יהורם גאון: "אני עקבי, והעקביות הזו היא עוצמה"

פסטיבל ישראל, שייפתח בסוף החודש, יפגיש לראשונה בין שניים מגדולי הזמרים הישראליים בכל הזמנים: יהורם גאון, חתן פרס ישראל לזמר עברי (2004), ואסתר עופרים, ששירת הפעמונים הלירית שלה הובילה אותה לקריירה בינלאומית מפוארת.

בהופעה ישירו גאון ועופרים כל אחד משיריו, וכן ישירו יחדיו את "שני אורות בליל" ואת "רומן ספרדי". עופרים אמנם מגיעה על תקן אורחת בהופעתו של גאון, אך עבור הקהל שיגיע לבנייני האומה בירושלים, שם תתקיים ההופעה, עצם המעמד הנדיר מאפיל על כל הגדרה כזו או אחרת.

"הייתי ועודני מעריץ שלה", אומר גאון בהתרגשות, בראיון מיוחד ל"גלובס", שבו הוא מספר על המפגש הקרב. "אני מאוד אוהב אותה ואת שירתה. אני זוכר אותה עוד בימים שבהם הייתי בלהקת הנח"ל, כבר אז נחשפתי לשירה המופלאה והנהדרת שלה, לשירים 'רקפת', 'ציוניוני הדרך'. עוד לא יצא לנו לעבוד יחד, וכבר אני צופה המשך. יש לי תחושה שיש התעניינות בקרב הקהל, ושיהיו הופעות נוספות. כך אני חש. אבל טעיתי לא פעם, אני לא רוצה לחטוא בנבואה".

- יכול להיות שבעקבות החזרות למופע, תמהיל המופע ישתנה? שתשירו עוד שירים ביחד?

"אמנם שוחחנו בטלפון והחלטנו על השירים שנשיר יחדיו, אבל אני פתוח מאוד לכל שינוי שהיא תרצה".

- זה מופע של שיריך מכל התקופות?

"ההופעה מבוססת על המופע שלי, שהוא המשכו של התקליט 'כביום היוולדי', שאותו כתב והלחין עמיר בניון. התקליט היווה בסיס למופע גדול שרץ בכל הארץ, במקומות מרכזיים כמו היכל התרבות בתל-אביב ואמפי שוני בבנימינה, מול יציעים מלאים".

- איך באמת נוצר החיבור הלא כל-כך מובן מאליו בינך לבין בניון?

"נשלח אליי שיר שלו, אהבתי את השיר והוא עורר את סקרנותי, והלכתי לשמוע עוד שירים באולפן שבו הוא מקליט. ואז הקלטתי שיר שלו, ואחר כך הקלטתי עוד שיר וכך זה הלך והתפתח, מתוך רצון ודחף ליצור משהו במשותף".

70 תקליטים עד כה

האלבום "כביום היוולדי" נמכר היטב בחנויות (כמה עשרות אלפי עותקים), אבל אחרי יותר מ-70 תקליטים ואינספור להיטים, גאון מייחס למספרים חשיבות פחותה ביחס לחשיבות היצירה. גאון: "אני לא מוציא תקליט כי 'צריך עכשיו תקליט'. הוצאתי כבר 70 תקליטים, חלקם הצליחו מאוד, חלקם לא. כך שממש לא מעניין אותי לעשות עוד תקליט, אלא אם כן מלחין מסוים שבה את לבי, או שיש איזה פרויקט מיוחד עם רעיון מעניין מאחוריו. שלא לדבר על כך שהיום, עם כל המכשור של המדיה, אתה רק מוציא תקליט לחנויות וכבר באותו יום הוא בכל הרשת, כך שכל הגישה לזה היא אחרת".

- משום מה קשה לי לדמיין את הקהל שלך מוריד דיסקים שלך.

"אין לך מושג כמה צורבים. אני כל הזמן מקבל אינפורמציה על כמה צורבים, כמה מורידים. אין מה לעשות, זה עולם חדש".

- זה לא מאכזב אותך שהקהל הנאמן שלך פוגע לך בפרנסה?

"לא מאכזב אותי שזה ככה. כמו שהייתי ער ועד לתקליט גדול ולקסטות קטנות ולדיסק, כך אני ער ועד לשינויים הבאים שצריך להיערך אליהם. אבל צריך ליצור דרכים לרכישת שיר. חייב שיהיה חסם שלא יאפשר לדברים להתנהל בפירטיות. אני מאמין שכשזה יגדיש את הסאה, משהו ממלכתי ימנע את זה. לפחות, אני רוצה להאמין ולקוות לכך".

- מדוע אתה כמעט ולא שר שירים שאתה כתבת?

"יש לי שירים רבים שאני כותב, אבל למגירה. במשך השנים סבלתי מתחושה שזה לא מספיק מול אנשים נפלאים אחרים שלקחתי מהם שירים כמו אלכסנדר פן, נתן אלתרמן, יהורם טהר לב וחיים חפר. פגשתי בכאלה אמנים נהדרים, שכשכתבתי בעצמי, חשבתי שזה לא מספיק טוב. לכן לא העזתי ולכן הרבה מאוד שירים נשארו במגירה. זמר לא בהכרח צריך לכתוב. אם אתה מרגיש שיש כותבים טובים ממך, יש להיעזר בהם".

- כשעמיר בניון כתב לך, הרגשת שהוא מבטא את תחושותיך? שירים כמו "לא אני ולא אתה", "בסוף היום", המדברים על כמיהה לעולם עם פחות סבל, על ניסיון להשתפר כבן אדם. עד כמה מצאת את עצמך בשירים הללו?

"בוא ואגיד לך - אני חשבתי שעמיר בניון הוא מלחין מופלא, ולכן באתי אליו. ואז מצאתי בו משורר. האיש הוא משורר לכל דבר. הרעיונות בשירים שלו, זה לא 'אני אוהב אותך, את אוהבת אותי', אלא רעיונות עמוקים יותר. דברים שמתעסקים במהות, בחיי אדם, וגם ברצון להיות טוב יותר. זו גם הייתה גדולתו של חיים חפר - במילים ולא במליצות. ואלו שירים שבימים מסוימים גורמים לי לצמרמורת גדולה".

- איך מתבצע תהליך הכתיבה שלך מול משוררים? מגישים לך דראפט? שולחים לך שיר מוגמר?

"אין אצלי תהליך קבוע. יש למעשה המון תהליכים. יש מקרים שבהם המשורר קורא לי ואומר - 'כתבתי שיר עבורך'. נעמי שמר הייתי מתקשרת ואומרת: 'כתבתי לך שיר עם מנגינה'. יש תהליך שבו אני הולך לתלמה אליגון ומבקש ממני שתכתוב שיר על הבן שלי שהתגייס. יש המון אפשרויות ואני פתוח לכולן".

ימים של התהוות

בדצמבר הקרוב ימלאו ליהורם גאון 75 שנה. הקריירה המוזיקלית שלו חצתה את שנת היובל. תמורות רבות חלו מאז שר את השיר "איפה הן הבחורות ההן", וכיום, עושה רושם, מעניין יותר לדעת איפה היא המדינה ההיא. רבים מהשירים שהתוו את הקריירה המוזיקלית של גאון, חלקם בראשית שנות ה-60 וחלקם - עשור לאחר מכן, נכתבו בתקופה שבה לא היה פער בין האוזן השומעת לבין העין הרואה. והמילים ברבים משיריו מתחברות לתמונות של מדינה צעירה, תמימה במידה רבה, על רקע שדות ופרדסים וים המוקף בחול ולא בבטון. גאון: "אלה שירים שאני כל-כך אוהב, מפני שהם נכתבו בימים שהיו ימים גדולים מהחיים, ימים של התהוות. ימים כאלה מולידים שירים כמו של חיים חפר וסשה ארגוב. וגם כי אני נשארתי כמו פעם. אני עקבי, והעקביות הזו היא עוצמה, היא כוח. ברגע שנצמדתי לאמנים האלה, מעולם לא עזבתי אותם. אני גם חושב שעדיין לא קמו מחליפים לחיים חפר, לסשה ארגוב ולדובי זלצר".

- ולחשוב שסשה ארגוב עבד כל חייו במשרה מלאה, ולא היה יכול להקדיש את זמנו להלחנה.

"מה שמשנה זה כמה כישרון יש לאיש, לא כמה זמן יש לו לבטא את כישרונו".

- אז איך זה שכיום אין מלחינים כמותם, ואין משוררים כמותם? האם הכישרון פסח על דור?

"אתה אמרת".

- יש יוצרים שלא יצא לך לעבוד איתם עדיין שהיית רוצה לשתף איתם פעולה?

"יש את עידן רייכל ואת קרן פלס. בוא נסתפק בינתיים בשני אלה".