די להתחסדות

"האח הגדול", יום ד' 21:00, ערוץ 2 קשת

בואו ונבחן לרגע את תרומת "האח הגדול" לתרבות הישראלית העכשווית: העונה הראשונה הצליחה לשקף היטב מתחים פנים-ישראליים, כפי שעלו בעימות (גם בבית, גם על הפרס) בין קורנפלד לבובליל. באופן מפתיע ניצחה שפרה קורנפלד וכאילו העניקה גושפנקא איכותית מעט לכל ההפקה הזאת. זה לא היה בדיוק מה שמכנה הרגולטור בשם "סוגה עילית", אבל זה היה בידור אפקטיבי ולרוב לא ירוד שהצליח לסחוף אחריו קהל צופים נאמן.

ההמשך, כך נדמה, היה קצת פחות מרשים: אלירז שדה, ג'קי מנחם וקותי סבג, נראו כמי שירדו מאותו פס יצור, לא חלילה בגלל מוצאם, אלא בגלל מה ששידרו: ישראליות עממית ומעט עילגת, תחמנות קלה ובעיקר שום אמירה שיש מאחוריה משמעות.

אולי בשל כך הייתה ההצבעה עבור טהוניה, מנצחת העונה הקודמת, סוג של הצבעת מחאה: היא לא הייתה נחמדה במיוחד, אפילו מעט וולגרית בהתפרצויות הזעם שלה, אבל ליד האב, הבן ורוח המיילי, היא הייתה שילוב של דן כנר וחנה בבלי.

בתווך, משכה "האח הגדול" לא מעט אש והפכה לסמל לנחיתות הז'אנר המכונה ריאליטי. גם אם איני נמנה עם מעריציה המושבעים של התוכנית, הרי שבביקורת הזאת הייתה לא מעט התחסדות: בני משפחת מיילי הודחו בהחלטת ההפקה, לא בידי הקהל שהשאיר אותם שבוע אחר שבוע בווילה. בעונה שקדמה לכך, תגמל הקהל נשיקה בין שתי נשים בהדחה מיידית.

הנה כי כן, השתלחות גזענית והומופובית תוגמלה באהבת הקהל ואהבה חד-מינית - בהדחה. כלומר, הפוסלים את "האח הגדול" - במומם פוסלים.

זוכרים את ההמון הצובא על הווילה ומזהיר את קותי לבל יעז להתקרב ליאנה היפה בגלל שהיא מוסלמית? "קותי, יאנה מוסלמית", זעקו טהרני הגזע, שגם כך קשה להם עם הקשר בין יאיר נתניהו לנורווגית בת-ערלים.

ועל מה התפוצצו בסוף בתקשורת? על כמה כדורים שגם אם ניתנו, ניתנו כדין ועל-פי מרשם לחלק מהקוקיות ששהו בקן השקוף הזה.

אותה הפקה שהדיחה את ה"מיילים", הייתה גם זו שקיבלה אותם לתוכנית בדיוק בגלל היותם קצת גבוליים. הרי זה מה שמחפשים שם: לא מישהו שיכול לבטא קול אחר ומוכר פחות, אלא מי שרבים הסיכויים שיאבד את עשתונותיו במהלך העונה. זה מה שמוכר, בתוספת עלה תאנה של אדם בעל מוגבלות פיזית כלשהי, שיבהיר מיד שהוא לא בא לתוכנית על תקן של "עלה תאנה".

אז יאללה חברים, מספיק עם ההתחסדות. תנו לנו הכול: את הגזענות, הוולגריות, הכאילו-רומן התורן ורצוי גם שיהיו כמה משתתפות שנראות לא רע בבגד-ים.

זה מה שאנחנו הרי רוצים - הגזענים והחרמנים כדי להזדהות, הליברלים כדי לחוש נעלים, השמרנים כדי להזדעזע.