לא פגשתי את רפי כהן לשיחה אישית מימיי. עדיין, אני מרגיש צורך וחובה להודות לו דווקא עכשיו,על רגעים קסומים ובלתי נשכחים בביוגרפיה האישית-משפחתית שלי. סצינות מרגשות שזכו להאדרה בשל תפאורה נוגעת בשלמות שכהן יצר.
מסעדת "רפאל" הפכה בית לרבים, שבחרו דווקא בה לחגוג ציוני דרך משמעותיים. למרות ההיצע הרב בשוק הקולינריה בתל-אביב, דומה היה שאין יציבה מ"רפאל" בתחום שכל-כולו חוסר יציבות ורצון לגיוון, ריגושים ושינויים מתמידים. גם ארוחות הבוקר החדשות של כהן מוזמנות מראש חודשים רבים.
מה יש בגאון הזה, שגרם לו להצליח בענק היכן שאחרים כשלו?
הוא לא נזקק להופיע בריאליטי אוכל, גם לא הפך לסלב בטורי הרכילות. רפי כהן גר בגפו בנווה-צדק, ללא אישה וללא ילדים. כל עולמו סב סביב אומנותו, תוך רצון מתמיד ואינסופי לגעת בשלמות, הכי ביקורתי כלפי עצמו, מדקדק בכל פרט ופרט. בקטנות. לא מסוגל לעשות לעצמו הנחות, אין אצלו עיגול פינות.
כהן הוא "קונטרול פריק" אמיתי שמעורב בכל פרט ופרט של חזונו האמנותי. גם כשהוא אינו נוכח פיזית במסעדה המעסיקה עשרות רבות של עובדים, הוא עוקב אחרי הנעשה במצלמות מרושתות המחוברות לביתו.
כאמן הרודף אחר שלמות ושואף להעניק חוויה טוטלית לצופים הסועדים, קבע כהן כי סועד לא מרוצה - יוחזר לו כספו. אין שקט ושלווה, המוח עסוק 24 שעות ביממה בתהליך היצירה.
לאנשים מסוגו של כהן אין יכולת להאציל סמכויות, כי הם לא מאמינים שאף אחד יעשה טוב כמוהם. אין להם יכולת לשחרר ולהתפנות לבניית חיים אישיים. אין להם חיים מלבד תורתם אומנתם; יכולת גאונית לקחת אוכל מבית סבתא המרוקאית ולתת לו טוויסט גורמה ברמה של כוכבי מישלן; יכולת להעביר באוכל רגשות ותחושות ביתיות, למרות היוקרה.
וכך, "רפאל", למרות דירוגה התדיר בצמרת מסעדות היוקרה של ישראל, נתנה לסועדים תחושת בית נדירה. הבית האמיתי והיחידי של רפי.
כמו אצל כל גאון-פרפקציוניסט האובססיבי לשלמות, התכונות שהזניקו את כהן לצמרת הן אלה שגורמות לו עכשיו מצוקה. היתרונות הם תמיד גם החסרונות - ולהיפך. כהן הצליח בגלל חתירה מתמדת וחסרת פשרות, תוך עבודה סיזיפית - וזו הסיבה לקריסתו כיום.
הצלחה לא משקיטה דאגות וחרדות, היא רק מעצימה אותן. הפחד לאבד נעשה קיומי. הקושי להרפות ולהתרווח נעשה בלתי אפשרי. מרבה נכסים מרבה דאגה. זו תחושה של לבד מול כל העולם. סף הגירוי יורד, כי כל פרט קטן הופך לשאלה של חיים ומוות. ולכן, מי שלא מבין אותי ומקפיד על הוראותיי - נגדי. הכתובת הייתה על הקיר, וגם ידם של האוהבים קשורה מלסייע.
היה שקט, רפי יקר ואהוב. אולי עכשיו הכול יהיה בסדר, אם רק תסכים להרפות ולקבל עזרה למצוקה זמנית שתחלוף. תן לאנשי מקצוע שסעדו אצלך וחייבים לך בענק, להחזיר לך טובה בתחום אומנותם.
יש להם אינטרס ענק - כולנו רוצים ש"רפאל" תיפתח במהרה, אין לה תחליף בשוק הקולונריה הישראלית. ובינתיים, גם לגאון מותר לנוח.
■ הכותב הוא רופא פסיכיאטר מומחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.