמפיינים הפרסומיים של אותו לקוח וממקורות שונים באינטרנט. ניתוח זה מאפשר לתוכנה לבצע ולהציע ללקוח לבצע התאמות בקמפיין הפרסומי, כמו להשקיע יותר במודעות שיופיעו בפייסבוק ופחות בקידום שם האתר של הלקוח ברשימת התוצאות הממומנות של גוגל.
את תוצאות האופטימיזציה הלקוח מקבל כדו"ח, לפי פרקי זמן שהוא מגדיר לעצמו מראש, ולטענת בנד הדו"ח מופק בשפה מספיק ברורה ופשוטה, שלא דורשת ממי שקורא אותו (בדרך כלל, מנהל הקמפיין באותו ארגון ששכר את שירותי אלגומייזר) להיות מומחה במה שנקרא Online Advertising. קהל היעד של אלגומייזר הוא חברות קטנות עד בינוניות, כאלו שתקציבי הפרסום שלהן מוגבלים, ולכן האופטימיזציה שלהם הרבה יותר קריטית עבורן.
שוק מאוד תחרותי
בנד טוען כי כלי ממש כמו זה שבנתה אלגומייזר לא קיים כיום בשוק, אך מודה (כפי שהסברנו בתחילת דברינו), שהחברה אינה היחידה שמנסה לעזור לכל מי שרוצה לשווק את תוצרתו באינטרנט לעשות זאת בצורה הכי פשוטה והכי יעילה כלכלית. לפי דו"חות החברה, מתחרותיה הישראליות העיקריות הן קורנגה (Koranga); מטומי (Matomy); אופטיוויז (Optiwise); מקאן אקספרס (Mccan Express); קיי לוג'יק (K logic); קנשו (Kenshoo), וכן החברות הזרות מריןסופטוור (MarinSoftware); אופטימייזלי ((Optimizely ואנבאונס (Unbounce). רשימה זו ממחישה עד כמה השוק בו פועלת אלגומייזר תחרותי.
והנה עוד נקודה די מהותית. התוכנה של אלגומייזר עדיין לא מסחרית. רק בתחילת שנה זו סיימה החברה את פיתוח הגרסה הראשונה שלה, ואז בחרה במספר לקוחות בודדים (כמו סוכנויות תיירות ומפעילות זירות מסחר במט"ח) שמנסים אותה במסגרת "בטא סגורה". לקוחות אלו משלמים לאלגומייזר בגין השימוש הניסיוני בתוכנה, אך כפי שניתן לראות בדו"חות החברה - הכנסות אלו אינן מהותיות ואינן מסחריות.
לפי דו"חות אלגומייזר, אב טיפוס ראשוני של התוכנה יהיה ניתן לשיווק מסחרי בחציון השני של השנה, ובשנה כולה צפויה החברה להשקיע כ-3 מיליון שקל עד להשלמת פיתוח אותו אב טיפוס ראשוני. נכון לסוף דצמבר 2013, ולפני שגייסה 7 מיליון שקל, נחו בקופת החברה 1.3 מיליון שקל.
אם וכאשר תהפוך התוכנה למסחרית, המודל העסקי לפיו תניב לחברה הכנסות הוא על בסיס גבייה של 10%-15% מסך תקציב הפרסום של הלקוח. לדברי בנד, שיעור זה אינו תלוי במידה שבה התוכנה אכן מייעלת את ניהול תקציב הפרסום. "אם הוכחה יעילות, סביר להניח שהלקוח יגדיל את התקציב ואז אני צומח ביחד איתו, ולהיפך. ואין לי בעיה עם זה", אומר בנד. "אני מאוד מאמין במודל של שותפות עם הלקוח". לטענתו, "הלקוחות שלי נהנים לא רק מייעול העבודה השוטפת של ניהול קמפייני הפרסום, אלא גם מאופטימיזציה של ניהול תקציב הפרסום שלהם. גם לקוח שלא רואה שיפור מדהים בהכנסה שלו כתוצאה מקמפייני הפרסום, נהנה ממערכת פשוטה ויעילה לניהול התהליך כולו".
אלגומייזר, דרך אגב, צריכה ומנסה לשווק את עצמה באופן אפקטיבי, ממש כפי שהיא עושה עבור לקוחותיה, וזאת על ידי שימוש בתוכנה שלה עצמה. "חובת ההוכחה היא עלינו, אך אני כן מאמין שנהפוך לעוד הצלחה ישראלית", מסכם בנד באופטימיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.