ד"ר זאב רותם: הצמיחה חלשה, אבל יש נקודת אור

אתמול (א') פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומדן ראשון של נתוני החשבונות הלאומיים ברבעון הראשון של השנה. בשלושת החודשים ינואר-מרץ, צמח המשק בשיעור שנתי של 2.1% בלבד - נמוך מהתחזיות של מרבית הגורמים שהיו מעל ל-3%. עם זאת, הנתונים אינם צריכים להפתיע את מי שעוקב בשנה האחרונה אחרי הניתוחים שלנו ב"גלובס" לגבי מצב המשק (ראו תרשים 1). ההאטה הייתה צפויה לאור הירידה בהשקעות, ביצוא התעשייה ובביקוש לעובדים.

בקיץ 2013, אחרי פרסום נתוני המחצית הראשונה של השנה, הבענו דאגה מהכיוון של האינדיקטורים המרכזיים המשפיעים על הצמיחה: ההשקעות בענפי המשק, היצוא התעשייתי והביקוש למשרות. במהלך 2013 החלה ירידה בשלושתם, אשר התעצמה בחציון השני של השנה.

ההשקעות בענפי המשק כוללות הקמה או הרחבה של מפעלים, הקמת קווי ייצור, מערכים לוגיסטיים, רכש ציוד מכני הנדסי, רכש כלי תחבורה ועוד. בארבע שנים - 2008-2011 (כולל בשנת 2009) - ההשקעות גדלו ב-6.5% לשנה בממוצע. בשנת 2012, ירד קצב הצמיחה שלהן ל-2.7%, ובשנת 2013 ל-1.5% (ראו תרשים 2). כאשר קצב ההשקעות נמוך מקצב צמיחת התוצר יש לצפות לכך שבהמשך תהיה ירידה בתוצר, ואכן כך קרה.

בשנים 2012-2013, צמח כלל יצוא הסחורות והשירותים בשיעור נמוך מצמיחת התמ"ג (0.9%). במחצית השנייה של 2013, חלה ירידה של יותר מ-10% ביצוא הסחורות במונחים דולריים (בניכוי שלוש החברות הגדולות - טבע, אינטל וכיל), ובגלל הירידה בשער הדולר, הירידה בשקלים הייתה גדולה אף יותר. המשק שלנו תלוי מאוד ביצוא, ולכן האטה ביצוא משפיעה מיידית על התוצר.

האינדיקטור השלישי למגמות במשק הוא הביקוש לעובדים, כפי שנמדד במספר המשרות הפנויות. במחצית הראשונה של 2013, עמד הנתון על כ-65 אלף בממוצע וברבעון האחרון ירד לכ-60 אלף בממוצע. ואכן, ברבעון הראשון של 2014 גלשה ההאטה מהמגזר היצרני אל האנשים עצמם. ההוצאה לצריכה פרטית, שהייתה הגורם המרכזי בצמיחה בשנים האחרונות (כ-3.5% אחוז בשנה), ירדה ברבעון הראשון - פעם ראשונה מאז שנת 2009. סך ההוצאה הפרטית ירדה ב-2%, והצריכה של מוצרים בני קיימא ירדה עוד יותר (ראו תרשים 3).

הנחישות של הממשלה

האינדיקטורים המרכזיים ברבעון הראשון אינם מצביעים על שינוי מגמה בחודשים הקרובים: ההשקעות בענפי המשק ירדו ב-17.8% - הנתון הנמוך ביותר מאז 2009. יצוא הסחורות ללא יהלומים וחברות הזנק ירד ב-4.4%, והמשרות הפנויות (בניכוי נתונים ארעיים לחודש מרץ) נשארו סביב 60 אלף. גם התוצר העסקי ללא חברות הזנק עלה בשיעור של חצי אחוז בלבד.

שינוי במגמת ההאטה עשוי לבוא רק בעקבות היפוך מגמה בהשקעות במגזר היצרני וביצוא התעשייה. במצב המשק כיום רק הממשלה יכולה להניע את השינוי. וכאן, ברצוני לציין לחיוב שלושה מהלכים שנעשו בחודשים האחרונים. בפברואר השנה החליטו שר האוצר, יאיר לפיד, ושר הכלכלה, נפתלי בנט, בעקבות עבודת מטה בינמשרדית בהובלת מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, על חבילת צעדי סיוע ליצואנים שכללה הגדלה של הערבויות לסחר חוץ לרמה הממוצעת של מדינות ה-OECD, ביטוח נגד סיכונים מסחריים, הגדלת הסיוע למימון השקעות בשוק והנגשת כלי הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים. באותו חודש, הודיע בנק ישראל על הורדת הריבית וגם הגדיל את הרכישות של המט"ח כדי לשמור על שער הדולר.

לפני כחודש, קיבל צוות בינמשרדי של הנהלת משרד הכלכלה, מרכז ההשקעות, הנהלת משרד האוצר ואגף התקציבים בשיתוף עם המועצה הלאומית לכלכלה, החלטה אמיצה ללכת לאישור מענק משלים לחברת אינטל עבור השקעה בחידוש המפעל בקרית גת. לאחר השלמת תהליך הבחינה והאישורים במרכז ההשקעות בראשות נחום איצקוביץ, אמורה אינטל להשקיע כ-6 מיליארד דולר בשדרוג המפעל. בעקבות ההשקעה אמורה אינטל להגדיל את היצוא שלה בכשני מיליארד דולר לשנה, להגדיל את מצבת כוח האדם שלה בקרית גת בכ-1,000 עובדים, לבצע רכש גומלין בישראל, להקצות חלק מהוצאותיה לספקים ישראלים ולהזרים תקציבים לחינוך טכנולוגי. אני מצטרף לדברים שפורסמו בשמו של מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, שהצהיר: "אין לי ספק שזו אחת העסקאות הטובות ביותר שניתן לבצע בכסף ממשלתי".

הנתונים מראים שלתמיכה ממשלתית בהקמה או בהרחבה של מפעלי ייצור עתירי ידע, שמגדילה את מספר העובדים ומבטיחה רכש גומלין מספקים ישראליים, יש מנוף חיובי גדול ביותר על הצמיחה ותעסוקה במשק. ההחלטה למתן מענק לאינטל ראויה לציון מיוחד לאור העובדה שמדובר באחת החברות הגלובליות היחידות שמחזיקות בארץ גם מרכז פיתוח בהיקף של כ-5,000 מהנדסים ואנשי תוכנה, וגם מרכז ייצור בהיקף דומה. משמע, היא לא רק נהנית מהידע שלנו, אלא גם תורמת לתעסוקה ישירה ועקיפה.

המהלך בולט עוד יותר לחיוב לאור ההפסד של השדרוג הקודם של מפעלי אינטל לפני כשלוש שנים, שבוצע באירלנד ולא בישראל. הפסד שנובע, בין היתר, בגלל שבפעם הקודמת לא גילתה הממשלה אותה נחישות להבטיח את ההשקעה בישראל, כפי שגילתה הפעם.

בימים אלה יושבת על המדוכה ועדה לבחינת חוק עידוד השקעות הון בראשות מנכ"לית האוצר ובהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים. קיימת ציפייה

גדולה לכך שהוועדה תחזיר את האיזון שהופר בכלים לעידוד ההשקעות, שהביא להטבות מס מופרזות למספר קטן של חברות ובמקביל לצמצום המענקים לעידוד השקעות לכלל החברות. הגדלה של תקציב המענקים לרמות שהיו לפני כעשור היא צעד חיוני להחזרת המשק לתוואי צמיחה בהשקעות, וניתן לעשות זאת במקביל לצמצום גדול בהטבות המס לחברות הגדולות.

צעדים אלה הם רק ההתחלה, יש עוד דרך ארוכה לפנינו עד היפוך המגמה במשק. אולם, כאשר הם באים אחרי שנים של צמצום בהשקעות ובתמיכה במגזר היצרני, יש בהם בשורה. ואולי אלה סנוניות ראשונות המבשרות את בוא האביב.

 צמיחת משק מואטת

 השקעות