גזר לרשויות המקומיות: הותמ"ל תוכל לאשר מסחר ותעסוקה

בשבוע שעבר, במסגרת הדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת על אישור חוק הוותמ"ל - הוועדה לתוכניות מועדפות לדיור - הדגישה יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב, כי "אם החוק לא יוריד את מחירי הדירות, לא עשינו כלום". ראש מינהל התכנון, בינת שורץ, הציגה את פוטנציאל הבינוי הנוכחי למגורים, העומד לדבריה על מאות אלפי דירות.

יחד עם זאת, מתברר כי בזמן שהדיון על הוותמ"ל עוסק כולו בפתרון משבר הדיור ובהגדלת היצע דירות המגורים, סעיף קטן בתוכנית נועד לרצות את הרשויות המקומיות והוא מכוון לאפשרות להקים שטחי תעסוקה ומסחר באותם מתחמים שיאושרו במהירות באותה ועדה ארצית.

הצעת חוק הוותמ"ל קובעת כי "תוכנית מועדפת לדיור יכול שתכלול גם את אלה: הוראות לעניין שימושים נוספים, לרבות תעסוקה ומסחר, הנדרשים לשמש את הדירות הכלולות בתוכנית ובסביבתה, או הנדרשים לרשות המקומית שהתוכנית חלה בתחומה בשל ההשלכות הכלכליות הנובעות ממנה".

המשמעות ברורה: לא זו בלבד שהתוכניות יכללו גם שימושים אחרים מלבד שטחי מגורים (הוראה תכנונית מתבקשת), הצעת החוק כלל איננה מפרטת את המגבלות שיחולו על שטחים אלו, כלומר מה יהיה יחס המגורים לעומת יחס המסחר והמשרדים האפשרי ומהו היקף הבינוי או הזכויות שהתוכנית תוכל לאשר.

500 דירות לפחות

הוותמ"ל תוכל לטפל במתחמים הכוללים 500 דירות לפחות, והיא אמורה ליהנות מהאפשרות לטפל בהליך הפשרת קרקע במהירות יחסית. סביר להניח שהאפשרות להרחיב את סמכויות הוועדה גם לשימושים מסחריים (משרדים, מסחר ועוד) הוכנס כדי לקבל את הסכמת הרשויות המקומיות שבשטחן יקודמו התוכניות. "גזר" בדמות שטחי מסחר ותעסוקה עתירי ארנונה אמור לרכך את התנגדותן לוותמ"ל, הנובעת בעיקר מהטענה שלא ניתן להעמיס עליהן מתחמי דיור חדשים בהוראה דורסנית של גוף עליון.

לאחרונה פורסם מחקר של מכון גזית גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי, ולפיו עלותו השנתית של משק בית בישראל לרשות המקומית שבה הוא מתגורר גבוהה ב-4,000 שקל ועד 13 אלף שקל בהשוואה לארנונה שהוא משלם. מנגד, בעלי העסקים בעיר (משרדים, מסחר, תעשייה ועוד) מעבירים לקופת הרשות תשלומי ארנונה הגבוהים עשרות מונים מהארנונה למגורים, והם כמובן גם אינם דורשים בתמורה גני ילדים, בתי ספר, טיפת חלב וכיוצ"ב.

ממשרד האוצר, המקדם את הצעת החוק, נמסר כי "בראייה תכנונית הכוללת עירוב שימושים יש לשמור על מרחב שיקול הדעת של מוסדות התכנון, ובכלל זה ההשפעה על יכולת הנשיאה של הרשות המקומית".