היסטוריה של יוהרה ושחיתות

מעגלים נסגרים. ביום שלישי נגזרו על דני דנקנר, פעם יו"ר בנק הפועלים, 3 שנות מאסר על מתן שוחד והלבנת הון. למחרת, יום רביעי, דחה העליון את הערעור של נוחי דנקנר, פעם סגן יו"ר הפועלים ויו"ר ועדת אשראי, על שלקחו לו את אי.די.בי. הרבה שנים קודם לכן קיבלו השניים בירושה ממשפחתם, שניצבה פעם בפסגת אצולת הממון, חלקים מ"תעשיות מלח".

השוחד שנתן ד"ד נועד לשנות את ייעוד קרקעות החברה הזאת בעתלית - מקרקע חקלאית זולה לקרקע למגורים בשווי מאות מיליוני שקלים. את שינוי הייעוד הזה ניסה האשם המושחת אהוד אולמרט שוב ושוב לאשר כשהיה שר התמ"ת והאחראי על מינהל מקרקעי ישראל. זה לא הצליח לו.

שינוי ייעוד הקרקע, אפילו על הנייר בלבד, איפשר לבני הדודים ד"ד ונ"ד לקבל בזמנו הלוואת ענק מבנק לאומי וכך לקנות חלק מגרעין השליטה בבנק הפועלים, שהיה אז הכי גדול והכי משפיע במדינה - פוליטיקה, עסקים, הסתדרות, כלכלה - הרבה יותר מעכשיו. כך קרה שב-1996 נכנסו השניים לבנק ותפסו בו עמדות אסטרטגיות. כל המידע על המשק והמוציאים והמביאים בו היה מונח על שולחנם.

קרקעות המלח המשוערכות דאז איפשרו לשערך דרמטית את נכסי משפחת דנקנר, שהחזיקה גם בנכסים כמו חברת אלרן החזקות, דור כימיקלים ועוד - מה שאיפשר למשפחה לקנות ממשפחת נוחי ד' את חלקה בנכסי המשפחה בשווי שהתברר כמוגזם במיוחד. המזומנים, הידע, הקשרים והמקום שהוא ישב בו אפשרו לנ"ד לקנות, במאי 2003, את אי.די.בי. מאז הכול היסטוריה של רהב, יוהרה, שחיתות וכספי ציבורי שנשפכו ונעלמו.

סכסוכי עבודה פוליטיים. עוד לא התיישב על הכיסא, בקושי נפתחה לו הדלת (רק באמצע השבוע שעבר) על-ידי בית המשפט העליון, שנתן אור ירוק למינוי שלו ליו"ר ההסתדרות, בית הנבחרים של הארגון אפילו לא התכנס עדיין (זה יקרה ביום ג' הקרוב בצהריים) ולא שיחק את משחק הבחירה החופשית - ואבי ניסנקורן, זה שעופר עיני הכניס-דחף במו-ידיו לתוך נעליו, כבר מסמן דרך: סכסוכי עבודה היכן שרק אפשר. ברשות השידור, אגד, תנובה, כבאות, החופים באשדוד, וזה חוץ מהבלגנים בצים, בהדסה, באל-על... והוא הרי בכלל לא צריך פריימריז. אולי כל זה משום שבלי זה ראשי הוועדים הגדולים, החזקים והעשירים לא ישימו עליך?

עופר ותשובה

עידן עופר ויצחק תשובה. שימו לב לטכניקה השקטה, המאופקת והמתמסרת לכאורה של החברה לישראל - עידן עופר, ניר גלעד ושות' - בעניין ועדת ששינסקי 2. את הלקח של יצחק תשובה, שהשתולל, לכלך, השמיץ ואיים בימי ועדת ששינסקי 1 וקיבל בתמורה טינה ציבורית - הם למדו היטב.

אז הם החליטו "להביא אותה בהפוכה" - המנהלים כבדי ההון והשכר, אלה שמרגיזים את הציבור - מסתגרים במשרדים במגדל המילניום ולחזית התקשורת הם שולחים עובדים של מפעלים בים המלח, אנשי עמל שעיניהם טרוטות שמש.

במקביל נפתח קמפיין תדמיתי רך ונעים, "אנחנו הישראלים" מגדילים את היבול החקלאי וממגרים את הרעב בעולם, בליווי סרטון פרסומת ונגינת גיטרה. מי שמאמין שזה מונע מהם להיפגש, להשפיע וללחוץ, כפי שכמה מבכירי החברה לישראל יודעים היטב לעשות, על קובעי מדיניות בדרגים שונים ומשונים - שיקום.

בתוך כך, בחר השבוע "סנדיי טיימס" הלונדוני בעידן עופר, זה שבחר לחיות בעיר נטולת השמש שתזכיר לו כמה שפחות את החום של ים המלח, למקום ה-25 ברשימת המיליארדרים, עם הון אישי של 3.43 מיליארד שטרלינג.

החצי השני הכפוף אך ורק לו, מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד, ממשיך עם 16.5 מיליון שקל בשנה, שכר ואופציות, והשבוע (יום חמישי) פורסם הדוח הכספי לרבעון הראשון של כיל: גידול של 15% ברווח התפעולי, צניחה של 57% ברווח הנקי ,ורק הדיבידנדנים ימשיכו לזרום. ב-25 ביוני יחולקו לבעלי המניות 91.5 מיליון דולר.

stella-k@globes.co.il