מסלול עוקף "הבינתחומי"

לא לכולם יש 38 אלף שקל לשנה כדי ללמוד במרכז הבינתחומי בהרצליה, עם כל המי ומי הצועדים במותגיהם על רצפות השיש בין בנייני הפאר. טוענים שזה לא פייר שיש מוסד בישראל שמאפשר חממה לעשירים בלבד. שהבינתחומי מנציח את אי-השוויון, משמר את עיקרון הפרוטקציה, מקשר בני עשירים למשרות הנחשקות ביותר, ומבטיח לבוגריו את השכר הגבוה במשק. מתלוננים כי לסטודנט מהאוניברסיטה המרופטת אין גישה למקפצת ההזדמנויות ולרשת הקשרים המוזהבת הזאת, במקום להבין שזה עוד מקרה קלאסי שבו לא כל הנוצץ זהב.

הצלחה מובטחת לבינתחומיים? מצג שווא

המבקרים צודקים. אין שוויון. אולם האמירה שבשביל רשת קשרים מבטיחה די בהשתייכות למוסד המאכלס הרבה בנים של אנשים חשובים ועשירים - זה כבר מצג שווא.

ראשית, הקרבה לאותם בני מנכ"לים לא תמיד מועילה - כבר נתקלתי ב"בנים של" שחושדים בכל חבר פוטנציאלי שנראה כי מתקרב אליהם רק בשביל להתקרב לצלחת.

נתקלתי גם במעסיקים שממש לא עושה להם את זה סטודנט ממותג באוטו ממותג עם אבא ממותג. להיפך, רבים מתלהבים דווקא מבוגרי האוניברסיטה המבריקים שהגיעו להישגיהם בזכות מוחם, תושייתם ורצונם.

מסיבת בריכה זה לא נטוורקינג

שנית, לשבת בקפיטריה לצד אחיינו של מנכ"ל חשוב, להזמינו למסיבה או לפזר קורות החיים לכל עבר - זה לא נטוורקינג. עצם הקשר לאדם בעל עמדה, זה לא נטוורקינג. נטוורקינג זה אורגניזם חי ונושם שכל סטודנט או בוגר שחושב פרו-אקטיבי ומנצל את זמנו נכונה יכול לעמול כדי להחיות.

אפשר להניח מראש שאין סיכוי להשיג קשרים כבממלכת הבינתחומי, אך נכון יותר לסרוג רשת קשרים בכוחות עצמיים ובתושייה אינסופית.

בזמן שהבינתחומיים מבלים עם "הבן של" בקפיטריית השיש, סטודנט "רגיל" מברר היכן מתקיימים כנסים רלוונטיים ולא מחמיץ אף אחד מהם. בזמן שהבינתחומיים מספרים מי אבא שלהם, ה"רגיל" נמצא במקומות הנכונים מבחירה, מוכן להציג עצמו ישירות ובבירור: "אני בוגר...", "אני מומחה ל...", "עוסק ב...", "מנוסה ב..." ו"שואף ל...".

זאת לא לפני שחקר מי משתתפים בכנס ומי מהם מגייס, מה הצרכים שלהם, עם מי רלוונטי לדבר ביזנס, וכיצד אפשר להראות להם איך ביכולתו להיענות לצרכיהם. ובהנחה, כמובן, שכבר תקשר עם מי מהם ברשת בהקשר המקצועי, ושהמפגש עמם לא ייחווה כראשוני ("היי, אני זה שהעלה אתמול את הפוסט על... ששיתפת בפרופיל שלך. תודה על השיתוף, נעים להכיר במציאות").

רוצים קשרים? הפסיקו לקנא, התחילו לסרוג

מי שחושב שלבינתחומיים בכל זאת יש יותר הזדמנויות, בגלל מגוון תכניות ההעשרה והיזמות, לא מדייק. גם באוניברסיטאות ישנן תכניות כאלה, רק שבבינתחומי יש כסף לשיווק מסיבי של תכניותיו, ובאוניברסיטאות אין תקציב. כדי להשתתף בתכניות הללו, הסטודנט הפשוט צריך להיות פרו-אקטיבי ולאתר את התכניות הללו בעצמו - אם כבר מדברים על יזמות - ואז לבחון את יכולתו לקחת בהן חלק.

1. שם המשחק - אנשים: יש לנסות ככל האפשר לתפקד כצלע מקשרת בין אנשים שונים - לחבר בין דמויות שעשויות לקדם אינטרסים זו של זו, לספק פורום לדיון ולשיתוף מידע בנושא שמעניין אותם, ולעודד קולגות להשתתף באירועי הנטוורקינג. הדבר ממתג את הסטודנט כמוביל דעה שיודע היכן ומתי כדאי להיות, ומאפשר צעידה משותפת באירועים הללו.
2. להיות בלתי תלויים: עם זאת, לא לפחד לצעוד לבד. הסתופפות עם קולגות מוכרים באירוע נטוורקינג לא תשיג את המטרה. כדאי לעזבם לזמן מה, ולאתר הזדמנויות להיכרויות חדשות. המתקשים יכולים להתאמן - ולא בצחוק - בשהייה עצמאית במקומות ציבוריים (בית קפה, קולנוע, סדנת העשרה), וביצירת קשרים עם הנוכחים שם.
3. "רק על עצמי לדבר ידעתי" - NOT: גם אנשים שאפתנים, שופעים רעיונות ולהוטים לחשוף את פועלם, צריכים לקחת צעד אחורה וללמוד להקשיב. אנשים אוהבים שמקשיבים להם. ברשת יש לשתף ולקדם גם רעיונות של אחרים, ואפשר לאתר אנשים מעניינים ולשאול אותם שאלות המקדמות אינטראקציה (איך הייתה ההתחלה שלכם? מה אתם אוהבים בעבודתכם? מה הייתם רוצים לשנות?). כך מתקבלות תובנות חשובות ממנוסים, ומופגן עניין אמיתי בקשר עמם.
4. נטוורקינג זה לא חיפוש עבודה: אנשים שמשתמשים באנשי הקשר רק כדי לדבר על כך שהם מחפשים עבודה - טועים. עליהם למצוא את הערך המוסף שביכולתם לספק לאחרים, אישית או מקצועית, ולתרום מזמנם. להתנדב, להיות פעילים, ולהפגין ידע, עניין ויכולת אקטיבית להקים, לפתור, לדון ולשווק. כך אחרים יכירו את דרך העבודה שלהם, וזה ירשים הרבה יותר מהידיעה הריקה על היותם מחפשים עבודה.
5. תיאוריית הרצף: כשיוצרים קשר, אי אפשר להשאיר את הכדור במגרש הנגדי. חייבים לתחזק ולייצר המשכיות. אפשר לשלוח מייל "תודה שהקדשת מזמנך", להמשיך לדון בנושא שדובר, ולהפגין זמינות תוך הזכרת הערך המוסף: "אני זמין במייל ובטלפון האלה. אתה יכול להיעזר בי בכל הקשור ל...".
6. נטוורקינג ברשת: הרשת החברתית מזמן לא מיועדת רק למוחצנים. כל אחד יכול לסגנן לו דפוס תקשורת המייחד אותו ומבטא את ערכיו, וכדאי לפתח בררנות ומיקוד אסטרטגי ולבדוק לאילו אירועים וארגונים באמת ראוי להצטרף. יש לטפח את הקשרים לאורך זמן, להשתדל לזכור את הנפשות הפועלות, ובמקביל להיצרב בתודעה בזכות תוכן רלוונטי בעל ערך, תדיר מספיק, ולא מתרברב.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.