יהלומנים השיקו תוכנית להכשרת מלטשים בניסיון לשקם הענף

הבורסה ליהלומים מנסה להחזיר את העדנה לתעשיית היהלומים הישראלית, שבעבר העסיקה רבבות עובדים: במסגרת תוכנית חדשה, שגיבושה הושלם באחרונה ותוקצבה בשלב ראשון בכ-2 מיליון שקל, יוקם בחודשים הקרובים ברמת-גן מרכז ייצור חדיש ליהלומים ובסמוך לו גם יוקם בית ספר שבו תינתן הכשרה מקצועית למלטשי יהלומים חדשים.

נשיא הבורסה ליהלומים, שמואל שניצר, אמר ל"גלובס", כי תוכנית ההכשרה מיועדת לחיילים משוחררים ולחרדים, וזאת בניסיון להצעיר את שורות מלטשי היהלומים בישראל, שגילם הממוצע הוא 55.

לדברי שניצר, הפיילוט של התוכנית צפוי להיפתח בעוד כחודשיים ובמסגרתו יוכשרו כ-150 מלטשי יהלומים. "הרשימה כבר סגורה, מה שמעיד על העניין הרב שמגלים בתחום בעיקר צעירים שסיימו שירות צבאי וחרדים. כעת אנחנו מנסים להגיע לסיכום עם משרדי האוצר והכלכלה על הכרה בליטוש יהלומים כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים", אמר.

ותיקי תעשיית היהלומים הישראלית נזכרים בערגה בתקופה שבמרכז הארץ שגשגו מלטשות יהלומים שהעסיקו בשנות השיא כ-30 אלף עובדים. אלא ששכר העבודה הנמוך בהודו ובסין פיתה יהלומנים רבים להעתיק לשם את מלאכת הליטוש של יהלומים גולמיים והייצור המקומי התכווץ.

"מתוך יצוא של יהלומים בהיקף של כ-7 מיליארד דולר בשנה, רק כ-2.5 מיליארד דולר הם פרי ייצור בישראל. הגענו למסקנה שאנחנו לא יכולים להיות רק מרכז סחר של יהלומים שיוכל להתחרות בעולם בלי שיהיה כאן גם מרכז ייצור. הלקוח תמיד יעדיף לרכוש יהלומים במרכז הייצור שלהם, ולכן המטרה שלנו היא להרחיב את ייצור היהלומים הגדולים, מ-30 נקודות ומעלה (מעל שליש קראט - י"א), שלגביהם אין הבדל מבחינת עלות עבודה בישראל או במזרח. עלות הייצור של יהלומים כאלה גבוהה ממילא בכל מקום. לשם כך איתרנו מבנה במתחם הבורסה, התחלנו לשפץ אותו ונצייד אותו במכשור המתקדם ביותר לליטוש יהלומים, כך שיוכל לשמש חברות קטנות ובינוניות שעוסקות בתחום. בתוך 3-4 שנים יהיה כאן קומפלקס ייצור מודרני של יהלומים גדולים", סיפר שניצר.

התוכנית החדשה גובשה בידי יו"ר ועדת התעשייה של הבורסה ליהלומים, יורם דבש. לדבריו, מדובר בתוכנית מדורגת, שאם תצליח בשלביה הראשונים, תמשיך להתפתח כך שבמהלכה יוכשרו מאות לוטשי יהלומים. להערכת בכירים בתעשייה, כיום מספר המלטשים הפעילים בענף מסתכם בכ-3,000 איש. שכרו הממוצע של מלטש מתחיל נע בין 5,000 ל-6,000 שקל.

"אין לנו כוונה להתחרות עם ליטוש היהלומים הקטנים שנעשה במזרח הרחוק, ולגביו יש במדינות אלה יתרון מובהק על ישראל מבחינת עלות העבודה. כאן נעסוק רק ביהלומים המורכבים יותר וזאת, בין השאר, באמצעות אמצעים טכנולוגיים חדישים ומתקדמים שישולבו במרכז הייצור החדש וישמשו את החברות השונות שעוסקות בתחום. כיום, עיקר מלאכת הליטוש לא נעשה ביד אדם, אלא באמצעים טכנולוגיים שמייעלים את העבודה ומעלים את רמת המוצר. תוכנית ההכשרה תהיה מאוד רלוונטית לשיטות העבודה העדכניות ביותר בתחום", אמר שניצר.

זאת לא יוזמה ראשונה שמקדמים בשנה האחרונה יהלומנים לפיתוח הענף בארץ: בשנה האחרונה הוביל נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, אברהם (בומי) טראוב, תוכנית שאפתנית להקמת מלטשת ענק באלעד ובעלות שהוערכה בכ-100 מיליון שקל. אלא שלדברי בכירים בענף היהלומים, התוכנית הוקפאה, לפחות בשלב זה, בעקבות קשיים בהשגת מימון. לדברי גורם בכיר המעורה בתוכנית, גם ניסיונות להשיג תמיכה ממשלתית לקידום המיזם לא צלחו. גורמים אחרים הביעו ספק בתוכנית, על רקע היעדר הוודאות שיהלומנים יחזירו את הייצור לישראל ויספקו די פעילות למלטשת הענק שתוכננה לקום באלעד.