"אני מאמין שעולם הרפואה יגיע עדי כדי ריפוי סרטן"

שנת 2014 צפויה להיחקק בספרי ההיסטוריה כאחת השנים הסוערות ביותר של תחום הביומד. מדד הביוטק בנאסד"ק נסק בעשרות אחוזים מתחילת השנה - מהלך שפתח דלת להנפקת עשרות חברות חדשות - ובאחרונה איבד גובה.

במקביל מנהלת פייזר משא ומתן לרכישת אסטרהזנקה תמורת יותר מ-100 מיליארד דולר בעוד שחברות הפארמה והביוטק משיקות מוצרים פורצי דרך ותחום המכשור הרפואי עובר מהפכה.

בכירי התעשייה העולמית שישתתפו החל ממחר בכנס mixiii, שמשלב לראשונה את כנס הביומד הבינלאומי השנתי של איגוד התעשיות המתקדמות יחד עם כנס מקביל ומשולב בתחום ההיי-טק, דיברו עם "גלובס" על פריצות הדרך האחרונות, סיפקו תחזיות לגבי העתיד וסיפרו מה מביא אותם לישראל.

לדברי רות אלון, שותפה בפיטנגו ויו"ר משותף של חלק הביומד בכנס mixiii: "התחזית בתחום הביומד מורכבת בעיקרה, כתוצאה ממפגש בין מגמות פוליטיות, כמו למשל גלובליזציה וחלוקה אחרת של העושר המביאה מחלות של העולם המערבי למדינות חדשות, ומגמות טכנולוגיות כמו למשל חקר הגנום.

"יש לצפות, עם זאת, להמשך לחצים להורדת מחירים, שינויים מהותיים במערכות השיווק, שימוש נרחב יותר באינטרנט ועלייתו של הצרכן עוד בסולם ההחלטות. בישראל יש הבנה עמוקה של הדרוש לפיתוח מוצרים בתחום ה-HealthIT, שתחבר את הקהילה הרפואית".

ד"ר בני זאבי, שותף בקרן DJF ויו"ר משותף של חלק הביומד בכנס: "להערכתי המעבר מטיפול בבית החולים לטיפול מרחוק, מטיפול כללי למותאם אישית, מרפואה מטפלת לרפואה יותר מונעת, ומעורבות יותר גדולה של חולים בטיפול, פירושם חוויה נעימה יותר לחולים ולכן מחויבות ורצון גדולים יותר לשמירת המשטר הטיפולי".

"אבחון וטיפול הוליסטיים יותר"

בורינגר אנגלהיים (BI) היא ככל הנראה אחת מחברות הפחות מוכרות בקרב 20 הגדולות, אולם זה רק משום שהיא אינה חברה בורסאית. החברה מעסיקה 50 אלף איש, ומשקיעה כ-20% מהכנסותיה במו"פ, כשהדגש שלה הוא על מו"פ פנימי.

החברה ניהלה בעבר לפחות משא ומתן לרכישת חברה ישראלית והקימה באחרונה סניף ישראלי, בראשות אורנה פיאט שטיינברג. הסניף אחראי על ניהול הניסויים הקליניים של החברה בישראל.

החברה הוקמה לפני 129 שנים, השם בורינגר הוא שם משפחת המייסדים שמנהלת אותה עד היום ואינגלהיים - העיר בגרמניה בה הוקמה החברה. לחברה יש היום צנרת מוצרים עשירה. פרופ' קלאוס דוגי, הרופא הראשי של החברה, מציין במיוחד את התרופה החדשה לסרטן volasertib, מולקולה קטנה המונעת חלוקת תאים סרטניים על ידי תקיפת מנגנון בשם PKL1. מוצר זה נבדק על ידי החברה בלוקימיה, ונמצא בשלב II של הניסויים הקליניים.

דוגי טוען כי פריצת הדרך המדעית המובילה של השנים האחרונות, היא דווקא ההבנה של תפקיד תמהיל החיידקים החיים בתוך ועל גבי גופנו, ביצירה ומניעה של מחלות. "היום, באמצעות טכנולוגיות של ריצוף (הבנת הרצף של) הגנום, ניתן לדעת בדיוק מהו הגנום של חיידקי המעי שלנו. הגנים הללו, שאינם בדיוק חלק מגופנו, בכל זאת משפיעים כנראה לא רק על מחלות של המעי אלא גם על מחלות מחוץ לו. הגישה הזו עשויה להוביל לאבחון וטיפול שונים לחלוטין במחלות ממה שאנחנו מכירים היום - אבחון וטיפול הוליסטיים יותר".

דוגי טוען כי צוק הפטנטים מטריד את התעשייה, אבל לא את BI, והוא עשוי להטריד פחות את התעשייה בעתיד. "בעולם שבו רוב המוצרים החדשים המאושרים הם מוצרים ביולוגיים שקשה יותר לחקות, הרי שייתכן שתפוגת פטנטים תיתפס בצורה שונה ופחות חמורה עתיד".

הצרה האמיתית המתרגשת על התעשייה לדעתו אינה משבר מו"פ אלא משבר תקציבי - המדינות אינן מסוגלות לעמוד בתקציבי הבריאות הדרושים כדי ליצור המשך צמיחה במשמעותית בשוק הביוטק והפארמה, והתרופות יצטרכו בקרוב (בדומה למצבו של המכשור הרפואי היום) להוכיח שהן חוסכות לא רק חיים וסבל, אלא גם כסף, וכדי לעשות זאת הן יצטרכו לשפר את מערכות המידע הקיימות בידיהן לניטור החולים, וכן להתאים את הטיפול טוב יותר לכל מטופל.

פיאט שטיינברג מציינת כי: "העובדה ש-BI היא חברה פרטית מאפשרת לה להשקיע במו"פ בלי לחשוב כיצד יסתכלו האנליסטים על השורה התחתונה ברבעון הבא או אפילו בשנה הבאה, ולכן יש לנו הרבה תוכניות לטווח ארוך". לחברה 90 פרוייקטי מחקר, והיא מגדירה 10 מוצרים (בשמונה קטגוריות) כ"לפני השקה", כלומר בשלב III מתקדם עם תוצאות טובות בשלבים קודמים, אחרי שלב III, או אפילו אחרי אישור.

ל-BI ישנה גם קרן הון סיכון שמחפשת חברות ביומד להשקעה, ביניהן חברות בשלבים מוקדמים, שאינן מתאימות עדיין לקרן הון סיכון קלאסית. ב-2014 השקיעה הקרן בחברה בשם מטאבומד, אשר קיבלה במקביל גם השקעות מחממת מרק-סרונו ביבנה, מקרן פונטיפקס ומחברת מסחור הידע של הטכניון. החברה עוסקת בטיפול בסרטן דרך המטבוליזם שלו, כלומר דרך המשאבים שהוא צורך מן הגוף.

"שימוש בתאי גזע לשיקום רקמות"

טקדה פארמה הפכה בעשור האחרון מחברת פארמה יפנית לענקית גלובלית שמתחרה כתף אל כתף מול השחקניות הגדולות בעולם, כאשר את הנציגות של החברה בישראל מנהל אריה קרמר. בעקבות הרכישות של חברת מילניום האמריקנית שמפתח טיפול לסרטן וחברת הפארמה האירופאית הוותיקה נייקומד, הפכה טקדה לאחד הכוחות העולים המשמעותיים בתעשיית הפארמה.

למרות הרכישות, גם טקדה נאלצה להתמודד בשנים האחרונות - כמו כל חברות הפארמה הגדולות - עם "צוק הפטנטים", פקיעת פטנטים של מוצרים מובילים, כאשר במקביל מחלקות המו"פ אינן מפיקות מוצרים חדשים בקצב המצופה.

"צוק הפטנטים הדאיג מאוד את חברות הפארמה ואת המשקיעים", אומר טטסויוקי (טטסו) מרויאמה, ראש חטיבת המו"פ של החברה, שלמעשה היה צריך לתת פתרון למצב - והצליח בכך.

"נראה שעברנו את הגרוע ביותר", הוא אומר, "ואני חושב שהתעשייה למדה מכך: לשים פחות דגש על תרופות רבות מכר ולגוון את היצע המוצרים.

"לפני עשור, חברות תרופות גדולות נמנעו מכל מה ש'קשה' - למשל מסרטן או ממחלות נדירות. החברות הקטנות יותר הוכיחו שאלה שווקים אטרקטיביים וכעת הגדולות רצות להדביק את הפער. אנחנו מאמינים שזה יקרה בתחום המוח, ולכן בעוד חברות גדולות רבות יוצאות מתחום זה, אנחנו ממוקדים בו".

- מהם הפיתוחים שעשויים להשפיע באופן החשוב ביותר על עתידנו הרפואי?

"אני מאמין בשילוב של תרופות יחד עם נוגדנים, כשהנוגדן מוביל את התרופות באופן ממוקד למטרות ספציפיות. מוצר כזה של החברה שלנו אמור להגיע בקרוב לשוק, אחרי שחיכינו במשך שנים לשילוב הנכון.

"בעזרת הטכנולוגיה מהסוג הזה, יחד עם מוצרים שמשתמשים במערכת החיסון לטיפול בסרטן, אני מאמין שעולם הרפואה יגיע ממש עד כדי ריפוי סרטן, ולא רק אני חושב כך.

"טכנולוגיה מלהיבה נוספת היא פלטפורמת ה-BacTRAP, שאהבנו כל כך עד שקנינו את החברה שפיתחה אותה. זו טכנולוגיה שמאפשרת לנו להסתכל על שינויים בביטוי של גנים בתאים ספציפיים בתוך רקמה שיש בה מגוון תאים מסוגים שונים, שכל אחד מבטא גנים באופן קצת שונה.

"באמצעות המיקוד, ניתן לפתח תרופות הרבה יותר מדויקות. זה נכון לתחומים רבים, אך בעיקר למוח, שיש בו ערבוביה של תאים. אני מאמין שתחום הרפואה הרגנרטיבית, שימוש בתאי גזע כדי לשקם רקמות חולות, יוביל לפריצות דרך".

מרויאמה מציין כי לטקדה קבוצה בשם new frontiers science team, שגם נציגיה יגיעו לכנס, כדי לחפש טכנולוגיות בשלבים מוקדמים.

- מהם המוצרים המעניינים ביותר בצנרת שלכם?

"השקנו ממש עכשיו תרופה ראשונה לסרטן על בסיס שילוב של נוגדן ותרופה. אנחנו מחכים להשקת תרופה חדשה לטיפול בקרוהן ומעי רגיז, שפועלת בעיקר בחולים שהתרופות הקיימות לא פועלות עליהם. אנחנו ממוקדים בתחום מערכת העיכול".

"בישראל יש תמהיל אידיאלי"

חברת Becton Dickinson היא ספקית של מכשור רפואי ממגוון רחב של סוגים וכן של ציוד מעבדה עבור בתי החולים. החברה מתמקדת במכשור רפואי זול שמיוצר בכמויות גדולות. אל לאוריטנו הוא האיש ב-BD, שאחראי על הקשר עם חברות חיצוניות.

"אני נמצא בחברה כבר 11 שנים", הוא אומר, "בתחילת הדרך הייתי ראש חממה של BD בצפון קרולינה, ואני בעצם באותו התפקיד מאז, אלא שהתפקיד הזה הלך וצמח".

- חממה? זה בוודאי היה חדשני לתקופה.

"הייתה לנו חממה בין 1998-2008, שהכנסנו אליה בעיקר חברות מהאקדמיה, אבל זה לא כל כך הצליח. המודל העסקי היה שאחרי ההשקעה הראשונית שלנו, היו אמורים להצטרף משקיעים נוספים, פיננסיים, אך כדי למשוך משקיעים כאלה החברות נאלצו לשנות את המודל העסקי שלהן לכיוונים שכבר פחות עניינו אותנו, כמשקיע אסטרטגי. אז לא הפקנו את מה שרצינו מהן.

"לא ממש סגרנו את החממה מעולם, אבל הפכנו מאוד בררנים. בתחילת השנה הנוכחת החלטנו להקים 'חממה וירטואלית'. לא נגדל חברות אצלנו, אלא נתמוך בהן היכן שהן נמצאות. לא נשקיע בהן רק כסף, אלא נכניס לתוכן אנשים משלנו. כך נוכל להכיר את החברות הללו לעומק".

בשנה הקרובה תכריז BD על חברת החממה הראשונה שלה. "בין היתר בגלל זה אני מגיע לישראל", אומר לאוריטנו.

"אנחנו חושבים שבישראל יש תמהיל אידיאלי של יזמים, טכנולוגיה, מימון ותשתית לפעילות, כולל תמיכה של המדען הראשי. באפריל הכרזנו על השתתפותנו בפרויקט של המדען הראשי לשיתוף פעולה עם תאגידים בינלאומיים. בקיץ נוציא קול קורא לחיפוש הזדמנויות בישראל", אומר לאוריטנו, שעבר בעבר בחברת התרופות הישראלית די פארם.

לאוריטנו מתעניין במיוחד בשילוב של טכנולוגיות מידע במוצרים רפואיים יומיומיים. "לכן הגיוני מבחינתנו שהכנס כולל גם את ההיי-טק וגם את הביומד גם יחד", הוא אומר. הוא מציין כי רבים מן המוצרים של BD משחקים בשווקים תחרותיים, כשהמוצר מיוצר במיליוני יחידות (למשל - מזרק, קטטר).

"איך אפשר להביא ערך מוסף למוצר כזה? הוספת טכנולוגיית מידע לתוכו או סביבו היא אחת הדרכים. אנחנו רואים שבתי החולים זקוקים לשפר את זרימת העבודה, למנוע טעויות בשימוש בתרופות ולוודא שהמטופלים אכן משלימים את הטיפול שניתן להם. לכן, אנחנו רוצים שכמה שיותר מידע מהמכשור הרפואי שלנו ייכנס ישירות לתוך הרשומות הרפואיות, באופן אוטומטי".

בעתיד מתכננת החברה לסייע גם לאנשים בריאים, "למשל חולי סוכרת, שהם חוד החנית של קבוצת האוכלוסייה שמנטרת ומנהלת את בריאותה באופן קבוע ויומיומי. מדוע שלא כל הבריאים או בעלי המחלות הכרוניות בקהילה לא ינטרו את עצמם כך כדי לשמור על בריאות אופטימלית? האתגר הוא לעשות מזה ביזנס".

- מה המוצר הכי מעניין שהשקתם בשנתיים האחרונות?

"הפתענו השנה את התעשייה כאשר הכרזנו על פתיחת מחלקת תרופות גנריות. תמיד היו לנו מזרקים בעלי ערך מוסף לתרופות, וכעת במקום רק למכור אותם לחברות, נשלב בהם תרופות גנריות בעצמנו".

"לחלק את אוכלוסיית החולים ולהתאים לכל קבוצה טיפול"

חברת GE Lifesciences היא החטיבה של GE שעוסקת בכימיה וביולוגיה. היא הוקמה על בסיס ההבנה של החברה כי ישנה סינרגיה בין ההדמיה והניטור שהיא מבצעת ובין תהליכים מולקולריים שמתרחשים בגוף.

החטיבה התבססה על רכישת חברת Amersham הבריטית לפני כעשור, אך המנכ"ל, קיירן מרפי, מסביר שהחטיבה עברה שינוי, שבעקבותיו היא תורמת להכנסות של GE סכום של 4 מיליארד דולר בשנה.

מרפי יגיע לכנס כאורח של מרכז הטכנולוגיה בריטניה ישראל בשגרירות בריטניה ושל המחלקה המסחרית בשגרירות ויהיה הנואם המרכזי בקבלת הפנים לחברי המשלחת הבריטית.

"יש לנו ארבעה תחומים עיקריים", אומר מרפי, "הראשון הוא חומרים לתמיכה בהדמיה מכל הסוגים, חומרי ניגוד וחומרים להדמיה בשיטת הרפואה הגרעינית.

"התחום השני הוא ה-Bio Processing, תחום שהיה הפתעה גדולה לטובה בשנים האחרונות. המטרה בתחום הזה היא ליצור יכולות לייצור של תרופות ביולוגיות במקומות שבהם אין היום יכולות כאלה, למשל בעולם המתפתח.

"אנחנו משפרים את היכולת של חברות שמייצרות את המוצרים הללו לעשות זאת בצורה הרבה יותר זולה ונגישה, למשל הורדנו את משך הזמן של הקמת מפעל ביוטק מכמה שנים ל-18 חודשים.

"התחום השלישי הוא אספקת כלי מחקר לחוקרים בתחום התרופות הביולוגיות לסוגיהן. יש לנו גם פעילות בתחום התרפיה התאית (תאי גזע), שם אנחנו חברת שירות, כלומר אנחנו מספקים את המוצרים שמאפשרים את פיתוח המוצרים בתחום התרפיה התאית.

"התחום הרביעי הוא האבחון. אנחנו מפתחים מוצרי אבחון ומעניקים שירותים למפתחי מוצרי אבחון, למשל יש לנו את המאגר של הכי הרבה דגימות בעולם של סוגים שונים של סרטן שד".

- אתם עובדים בצורה צמודה עם החברות החדשניות בעולם, מה התחומים הכי מסעירים שאתם נתקלים בהם?

"אחד הדברים המעניינים ביותר הוא ה-T cell therapy. בשיטה הזו נוטלים תאים של מערכת החיסון מגוף החולה, עושים בהם שינוי כלשהו, מרבים אותם ומזריקים אותם בחזרה לגוף.

"הטכנולוגיה הזו יוצרת מהפכה של ממש במספר סוגים של סרטן, ומשתמשים בכלים שלנו כדי לפתח אותה".

- איזה טכנולוגיות אתם מחפשים?

"כל מה שקשור לתחומי הפעילות שלנו. בתחום תאי הגזע אנחנו מעוניינים במיוחד בכל מה שקשור לתמיכה בהתמיינות תאים ולניהול אופן ההתפתחות של תאי גזע. בתחום המחקר אנחנו מתעניינים בכל מה שקשור ל-precision medicine".

- ה-precision medicine הוא מונח פופולרי לאחרונה. האם זהו גלגול עדכני של ה"רפואה המותאמת אישית"?

"זה מעט שונה. במקום להתאים את התרופה ממש לכל אדם, מנסים לחלק את אוכלוסיית החולים לקבוצות על בסיס סמנים מולקולריים ברורים וקושרים למנגנון המחלה, וכך להתאים לכל קבוצה את הטיפול העדיף".

- חברות התרופות נטשו את הרפואה המותאמת אישית?

"התחושה היא שהפתרון הזה יקר ורחוק מדי. ה-precision medicine תהיה הרבה יותר טובה מהרפואה הקיימת היום ".

- הזינוק בשווי של חברות הביוטק בבורסה הוא הייפ או שההתפתחות המדעית מצדיקה אותו?

"אני בכלל לא חושב שזה הייפ. זו המהפכה הגנומית, שסוף סוך משתלמת, עם תרופות באמת הרבה יותר טובות וממוקדות. יש תנועה אמיתית קדימה של מדע הרפואה".

"לנטרל בגוף גנים באופן סלקטיבי"

אלנילם היא אחת מחברות הביוטק שנסקו כחלק מהראלי של התחום בשנתיים האחרונות. במהלך התקופה זו עלתה מניית החברה ב-470%, הן בשל הסנטימנט החיובי לגבי הביוטק והן בגלל התפתחויות במוצרים ובעסקי החברה.

בינואר הודיעה ענקית התרופות סנופי על השקעה של 700 מיליון דולר באלנילם תמורת 12% מהחברה והשתתפות בהוצאות המו"פ.

מלבד השווי האדיר שהעסקה מגלמת לחברה (5.8 מיליארד דולר), המהלך מזכיר גם את נתח המיעוט שרכשה סנופי בזמנו בחברת תרופות היתום ג'נזיים. העסקה ההיא הובילה בסופו של דבר לרכישת מלוא האחזקות בג'נזיים ביותר מ-20 מיליארד דולר. את ההשקעה בלאנילם ביצעה סנופי דרך ג'נזיים.

אלנילם עוסקת בתחום ה-RNAi. מדובר בטכנולוגיה שבה מנטרלים באופן סלקטיבי את הביטוי של גנים מסוימים בגוף, תוך שימוש ברצפיRNA מיוחדים שהגוף עצמו הינדס ככלי לבקרת הגנים הללו, או רצפים דומים להם.

בפעם האחרונה שדיברנו עם גרין, ב-2008, התחום היה חם ביותר. חברת מרק האמריקנית בדיוק קנתה מתחרה בשם SiRNA ב-1.2 מיליארד דולר, וההתלהבות הייתה רבה.

בהמשך הדרך התגלו קשיים בהולכת הטיפול למקום הנכון בתוך התא. חברות רבות התייאשו מן האתגר ונטשו את התחום. בינואר האחרון, מכרה מרק את SiRNA לאלנילם, תמורת 175 מיליון דולר בלבד.

"פתרנו את בעיית ההולכה", מצהיר גרין. לדבריו, החברה מסוגלת היום להתערב בכל מחלה שבה אחד החלבונים החשובים מסונתז בכבד (באנגלית זה נשמע יותר טוב - liver We deliver in the).

"שוק התרופות שפועלות דרך הכבד, שכולל למשל את הסטטינים להורדת כולסטרול וחלק מנוגדי הקרישה, מגלגל כבר היום 50 מיליארד דולר", הוא מסביר, ובכך דוחה מראש כל טענה אפשרית כי שיטת ההולכה הזו מגבילה את הפוטנציאל של החברה.

גרין לא מתרגש מכך שחלק מהחברות הגדולות יצאו מן התחום. "היסטורית, חברות גדולות לא היו הראשונות שזיהו מגמות טכנולוגיות מובילות", הוא אומר.

"בעקבות העסקה עם סנופי יש לנו היום יותר ממיליארד דולר בקופה שלנו, כך שאנחנו יכולים לפתח את כל המוצרים שלנו במקביל, בלי לדאוג בכלל לגבי מצב השוק", הוא אומר.

- איזה חברות נראות לך מעניינות במיוחד?

"לקרן Third rock ventures יש כמה חברות מעניינות כמו חברת Agios והטכנולוגיה שלה לטיפול בסרטן על בסיס האופן שבו הסרטן משתמש במשאבים מן הגוף כדי לתחזק את עצמו, או חברת Bluebird שפיתחה שיטה להחלפה של מקטעי גנים כדי לטפל במחלות גנטיות נדירות".