"ישנו פיקוח לקוי וחסר על תחום השכר ותנאי העבודה בגופים הציבוריים, שיש בו כדי לפגוע ביעילות האכיפה של הוראות חוק יסודות התקציב וביכולת ההרתעה של הממשלה מפני אישור חריגות שכר" - כך קובע דוח מבקר המדינה לשנת 2014 שפורסם היום (ד').
הדוח לא חוסך ביקורת מכלל הגופים האחראים לנושא, לרבות אגף השכר באוצר, משרד הפנים, המשרד לשירותי דת ורשות החברות הממשלתיות, ואף מאשים אותם בחוסר תיאום ביניהם.
לפי הדוח, בשנת 2011 הסתכמה עלות השכר הכוללת של כלל העובדים בגופים הציבוריים בכ-54 מיליארד שקל.
המבקר מצא ליקויים בשיטת בדיקת חריגות שכר - אחד הנושאים הבעייתיים ביותר במגזר הציבורי. נזכיר, כי חריגות שכר מחושבות לפי שיעור השינוי בשכר בין שנה לשנה. שיטה זו, קובע המבקר, "אינה מאפשרת לאתר חריגות שכר לכאורה שהיה ראוי לבדוק: לא מוצגות חריגות שכר בבסיס השכר (שייתכן שהוא חורג), אלא רק חריגות שחושבו לשינוי בשכר הכולל בין שתי שנים; לא מוצגים בה נתונים על שכר שחורג כבר בשנת העבודה הראשונה של העובד; לא מוצגות חריגות שכר של עובדים שבשנה הנבדקת מדווחים לראשונה באופן פרטני בקבוצת בעלי השכר הגבוה (90% משכר מנכ''ל). "מתכונת הבדיקה הזאת אינה מבטיחה שיאותרו החריגות האלה או שהן יתגלו בשנים הבאות", קובע המבקר ודורש כי "על הממונה על השכר להשלים בהקדם את הפעולות שיאפשרו לו איתור חריגות שכר שונות, לרבות אלו של עובדים חדשים, בכירים, ועובדים שהגידול בשכרם בין שנה לשנה שיעורו קטן מ-5%, אך בטווח הארוך מצטבר לשיעור גדול. המבקר מזכיר כי אם יחידת האכיפה חסכה בשנים 2010-2012 לתקציב המדינה 1.5 מיליארד שקל - אכיפה רחבה יותר הייתה חייבת להביא לחיסכון הרבה יותר גדול.
המבקר גם מתייחס לטענה של הממונה על השכר לפיה חוסר האכיפה והליקויים נובעים ממחסור בכוח אדם. "הדבר מחייב את הממונה על השכר להשלים את תהליך הבדיקה וההחלטה שהוחל לבצעו עוד בתחילת שנת 2010, ולהגיש לנציבות שירות המדינה את הבקשה המפורטת והמנומקת של יחידת האכיפה. אם יימצא שיש צורך לפעול להוספת תקנים, על הנוגעים בדבר להוסיפם כדי להבטיח שיפור באכיפה שעשוי לחסוך לקופת המדינה כסף רב", כותב המבקר.
בנוסף מלין המבקר על הכמות הנמוכה של ביקורות: בין השנים 2008 ל-2012, נערכו בדיקות אופקיות של שכר בכ-6% בלבד מהגופים הציבוריים ולא נבדקה שום חברה עירונית. יתרה מזו, נתונים שבידי אגף השכר לא מאפשרים לקבוע מהו שיעור העובדים שנכללו בבדיקות. "במצב זה עשויים גופים רבים שלא להיבדק במשך תקופות של עשרות שנים. משמעות הדבר היא שתשתית המידע על השכר חסרה חלק משמעותי מהעובדים, ואין בידי הממונה על השכר (קובי אמסלם - א.פ) תשתית מידע הולמת לצורך ביצוע פיקוח ואכיפה ממשיים כנדרש על פי חוק".
למרות שמגזר הרשויות המקומיות הוא הגדול מבין המגזרים של הגופים הציבוריים - שם משולמים כ-15 מיליארד שקל בגין שכר - המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים לא ביצע בדיקות אופקיות של שכר עובדי הרשויות, למעט בדיקה של שכר העובדים הבכירים בשנים 2011-2012. כמו כן, המינהל לשלטון מקומי לא עשה בדיקות אופקיות בנוגע לשכרם של 12,500 העובדים בחברות העירוניות כנדרש, למעט בדיקת שכר המנכ"לים ב-77 מתוך 119 החברות העירוניות.
לפי הדוח, רשות החברות המפקחת על 73 חברות ממשלתיות ומועסקים בהן כ-60,000 עובדים, ביקרה את תנאי השכר בשתי חברות ממשלתיות בלבד והיא החלה ב-2011 לבצע עוד 5 בדיקות אופקיות שטרם הושלמו. "בכך פגעה רשות החברות ביכולת הממשלה לאכוף את הוראות חוק יסודות התקציב בעניין זה". גם בשירותי דת הבדיקות דלות: מינואר 2011 ועד יולי 2013, ביקר המשרד לשירותי דת את נושא השכר ותנאי העבודה ברבע מהמועצות הדתיות, כאשר ביותר מ-75% (!) נמצאו ממצאים שחייבו פעולות אכיפה. עם זאת, משרד הדתות לא העביר את ממצאיו אלה לטיפול אגף השכר כנדרש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
