אני אוהב חיפושיות.
לא פלא. אחת מהן הצילה את פרצופי ממפגש אלים עם שמשה קדמית, ואולי אף הצילה את חיי. לא לבד היא עשתה זאת. מעיל החורף שלי שיתף עמה פעולה, וגם גג השמש שהותקן בה תרם את חלקו. היא כבר הייתה די קשישה, החיפושית, כאשר נקלענו יחד להתהפכות. מספר הרישוי שלה היה 84-800.
ממש כך. אני, לעומת זאת, הייתי עול לימים, וגם נהג די חדש. היה לילה חשוך. חורף. גשם. צומת בית דגן. המשאית שלפניי מקיאה את תכולת אגן השמן שלה אל הכביש הרטוב. בשנייה אני והחיפושית הופכים לצמד רקדני בלט מגושמים על מגרש החלקה. לא היה לי אז מושג כיצד משתלטים על רכב מתגלץ', וגם היום - כשאני כבר יעני בקיא ומנוסה - אינני בטוח שהייתי יודע כיצד להיחלץ מן הצרה. השוליים התקרבו אליי בהילוך איטי-מהיר.
היסטוריה: החיפושית הראשונה נולדה ב-1938, ובמשך 65 שנה שמרה על צללית כמעט אחידה. בינינו? זו הייתה מכונית די מחורבנת. גלגלים קדמיים באוויר (כי המנוע והמשקל היו מאחור), זללנית דלק, תאוצה של צב, מרחב פנימי של צינוק בגואנטאנמו, ואחיזת כביש של קוביית קרח. אבל היו בה מכמנים של חן, ערימות של אופי, פשטות שובת לב, חספוס מתוק, ומעל לכל - אמינות אינסופית.
בקיצור, החיפושית הייתה מכונית בערך כמו שג'ינס הם מכנסיים. גסים, לא נוחים, אמינים, ייחודיים. אך אלה הן בדיוק התכונות שהביאו את הבריות להתאהב בג'ינס וליפול בשבי קסמה של החיפושית. יש אפילו הגורסים שגם החיפושיות - כמו ג'ינס - השתפשפו יחד עם בעליהן, וקיבלו חזות ייחודית שתאמה רק אותם.
ובינתיים בבית דגן: לאחר צמד צלחות על הכביש, ננעל הגלגל הקדמי הימני בבוץ השוליים. המכונית נבלמה באחת, וכוחות האינרציה נכנסו לפעולה. 84-800 ביצעה באלגנטיות היפוך שלם קדימה, עוד היפוך מלא הצידה, ונעמדה על ארבעת גלגליה עמוק במדמנה. נדמה היה לי שאפילו היא ע*פעפה בהפתעה בצמד פנסיה. מסתבר כי למכונית המעוצבת כחצי כדור רוגבי, יש גם יתרונות.
ניסיתי לזוז. לבדוק נזקים. שתי ידיי היו תלויות מכתפיי בתנוחה מוזרה. צווארי חש כלוא, קפוא, כבול. גבי התקשה לזוז. "עמוד השדרה!", שידר מוחי המבוהל אל בטני המתכווצת. לא חשתי כל כאב.
ב-2003 ירדה החיפושית סופית מפס הייצור. מעל 23 מיליון חיפושיות יוצרו ונמכרו. כאשר דור 1 שבק, דור 2 כבר נולד. "החיפושית החדשה" היה שמה הרשמי של המכונית. צורתה העגלגלה נשענה בכבדות על קווי קודמתה, המנוע נעקר מן האחוריים והועבר קדימה, גם ההנעה נעשתה קדמית. הפלטפורמה הייתה של גולף דור 4. ב-1998 החלה להימכר, ב-2011 נאספה אל אבותיה. מתה. כישלון. החן לא נשמר, האופי לא שוחזר, האמינות לא שכנעה, הלב לא נשבה.
לקראת 2012 הוצג דור 3. מכיוון שלא נאה לקרוא למכונית "החיפושית החדשה החדשה", החליטו הוריה לכנותה בפשטות "החיפושית". The Beatle. וזו המכונית שאף כי הוצגה לפני שנתיים, מגיעה אלינו רק עתה. ניכר ב"חיפושית" שיוצריה הפיקו לקחים. הם חדלו מן המאמצים המודגשים להתרפק על האוריגינל, הגג נעשה פחוס יותר, הממדים צמחו והחזות "הוקשחה" כדי לדבר גם אל ליבם של גברים מסוקסים. בלוח המחוונים ובעיצוב הפנים נותרו לא מעט מחוות לחיפושית דור 1, אך אלה נעשו בטעם טוב, במידה לא מופרזת, ואפילו בשמץ לא מבוטל של הומור.
חזרה לצומת בית דגן: נדמה מהומת ההתהפכות. המנוע דמם. שקט מוחלט שרר. רק הגשם תופף על הפח. ראשי המוטה היה צמוד לגג השמש המוגף. איך זה שלא נמעכתי אל השמשה הקדמית? חגורות בטיחות היו אז בגדר סיינס-פיקשן.
בשתי גרסאות נהגתי במהלך ההשקה. האחת - מנוע 1.4 ליטר "טווין צ'רג'ר". גם מגדש-על, גם מגדש טורבו. 160 כוחות סוס, עוצמה שופעת בכל מצב, משייט ב-190 קמ"ש כאילו לכך נולד. אין טעם להרחיב על המנוע הזה. הוא כבר לא קיים. עלויות ייצור ובעיות אמינות חרצו את דינו. חבל. זה היה מנוע מסעיר.
הגרסה השנייה, 1.2 TSI, 105 כוחות סוס, היא זו שמשווקת בישראל. מנוע טוב. חרוץ. חסכוני. בחלקי נפלה חיפושית צהובה כקנרית. גם בחוץ, גם בפנים. יפה ועליז. בנהיגה חושפת הקנרית שלי קושי מתלים לא מבוטל. אולי מחמת הצמיגים המאוד ספורטיביים שנכפו עליה. ההגה מפתיע לטובה, וכך גם התנהגות הכביש. החיפושית הזאת מאוד-מאוד "גולפית". וזו מחמאה גדולה.
חזרה לבית דגן: שלחתי יד רוטטת אל צווארי, ופרצתי בצחוק. של הפתעה. של הקלה. של שחרור. סוף סוף הבנתי מי אוחז בצווארי; צווארון מעיל החורף שלי נתפש בידית המתכת של גג השמש, תלה אותי על תקרת המכונית ובעצם שימש לי חגורת בטיחות שהצמידה אותי אל הגג, מנעה מפרצופי לטוס אל תוך השמשה, ומגופי לעופף כפרפר בתוך חלל המכונית. 84-800, הגג הנפתח שלה ומעיל החורף שלי, היו המלאכים ששמרו עלי מכל רע.
מוצלח מהניסיון הקודם
האם חיפושית 2014 הצליחה לשמר ולחדש את החן ואת האופי? מוקדם לומר, אך אין ספק כי זה ניסיון מוצלח הרבה יותר מן הניסיון הקודם. ובכל מקרה, מדובר במכונית מאוד ראויה. היא אולי לא עתירת אישיות כמו זוג ג'ינס אוריגינליים לאחר 200 כביסות, אבל יש לה סיכוי לא מבוטל להיעשות ל'דיזיינר ג'ינס' מעוצבים, גם אופנתיים וגם שימושיים.
סוף דבר בבית דגן. השתחררתי מלפיתת המעיל ויצאתי מן המכונית. נהג נרגש שעצר נתן לי טרמפ הביתה. הערתי את אבי ז"ל, לקחנו מונית לבית דגן, נעצנו כמה ענפים מתחת לגלגליה האחוריים של 84-800, התנעתי את המנוע ויצאתי מן הבוץ, כאילו לא קרה כלום. לא להאמין.
"תנהג אתה", אמרתי לאבי, ברכיי עדיין רוטטות, "אני קצת נרגש".
"לא חביבי", השיב אבי הנבון, "אתה תנהג. כי אם לא תנהג עכשיו, לא תנהג לעולם". ומאז אני נוהג. ואוהב חיפושיות.
חיפושית
חלק מהמתחרות
מיני "קופר" 1.5
ב-165 אלף שקל מציעה ב.מ.וו את גרסת הבסיס האוטומטית של המיני קופר החדשה. למכונית יש מנוע 1.5 ליטר טורבו שמייצר 136 כ"ס, תיבה אוטומטית בת 6 מהירויות ותאוצה מכובדת של 7.8 שניות ל-100 קמ"ש. היא הרבה יותר שימושית, איכותית ומרווחת מבעבר
סיטרואן DS3
גם סדרת DS של סיטרואן נועדה לפרוט על נימי הנוסטלגיה, אולם הביצוע עדכני לתפארת. ב-132 אלף שקל לגרסה האוטומטית היא מציעה מנוע 1.6 ליטר טורבו עם 120 כ"ס, תא נוסעים מפואר ושלדה מהנה לנהיגה. גרסה ידנית חזקה עולה 142 אלף
אאודי A3 3 דלתות
גרסת 3 דלתות ההתחלתית של אאודי A3 החדשה חולקת פלטפורמה עם החיפושית, מציעה מרחב מחייה סביר לארבעה נוסעים ואת האיכות המפורסמת של המותג. ב-167 אלף שקל מקבלים מנוע 1.4 ליטר עם 122 כ"ס ותיבה אוטומטית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
