אובמה או ישראל? הדילמה בסנאט שעולה לישראל ביוקר

הסנטור הדמוקרטי בוב מננדז, יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנאט ואחד מידידיה הטובים ביותר של ישראל בוושינגטון, גנז אתמול (ג') הצעת חוק עם הטבות רבות לישראל, לרבות הפטור מהצורך להצטייד באשרת תייר לארה"ב, במאמץ למנוע פילוג פוטנציאלי בתוך הסיעה הדמוקרטית בסנט בין מחוקקים עם אג'נדה פרו-ישראלית מובהקת לבין מחוקקים שנאמנותם לבית הלבן ולנשיא אובמה מכתיבה כיצד יצביעו.

ברקע: תרגיל פרלמנטרי רפובליקאי, שהיה מאלץ סנטורים דמוקרטיים להצביע בעד או נגד הסכם אפשרי עם איראן להגבלת יכולתה לייצר נשק גרעיני. הסנטור הרפובליקאי הבכיר בוועדת יחסי-החוץ, בוב קורקר, עמד לשלב בהצעת החוק הפרו-ישראלי תיקון, שפותח לסנט דרך להסתייג מההסכם הפוטנציאלי. נוסח התיקון מחייב את הבית הלבן להגיש לקונגרס דו"ח מפורט על הסכם עם איראן בתוך שלושה ימים מחתימתו. הסנט אמור לדון בו ולהצביע נגדו או בעדו.

למרות שמדובר בהתנגדות (או תמיכה) סמלית בלבד (לשון התיקון אינה מבקשת לכבול בפועל את ידי הנשיא), אין ספק, שהצבעה בעד ההסכם היתה מתפרשת כהתייצבות לצידו של אובמה, אך גם כנעיצת סכין בגבה של ישראל, שמנהלת קמפיין מתמשך נגד כל הסכם עם איראן שיותיר בידיה יכולת העשרת אוראניום, ולו גם מזערית.

הצבעה נגד ההסכם היתה מצטיירת בדיוק להיפך: סטירת לחי לנשיא, וחיבוק חזק של ישראל. לרפובליקאים אין, כמובן, בעיה להצביע נגד אובמה. לדמוקרטים יש ויש. גניזתה של הצעת החוק נועדה, אפוא, לחסוך מהמחוקקים הדמוקרטים (ומממשל אובמה) ספקטאקל מביך, כחצי שנה לפני בחירות הביניים לקונגרס. לא מן הנמנע שהבית הלבן עודד את מננדז למשוך את הצעת החוק.

וכך, יזמת חקיקה שנהנתה מתמיכה חזקה של שתי המפלגות ושהיתה מאושרת ברוב גדול, אם לא פה אחד, במליאת הסנט, נפלה קרבן למלחמת ההתשה המרה בין דמוקרטים לרפובליקאים בקוננגרס. היא אושרה בבית-הנבחרים ברוב עצום לפני חודשיים.

ההחלטה על גניזת "חוק המתנות לישראל" (כך הוא מכונה בחוגים פרו-ישראליים), נחשפה בראשונה בבלוג The Cable, שמתפרסם באתר של Foreign Policy Magazine, והיא נהפכה לשיחת היום בחוגים ישראלים ופרו-ישראליים.

הצעת החוק, שבושלה על גבעת הקפיטול במשך יותר משנתיים ושהיתה בבת עינן של שגרירות ישראל בוושינגטון ושל אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב, ידועה בשם "החוק לשותפות אסטרטגית ארה"ב - ישראל". נוסח המסמך מרחיב את שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בתחומי ביטחון וצבא, מודיעין, אנרגיה וביטחון המולדת ולוחמה בטרור. סוכריה מיוחדת שנוספה ליזמה היתה הכללת ישראל בתכנית הפטור מאשרות תיר לארה"ב אם היא תעמוד בדרישות שכרוכות בכך.

בהיבט הצר של הפטור מאשרות, אישור הצעת החוק לא היה מחיש את הפטור המיוחל. ישראל היתה עדיין צריכה להתגבר על התנגדות גורמי מודיעין אמריקאיים למתן הפטור, ולדאוג לכך שיגולח מספר מסורבי האשרה לארה"ב בשלוש השנים הבאות, דרישת סף למתן הפטור.

אבל נוסח הצעת החוק מעניק לישראל מעמד של "שותפה אסטרטגית עיקרית" עם ארה"ב; מגדיל את מאגרי הנשק והתחמושת במחסני החירום של ארה"ב בישראל; מורה לשר-המסחר האמריקאי להשיק הליכים שיפטרו את ישראל ממכשולים ביורוקרטיים ליבוא מוצרים אסטרטגיים מארה"ב; דורש מהנשיא לערוך מחקר היתכנות להקמת מרכז אמריקאי-ישראלי לביטחון סייבר; ומעודד שת"פ בפיתוח טכנולוגיות השקאה, חקלאות ואנרגיה חלופית.

לא מן הנמנע שהצעת החוק תועלה שוב על שולחן ועדת יחסי החוץ של הסנט, אם הרפובליקאים יוותרו על הכנסת התיקון של סנטור קורקר. אך בשלב זה מאשימים הצדדים זה את זה באחריות לקטילת חקיקה פרו-ישראלית. כמה אצבעות מופנות כלפי אייפ"ק בהאשמה שהיא אחראית לכשל. ביום ב' בערב, לפני שנודע על משיכתה של הצעת החוק, פרסמה השדולה הצהרת תמיכה ביזמה הרפובליקאית לערב את הסנט בהסכם פונטציאלי עם איראן.

אבל עוזר למחוקק אמר ל-The Cable, כי התיקון שיזם קורקר אינו צריך להיות חלק מהצעת חוק שמחזקת את שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב. "מאכזב מאוד שהצעת חוק דו-מפלגתית, שכשני שלישים מהסנט הצטרפו אליה כיוזמים, וששולחת מסר חזק אל מעבר לגבולות ארה"ב, נופלת קרבן לפוליטיזציה", אמר המקור.