פלוג מסבירה מדוע אין לתמוך בקביעת ריצפה לשער הדולר

נגידת בנק ישראל הסבירה היום (ג') מדוע היא לא תומכת בקריאות לקביעת שער "ריצפה" לדולר-שקל, בעוד הדולר ממשיך להתבוסס בשפל שלא נראה מאז אוגוסט 2011. פלוג הסבירה כי רוב המדינות בעולם אינן תומכות בהצבת יעד לשער החליפין.

"לפני המשבר הדעה הרווחת הייתה כי שני משטרי שער חליפין הקיצוניים היו הטובים ביותר - או שע"ח נייד לחלוטין או שע"ח קשיח", אמרה פלוג בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה. "השכיח היום הוא משטר נייד עם התערבות מדי פעם כאשר אחד מהעקרונות הוא שאין התחייבות לרמת שער חליפין מסוימת, דבר שנחשב למטרה נוחה לספקולנטים להתמקד בה. מרבית המדינות היום, גם אלו שמתערבות בשוק המט"ח, אינן נותנות התחייבות לשער חליפין מסוים כדי להשיג את היעדים המוניטארים".

במקום הצבת תחתית לדולר-שקל, פלוג דיברה על הגבלת תנועות ההון, נושא שמשרד האוצר אמור לטפל בו אך באוצר מתנגדים להגבלות כגון מס על תנועות הון. לדברי פלוג, "יש שינוי במוזיקה לגבי הגבלות תנועות הון (כניסה ויציאה של מט"ח). פעם דיברו על פיקוח על שוק ההון, היום מדברים על ניהול תנועות הון. פעם היו נותנים הקלות על תנועות הון והייתה ליברליזציה. היום מגבילים את תנועות הון ומספר המגבלות אחרי המשבר רק גדל בעולם.

"גם בעיני המוסדות שתמכו בליברליזציה מאוד גורפת של שוק המט"ח - הם מתייחסים לצעדים הללו כצעדים לגיטימים וצעדים יציבותיים כדי למנוע תנועות הון שעלולות להיות בלתי מייצבות, עת יש ייסוף גדול מאוד של המטבע המקומי. מה שחשוב מאוד להבין הוא שמגבלות על תנועות הון לא יכול להיות תחליף למדיניות מקרו-כלכלית ראויה".

פלוג התייחסה גם לתפקידי הבנקים המרכזיים בעולם ואמרה: "בעבר, היעד המרכזי של בנקים מרכזיים היה יעד המחירים. היו נפגשים פעם בחודש וזהו, זו היה פחות או יותר כל המדיניות המוניטארית. מאז המשבר הכל נעשה יותר מסובך: יש עוד יעדים כגון יציבות פיננסית ויציבות משקית. ריבוי היעדים גרם לריבוי כלים. יציבות מחירים נותרה היעד המרכזי אבל נוספו יעדים נוספים כדי להבטיח יציבות מאקרו-כלכלית. זה ידרוש כלי מדיניות חדשים. כך מתנהלים היום בנקים מרכזיים וגם כך אנו מתנהגים".

"נוספו כלים לא שגרתיים שהצורך בהם נובע מהריבית האפסית, והתווספו גם כלים לטיפול בתנועות הון כי יש הבנה כי התנועות הללו יכולות לפגוע ביציבות המשק".

פלוג התייחסה לרמות יתרות המט"ח הרצויות על רקע המשך רכישות הדולרים של בנק ישראל ועליית היתרות בדרך ל-90 מיליארד דולר, ואמרה: "היו מדינות עם רזרבות גדולות שהשתמשו בהם כדי להתמודד עם פיחותים קיצוניים".