מסתבכים בין הסיבים

השבוע חשפו בעלי המניות של מיזם הסיבים האופטיים את הלוגו החדש של החברה, שייקרא אנלימיטד (UNLIMITED), וכן חשפו את אתר האינטרנט הייעודי שבאמצעותו ניתן יהיה להזמין חיבור באמצעות סיב אופטי לבית. באירוע השתתפו בעלי מניות, עובדי חברה, שר התקשורת והנהלת משרדו וכן נספחים שונים.

אז הייתה הרבה תפאורה, אבל מעט תוכן חדש. למדנו שהחיבור יהיה דרך אתר האינטרנט ולקוחות יוכלו להזמין את השירות, אך לא קיבלנו תשובות תוך כמה זמן יהיה חיבור מרגע ההזמנה והיכן תתבצע הפריסה. הנה כמה סימני שאלה שעולים בעקבות האירוע.

1. בניגוד למה שסביר והגיוני היה לחשוב, אנלימיטד לא הולכת לרשת ערים בסיבים אופטיים, שלא לדבר על כל הארץ. מה שהחברה אמרה, ושוב בצורה מרומזת ולא בפה מלא, הוא שלמעשה, החיבור והפריסה יהיו על בסיס ביקוש. כלומר, לא יקרה מצב שבו תיבחר עיר מסוימת וצוותים של החברה יגיעו וישתלטו עליה ויחברו את כולה. המודל אומר שבהתאם לביקוש באזור מסוים תבחר החברה האם ומתי להגיע לאותו לקוח. כלומר, בהיעדר מסה של לקוחות, שאיש אינו יודע לכמת, החברה לא תפרוס תשתית.

זו שיטה שמונעת מצב של השקעות מטורפות מבלי שניתן יהיה לראות החזר על ההשקעה, וזה בסדר, אבל האם לכך התכוון המשורר? האם לא רצינו לראות פריסה מסיבית שתהווה תשתית חלופית לבזק ולהוט? נדמה שלא לכך כיוון משרד התקשורת, אבל כרגע כולם חוגגים ומחכים לתחילת העבודות.

2. שיחה עם בכירים בחברה מעלה את התמונה הבאה: בניין שכבר יחובר בסיב אופטי של בזק או של הוט, כנראה לא יחובר על ידי אנלימיטד. זה סיפור גדול ובעייתי בפני עצמו. הרי בזק תחבר מיליון בתי אב עד סוף השנה בסיבים אופטיים והוט מרשתת ערים גדולות, אז מה המשמעות של הפריסה של אנלימיטד אם היא לא תגיע לבניין מרושת? זה מה שאומר הרישיון של החברה? אם היא לא תהווה חלופה לבזק או להוט, אז מה היא תחבר בדיוק?

כאן יש כשל רגולטורי עמוק שמצביע על היעדר חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך מצד המשרד. בעולם כבר הבינו שאין שום הצדקה כלכלית לפריסה של יותר מאשר סיב אחד לבית ולכן מחלקים השקעות בין מספר מפעילים. זה מסובך לביצוע, זה דורש אסדרה מורכבת ואין הרבה סיכוי שמישהו ייתן דעתו על כך במשרד התקשורת.

3. טלוויזיה. בשורה בכל זאת יצאה מהאירוע והיא קשורה למה שנחשף כבר ב"גלובס". הצורך לאפשר למיזם להעביר שידורי טלוויזיה שמועברים בטלוויזיה הדיגיטלית (עידן פלוס). שר התקשורת גלעד ארדן התחייב להעביר הצעת חוק שתאפשר העברת שידורי עידן פלוס דרך האינטרנט, כלומר דרך חברות התשתית. זה יעשה טוב לכל השוק ויעודד צפייה דרך האינטרנט ויגביר את התחרות בטלוויזיה, כיוון שלקוחות יוכלו לראות טלוויזיה דרך האינטרנט ויחסכו את הצורך בקניית ממיר ייעודי עבור שידורי עידן פלוס, או להתחבר להוט או ליס. עבור אנלימיטד זהו תמריץ חשוב.

4. ארדן רצה להראות שכניסת אנלימיטד יצרה שינוי בשוק ואילצה את בזק והוט להרחיב השקעותיהן. הוא בחר ליצור השוואה בין המוצר של הוט למוצר של אנלימיטד. להלן הציטוט מהאירוע: "...הוט פתאום מפרסמת לכולם 200 מגה. לא אומר כרגע את דעתי, אבל אני מניח שכולם מבינים שזה לא בדיוק 200 מגה כמו שכאן מציגים את הקצבים". נער הייתי וגם זקנתי, ואת ארדן למדתי להכיר היטב. הוא, לשיטתו, רצה להתמקד ביתרונות התחרותיים של אנלימיטד. אך הסבטקסט הציג מנגינה אחרת לגמרי. כששר תקשורת אומר "לא אומר כרגע את דעתי...", סביר להניח שיש לו דעה לאו דווקא חיובית על הפרסום של הוט.

5. מתי בזק מתכוונת להפעיל שירות על גבי הסיבים האופטיים שהיא פרסה? מיליון בתי אב והחברה עדיין לא נותנת שירות, למה? האם גם ב-NGN בזק חיכתה לפריסה מסיבית? לא. בכל שכונה שפרסה בה מיד ניתן היה לקבל את השירות של האינטרנט המהיר. למה עכשיו היא מחכה? הסיבה ברורה. בזק רוצה לסחוט את הנחושת כמה שיותר. לא כל הלקוחות רוצים 1 ג'יגה סימטרי וכל עוד לא יהיה ביקוש, למה לוותר על הנחושת? אנלימיטד תאלץ את בזק להרים את המתג מוקדם ממה שחשבה.