באוצר מתעקשים: "יאיר לפיד לא יעלה מסים. נקודה"

שני המוסדות מעצבי המדיניות הכלכלית במשק שוב מגיעים להתנגשות חזיתית, והפעם, בנושא מהותי במיוחד - המדיניות התקציבית לשנת 2015.

לפי חישובי בנק ישראל, על האוצר לבצע התאמות בסך 18 מיליארד שקל, כאשר באפשרותם לבחור בשני מסלולים חלופיים, בהתאם לרצון משרד האוצר לעדכן או לא את התקציב לרמות האינפלציות האמיתיות, שהיו נמוכות יותר מהתחזיות. הבנק מציע קיצוצים של 12 מיליארד שקל והעלאת הכנסות המדינה בסך 6 מיליארד שקל; או לחילופין, קיצוצים פחותים יותר בסך 7 מיליארד שקל, והגדלת הכנסות המדינה, הכוללת העלאת מסים, בסך 11 מיליארד שקל.

ל"גלובס" נודע כי בכירי בנק ישראל דוגלים בהקטנת הקיצוצים על חשבון העלאת מסים גדולה יותר, שכן ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה משמעותית מזו של ה-OECD.

עם זאת, במשרד האוצר לא מוכנים לשמוע על האפשרות להעלות מסים ומבהירים כי שר האוצר, יאיר לפיד, "לא הולך לעלות מסים. נקודה". עמדתו של לפיד נתמכת ע"י אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר, ומנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, שסבורים כי העלאת מסים תפגע בצמיחה שממילא נמצאת בהאטה הולכת ומחריפה. גם לוי וגם אנדורן מעדיפים, בניגוד לפלוג וחבריה, לטפל בגירעון בצד ההוצאה, קרי, לבצע קיצוצים.

במשרד האוצר כבר החליטו כי אם יהיה צורך בהכנסות נוספות, כדי לעמוד ביעד הגירעון, שנקבע ב-2015 על 2.5% תמ''ג, המשרד יבקש להגדיל אותו שוב לרמה של 2.75% עד 3% מהתמ"ג. העלאת תקרת הגירעון ל-2.75% תניב לקופת המדינה כ-2.6 מיליארד שקל. באוצר מסבירים כי לפי המתווה הקיים בחוק, הגירעון צריך לרדת ל-2.5%, אך הבעיה האמיתית היא שהוא חייב להמשיך לרדת בחצי אחוז בכל שנה עד לרמה של 1%, קרי ב-2016 הוא צריך להגיע ל-2% תמ"ג, וב-2017 ל-1.75% תמ"ג.

בבנק ישראל מכירים את כוונות האוצר, שכן כבר נערכו דיונים בין שני המוסדות סביב סוגיות המסגרות הפיסקאליות. כותבי הסקירה שבנק ישראל פרסם אתמול מיהרו "לסנדל" את האוצר והמליצו שלא להגדיל את יעד הגירעון: "יש חשיבות רבה להמשך הפחתת הגירעון בהתאם למתווה הקבוע בחוק, שכן בהתחשב במיקומו של המשק במחזור העסקים, רמת הגירעון הנוכחית עדיין גבוהה בהשוואה בינלאומית ואינה מאפשרת ירידה מתמשכת של יחס החוב לתוצר".

בבנק ישראל סבורים כי הגירעון הממשלתי גבוה ביחס לקצב הצמיחה הגבוה יחסית - שהוא במקום הרביעי בקרב מדינות ה-OECD, וגדול פי 2.7 מהממוצע ב-OECD (4.6% תמ"ג לעומת 1.7% תמ"ג). כמו כן, בבנק ישראל טוענים כי ללא ירידה בגירעון לא יהיה אפשר להוריד את תשלומי הריבית על החוב, שעמדו בשנה החולפת על 38.4 מיליארד שקל - הסעיף התקציבי הגדול ביותר אחרי תקציב הביטחון ותקציב החינוך. נזכיר כי ממשלות ישראל נוהגות לפתוח את יעד הגירעון כדי להימנע מקיצוצים עמוקים או העלאות מסים חדות זה לפחות 20 שנה, דבר שפוגע באמינות הפיסקאלית של הממשלה ועלולה להביא שוב להורדת דירוג האשראי.

באוצר מבינים כבר עתה כי הגדלת יעד הגירעון אינה מספיקה, ולפי המלצות ה-OECD וקרן המטבע הבינלאומית מתכוונים לבטל את הפטור על המע"מ על פירות וירקות, שלפי נתוני מנהל הכנסות המדינה גורם לאובדן הכנסות של כ-2.8 מיליארד שקל. באוצר ינצלו את האווירה הציבורית נגד רשתות השיווק, שהן אלו שמגלגלות לקופתן כמעט את כל ההטבה. יתרה מזו, ביטול פטור זה יסייע במאבק נגד ההון השחור, שכן הנהנים הנוספים מפטור זה הם מוכרי פירות וירקות בשווקים.

בכיר בבנק ישראל: "נטל המס בישראל הוא בין הנמוכים ב-OECD"

"שיקמנו במחיר גבוה מאוד את האמינות הפיסקאלית שנפגעה במשבר התקציבי ב-2013-2012. זו לא חכמה גדולה לשלם מסים נמוכים, לקבל שירותים ציבורים בלי לשלם עליהם ובסוף להעביר את הנטל לילדים שלנו", כך אומר ד"ר עדי ברנדר, כלכלן בבנק ישראל, המפקח על תקציב המדינה והעמידה בכללים הפיסקאליים, ומתנגד לכוונת האוצר להגדיל את יעד הגירעון.

לדברי ברנדר, "למחיר הגבוה שנשלם יש שלושה רכיבים: העברת הנטל לדור הבא; המחיר השני הוא שכבר 2-3 שנים אנו מתחילים לשלם ריבית גבוהה יותר על החוב והסכומים אינם זניחים. אם לא תבוצע ההתאמה בצד ההכנסות (העלאת מסים - א.פ) וגוררים את זה קדימה (העלאת יעד גירעון - א.פ.), המשמעות תהיה תוספת של 5 מיליארד שקל לשנה בתשלומי ריבית. המחיר השלישי הוא העלאת הריביות ופרמיית הסיכון של המשק שמאוד רגיש לגירעון הממשלתי, וזה משפיע לא רק על הסקטור הציבורי, אלא גם על הסקטור העסקי כי מדובר על ריביות לטווח הארוך, כלומר, עלויות המימון של כלל המשק. חשוב לזכור, שהמהלכים שנעשו ע"י האוצר ב-2013 שיקמו את האמינות של יעד הגירעון ארוך טווח, אבל רמת הגירעון עצמה עדיין גבוה. צריך להתקדם עם הפחתת הגירעון".

- אבל העלאת מסים תפגע בצמיחה.

"עדיף לא להשתמש במדיניות פיסקאלית אקטיבית (מסים נמוכים -א.פ.), בשלב זה, לצרכים מחזוריים. בשביל זה יש כלים אחרים. הגירעון הנוכחי גבוה מיעד הגירעון במונחים מבניים, ולכן צריך לכנס אותו ליעדים שקבעה הממשלה. גם בהשוואה בינלאומית הגירעון שלנו גבוה מאוד. אנו לא באים ממצב משברי אלא להיפך: הממשלה עשתה מהלך נחוש ומאוד מוצלח לצמצום הגירעון בשנה האחרונה והדבר התבטא בשיעורי הריבית הנמוכים אי הפעם שהמשק הישראלי משלם. המשך הנחישות הזאת יביא פירות חשובים מאוד לצמיחה ארוכת הטווח של המשק. נכון, יש איזשהו אפקט שולי שלילי בהעלאת מסים על הצמיחה, אבל יש כלי מדיניות אחרים שנועדו לטפל בזה".

- ואם במקום להעלות מסים, יבטלו פטורים?

"אכן הפטורים הם יותר מעוותים, אבל גם ביטול פטורים הוא בסוף העלאת מסים".

- למה אתה מעדיף פחות קיצוצים?

"הרכב ההתאמות הוא החלטה של הממשלה. מותר לה לעשות מה שהיא רוצה כל עוד היא עומדת ביעד הגירעון ושומרת על תקרת ההוצאה. אנו רק שמים מראה לממשלה ואומרים: אלו ההתחייבויות וזו התקרה".

"עם זאת, ישנם נתונים אובייקטיבים שכדאי להיות ערים להם בעת קבלת ההחלטות: ההוצאה הממשלתית האזרחית היא הנמוכה ביותר בקרב מדינות ה-OECD ונטל המס בישראל הוא מבין הנמוכים ב-OECD".

 משחקים ביעד הגירעון