"התנהלות התקשורת בפרשת הרפז הזכירה לי לעיתים את שסופר על התנהלות הכתבים ערב מלחמת יום הכיפורים" - כך אמר האלוף (במיל') מנדי אור, האחראי על מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה ומי שחקר את פרשת הרפז, בריאיון לעמנואל רוזן, בכתבה הראשונה שיפרסם היום (א') רוזן מאז התפוצצה הפרשה סביבו.
הריאיון, שיפורסם במסגרת כתבה שערך רוזן למגזין "ליברל" שמופץ היום, עוסק בהיבטים התקשורתיים של פרשת הרפז.
לדברי אור, בניגוד למלחמת יום הכיפורים, "בפרשת הרפז, אותה בדק מבקר המדינה לעומק, לא נבעה ההתנהלות (של הכתבים - ל"א) מתוך פטריוטיות או הערצה לצה"ל ולא מנאיביות ושאננות, אלא בחלקה מתוך שיקולים אישיים, שבחלק מהמקרים היו לכאורה רחוקים מלהיות מקצועיים, טהורים ותואמים את האתיקה המקצועית - עד כדי הטיות מדאיגות ביותר".
בכתבה מתאר רוזן את התקשורת כמחולקת לשני צבאות יריבים. מימין, המחנה הגדול יותר. צבא-ההגנה-לברק, שיותר מאשר הגן על אהוד ברק, עסק בהשמדה של כוחות גבי אשכנזי. בראש הכוח: אילה חסון-נשר, מגישת "יומן" בערוץ 1 ופרשנית מדינית; אלופי הפיקוד: דן מרגלית, "ישראל היום" ו"ערב חדש", וארי שביט, פרשן "הארץ" ו"יומן"; מפקדי אוגדה: רונן ברגמן ואלכס פישמן, פרשני "ידיעות אחרונות"; מפקד חטיבה: אמיר בר-שלום, פרשן ערוץ 1 וחבר בכיר בפאנל של אתם כבר יודעים מי; מפקד כוח מיוחד (ומתוחכם להפליא): אמיר אורן, "הארץ".
משמאל: המיליציה הקטנה יחסית של אשכנזי. המפקד: בן כספית, "מעריב" ואחר-כך "סופהשבוע" וגם "עושים סדר", תכניות רדיו ופרשנות ב"שישי" של ערוץ 10; כוחות מיוחדים: אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל (שבזבזו המון תחמושת ביריית הפתיחה, וקצת נעלמו לנו לאחריה), מפקד גדוד: יוסי יהושע, כתב צבאי "ידיעות אחרונות"; האגודה למען החייל: הכתבים הצבאיים - למעט בר-שלום ועמוס הראל מ"הארץ", עליו אמר אבי בניהו (בשיחה עם גבי אשכנזי): "כל הכתבים, שיושבים עם ברק או מקבלים ממנו חומר, מדווחים לי - חוץ מהראל".
והמיפקדות. לא רק העיתונאים מגויסים. גם המערכות נותנות גב. "ישראל היום", שכל כולו עם אהוד ברק (תזכורת: באותם ימים בן בריתו הפוליטי של פטרון העיתון נתניהו), הערוץ הראשון ורשות השידור, שחסון מכתיבה בהם את הקו, תוך עמידה מרשימה בפני לחצים (מוטי שקלאר, מנכ"ל הרשות לגבי אשכנזי המתלונן: "אין לי שליטה עליה"), ואפילו גלי צה"ל, שברק מתמרן בה בקלילות, עד כדי יצירת תקדים מרענן: פרשנית הרדיו המתחרה איילה חסון הופכת לקבועה בתוכנית הבוקר של התחנה, נחשו במקום מי? כספית כמובן. בצד השני, "מעריב" של כספית וקלמן ליבסקינד (חושף פרשת "קרקעות גלנט"), שהם אשכנזי מובהק ואנטי-ברק עוד יותר מובהק, וגם קצת חדשות 2 שגם אם משהו השתבש להם בסיפור "מסמך גלנט" שהפך ל"מסמך הרפז", עדיין לא יכולת שלא להרגיש שם לאן נוטה הסימפטיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.