ארה"ב לישראל: רוצים עוד כסף לכיפת ברזל? שתפו בטכנולוגיה

בית-הנבחרים בוושינגטון דורש להגדיל את הנתח של חברות אמריקאיות בייצור "כיפת ברזל" והסכמה של ישראל למסור לארה"ב מידע טכנולוגי על המערכת כתנאים להגדלת הסיוע האמריקאי ל"כיפת ברזל" בשנת הכספים 2015.

הצעת חוק תקציב ההגנה לשנת הכספים הבאה, שאושרה אמש (ה') בבית-הנבחרים, מגדילה את הסיוע ל"כיפת ברזל" ב-175 מיליון דולר, מעבר ל-176 מיליון דולר שמיועדים לתוכנית בהצעת תקציב ההגנה של ממשל אובמה. בסך הכל, מתוכנן איפוא פרוייקט "כיפת ברזל" לקבל מהאמריקאים 301 מיליון דולר ב-2015, אם תקיים ישראל את התנאים שכלולים בהצעת החוק, ואם הצעת החוק תאושר בסנט ותיחתם ע"י הנשיא. ההסתברות שהמסמך במתכונתו הנוכחית יעבור את מסלול המכשולים הזה היא זעומה.

הצעת החוק קובעת עוד, שתוכניות הטילים האחרות של ישראל, שמפותחות בשת"פ עם ארה"ב, לרבות "קלע דוד" ("שרביט קסמים") ו"חץ 3", יקבלו סיוע בסך 268.7 מיליון דולר בשנת הכספים 2015. כל הסיוע לתוכניות הטילים הישראליות יסתכם ב-601 מיליון דולר, לפי נוסח הצעת החוק של בית-הנבחרים.

התנאים למתן תוספת הסיוע ל"כיפת ברזל" כלולים בדו"ח של ועדת השירותים המזויינים של בית-הנבחרים, שמסופח להצעת חוק תקציב ההגנה.

"בהתחשב בהשקעה הניכרת של משלם המיסים האמריקאי במערכת ('כיפת ברזל'), מאמינה הוועדה שייצור משותף של החלקים והרכיבים של המערכת צריך להיעשות באופן שיגדיל באופן מרבי את השתתפות התעשיות האמריקאיות במיירטים ובסוללות השיגור", נאמר במסמך.

הדו"ח מציין, שוועדת השירותים המזויינים תמכה במערכת "כיפת ברזל" מאז שמדינת ישראל הגישה בפעם הראשונה בקשה לתמוך בפרוייקט, ב-2011. מאז, סיפקו משלמי המיסים בארה"ב 720 מיליון דולר לתוכנית.

המסמך דורש מסוכנות הטילים האמריקאית (MDA), הגוף שמזרים את הסיוע לתוכניות הטילים הישראליות, למסור לישראל רק 176 מיליון דולר (הסכום המקורי בהצעת התקציב של הבית הלבן), ולהחזיק בתוספת המיועדת, 175 מיליון דולר, עד שיקוימו התנאים הבאים:

• ישראל תגיש צידוק מנומק בצורך לתוספת הסיוע ל"כיפת ברזל", לרבות רשימת עלויות ולו"ז מפורט להוצאתן.

• ישראל תמציא העתקים חתומים ומאושררים של חוזים והסכמים בין תעשיות ישראליות לאמריקאיות לייצור משותף של "כיפת ברזל".

• ישראל תמסור לסוכנות הטילים האמריקאית חבילות נתונים טכנולוגיים על "כיפת ברזל", כפי שנמסרו לקבלני-משנה וספקים אמריקאיים.

בעוד שלשון הדו"ח אינה מחייבת (בניגוד ללשון הצעת החוק עצמה), יש לה חשיבות רבה במו"מ עתידי עם הסנאט לקביעת הנוסח הסופי של הצעת החוק, לקראת הגשתה לחתימת הנשיא, וגם כהמלצות רבות משקל להתנהלות סוכנות הטילים האמריקאית.

עוזר למחוקק בבית-הנבחרים אמר לאתר האינטרנט האמריקאי "אל מוניטור", שמתמחה בדיווחים על המזה"ת, כי התנאים שמוצגים לישראל הוכנסו לדו"ח בעקבות דרישת ההנהגה של ועדת השירותים המזויינים. "קיים תמיד מתח מסוים בין "רייתיאון" ל"רפאל", אמר העוזר, אולי ברמז ללחץ של "רייתיאון" על המחוקקים. רפא"ל היא יצרנית "כיפת ברזל" ו"רייתיאון" היא קבלן משנה ליצור רכיבי המערכת בארה"ב.

זו אינה הפעם הראשונה שארה"ב לוחצת על ישראל להעביר חלק מייצור כיפת ברזל לחברות אמריקאיות. בתחילת ינואר, מסר "דיפנס ניוז", כי שתי החברות מתכננות להדק את ההתקשרות ביניהן באמצעות ייצור משותף של הטיל "טמיר", טיל היירוט של "כיפת ברזל". לפי הדיווח, הדבר נעשה למורת הרוח של משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות בישראל, שקיוו שכל עבודות היציר של טילי "טמיר" יבוצעו בישראל. בכל אופן, ישראל התקפלה בעקבות לחצים של מחוקקים ושל פקידים בפנטגון.

גם ממשל אובמה תומך בהגדלת הנתח של ארה"ב בייצור "כיפת ברזל". אדמירל ג'יימס סיירינג, מנהל סוכנות הטילים האמריקאית, אמר אשתקד בשימוע בועדת הקצבות של הסנט: "הסוכנות מחפשת באורח פעיל הזדמנויות לשלב תעשיות ביטחוניות אמריקאיות בייצור משותף של 'כיפת ברזל'. אנו מנהלים מו"מ לקבלת מידע טכנולוגי על המערכת אם נצטרך להשתמש בעתיד במערכת זו".

בלשון הצעת החוק של בית-הנבחרים הוכנסו כמה משפטים לחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין וושינגטון לירושלים. אחד מהם מדגיש, כי "המדיניות של ארה"ב היא לנקוט את כל הצעדים הנחוצים כדי להבטיח שבידי ישראל תהיה יכולת עצמאית להסיר את כל האיומים הקיומיים על ביטחונה ולהגן על האינטרסים החיוניים שלה".

הצעת החוק מדגישה גם, שכל הסכם אפשרי עם איראן ישלול ממנה את היכולת ליצר נשק גרעיני. הנוסח מביע תמיכה חזקה בבעלות בריתה של ארה"ב באזור שעלולות לשמש מטרה לאיומי איראן, לרבות ישראל ומדינות המפרץ הפרסי. הנוסח אף קורא לממשל להגדיל את הנוכחות הצבאית האמריקאית באזור, כדי להרתיע את איראן מפעולה צבאית.