"הימנעו מהשקעה ברוסיה, למרות ה'הזדמנות' שנוצרה"

"המשקיעים לא מנתחים נכון את המשבר ביחסי רוסיה-אוקראינה. כולם חושבים ש'אובמה לא רוצה בהסלמה, פוטין לא רוצה בהסלמה', ומסתכלים על המשבר מהעיניים של רוסיה וארה"ב. הם לא מסתכלים על אוקראינה, שהיא זו שתקבע את ההסלמה. הדיונים בבריסל בין המעצמות הם בזבוז של שמפניה. האירועים בשטח שולטים במצב ויקבעו את סדר היום ולא מנהיגי העולם, ורוב האוקראינים רוצים במדינה אחת, מה שיכול ליצור משבר".

את הדברים אומר ל"גלובס" אריק פיין, מנהל קרן השווקים המתפתחים של Van Eck, המשקיעה באיגרות חוב במדינות מהשווקים הללו. פיין ממליץ, בעקבות חוסר הוודאות שיצר המשבר, להימנע באופן מוחלט מכל השקעה שקשורה לרוסיה.

"לא למדו את השיעור"

פיין, המבקר בארץ כאורח בנק ההשקעות אופנהיימר, עבד במשך 14 שנים בבנק ההשקעות האמריקאי מורגן סטנלי. בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת בנה את המחלקה, שטיפלה בהשקעות ברוסיה לאחר התפרקות ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה, כך שיש לו היכרות מצוינת עם השוק הרוסי. בזמן עבודתו ברוסיה הוא חווה מקרוב את "משבר הרובל" בקיץ 1998 ואת חוסר היכולת של הממשלה לשלם את חובותיה, על רקע הזינוק באינפלציה והיחלשות המטבע. "השיעור הכי חשוב שלמדתי מהאירועים הללו, הוא שאם מגיעים לאירוע חדלות פירעון - צריך לעשות אותו גדול ומהר, לא לחכות", הוא אומר.

פיין מנמק מדוע כדאי למשקיעים להתרחק מנכסים רוסיים, או כאלה שיש להם קשר למדינה. "רוסיה נכנסה למשבר במצב לא טוב - הצמיחה הייתה נמוכה והאינפלציה בטווח הגבוה. מאזן התשלומים שלה היה טוב, אבל יש לה תשלומי חוב גדולים, והסנקציות שמטיל המערב על רוסיה, שאולי אף יחריפו, עלולות לשנות את המאזן".

"בנוסף, הממשל הרוסי סובל מאמינות נמוכה, ולמשקיעים יש זיכרון מאינפלציה גבוהה ברוסיה. כאשר המטבע המקומי נחלש, הסיכון הוא שייווצרו ציפיות לאינפלציה; אז, גם אם הממשל הרוסי יעלה ריבית, זה לא ישפיע, כי כשיש פאניקה שינוי שיעור הריבית הוא כלי חלש".

עם תחילת המשבר, בחודש פברואר השנה, צנח שער הרובל הרוסי באופן משמעותי והגיע למחיר שפל ביחס לדולר. הדבר הביא את הבנק המרכזי להתערב במסחר, ולבצע מכירה של למעלה מ-10 מיליארד דולר מיתרות המט"ח שלו, בניסיון לייצב את המטבע המקומי.

על כך אומר פיין, כי "נראה שברוסיה לא למדו את השיעור שהתערבות במטבע מביאה להפסדים כבדים. אם המטבע שלך תחת לחץ, זוז הצידה; ואם כבר מחליטים להתערב בשער החליפין, צריך לעשות במקביל גם רפורמות", ומסכם: "לממשל ברוסיה יש רק אפשרויות רעות. אם יעלו ריבית כדי להוריד את האינפלציה, הם יהרגו את הצמיחה, הנמוכה ממילא; ואם יתערבו במאזן התשלומים, הם יבזבזו את יתרות המט"ח שלהם".

פיין מספק גם את התרחיש, שיכול להוביל להסלמה במשבר, ועל ההשלכות הכלכליות הנלוות לכך: "לאוקראינה אין גבולות ברורים עם שכנותיה, ואתה לא יודע איפה זה יעצור. יש גם אזרחים הונגרים בצד האוקראיני בגבול עם הונגריה, שיכולים לראות את ההתפתחויות שקורות באוקראינה, להחליט שהכיוון החדש לא נראה להם, ולדרוש להסתפח להונגריה, מה שיכול גם להוביל למשבר.

"גם מצד רוסיה, שכרגע מתקדמת בצעדים באוקראינה, המשבר יכול להחריף, כי היא יכולה לבצע מהלכים דומים גם במולדובה ולטביה. יש הרבה תרחישים שהמשבר יכול להיגמר, אבל אני לא רואה את זה קורה בטווח הקצר. מכאן מגיעה ההמלצה להימנע מלהשקיע ברוסיה, למרות 'ההזדמנות' שנוצרה. המחירים זולים, אבל הם יהיו זולים יותר בהמשך".

לדברי פיין, חוסר היכולת לכמת את הסיכון ברוסיה ואוקראינה מוביל את חברת ניהול הנכסים האמריקאית (מנהלת כ-23 מיליארד דולר) להימנע מהשקעות גם במדינות מזרח-אירופיות שקשורות אליהן, כגון רומניה והונגריה. "איגרות החוב בשתי המדינות הללו נסחרות בתשואה טובה, אבל אנחנו לא רוצים לקחת סיכון שם מחשש להסלמה במשבר".

אתגר שלא צפוי להתפתח למשבר

מדינה מתפתחת נוספת שנמצאת בתקופה לא פשוטה, היא סין, וגם שם ממליץ פיין לא להשקיע. "מצב הנדל"ן בסין עדיין לא יציב. זה לא אומר שתהיה שם בעיה, אבל הדאגות משוק הנדל"ן במדינה טרם נעלמו".

לגבי הירידה בשיעור הצמיחה בסין, אומר פיין: "זהו אכן אתגר, אבל אני מעריך שלא יתפתח למשבר, כי הרשויות מבינות את הסיכון, ועושות הרבה בשביל לפתור אותו. אם הסינים יידחקו לפינה, הם יקטינו צמיחה כדי להימנע ממשבר עתידי גדול, והעולם יכול לחיות עם צמיחה נמוכה של סין. העניין הוא שהמחירים של האג"ח בסין, ושל חברות בנייה בפרט, לא משקפים את הסיכון הקיים, ולכן כדאי להימנע מהשקעה גם שם".

מעדיף אג"ח במטבע קשה

יש, כמובן, גם שווקים מתפתחים שבהם פיין רואה הזדמנויות - הוא בוחר למשל להשקיע באג"ח שנסחרות בתשואה גבוהה, של ונצואלה, ארגנטינה, ניגריה, וכן באג"ח של חברות בהן. בברזיל הוא מציע בחירה קפדנית של השקעות.

בטווח נמוך יותר של סיכון, אך עדיין בתשואה משתלמת, ממליץ פיין להשקיע באיגרות חוב של חברות תשתיות מים וחשמל של מדינות כמו פנמה, פרו ואיחוד האמירויות. אך הוא מדגיש: "ההעדפה שלנו היא להשקעה באיגרות חוב שהונפקו במטבע קשה כמו דולר, ולא במטבע המקומי שחשוף לשינויים בשערי המטבע בהתאם למצב הכלכלה".

בישראל פיין מקיים בימים אלו פגישות עם מוסדיים לצורך שיווק קרן השווקים המתפתחים של ואן אק - אחת משלוש קרנות המשווקות בארץ על ידי מחלקת הקרנות הזרות של אופנהיימר, שבניהולו של סער קימל. הקרן הוקמה לפני כשנה וחצי והיא מנהלת כ-260 מיליון דולר, עם תשואה מצטברת של כ-6.3% לעומת 2.8%-5% במדדים המקבילים.

 הפיזור הגיאוגרפי של הקרן שבניהול פיין