בחוץ או בפנים? בתוך חודשיים ייאלץ מאיר שמיר, בעל השליטה במבטח שמיר , להכריע אם למכור את מניות החברה בתנובה (20.7%), או להישאר שותף תחת השליטה הסינית של ברייטפוד.
נזכיר כי בסוף השבוע האחרון נחתמה העסקה למכירת השליטה (56%) בחברת המזון הגדולה בישראל מידי אייפקס לתאגיד המזון ברייטפוד המצוי בבעלות ממשלת סין, לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל לתנובה.
מבטח שמיר נכנסה להשקעה בתנובה ב-2007 כשרכשה מניות במקביל לרכישת השליטה בחברה על-ידי קרן אייפקס, בעסקה ששיקפה אז שווי של 3.8 מיליארד שקל לתנובה. אבל מה שהסתמן בתחילת הדרך כשיתוף-פעולה בין הצדדים, הפך מהר מאוד לניהול מרכזי של אייפקס, כשלמבטח שמיר הייתה השפעה מועטה, אם בכלל, על החברה.
מבטח שמיר מחזיקה באופציה להצטרף למכירה בתנאים שווים, קרי, למכור את מניותיה באותו המחיר שקיבלה אייפקס. לפי המועד המקורי, החברה הייתה צריכה להכריע בסוגייה בתוך שבועיים מהחתימה על הסכם המכירה. בשבוע שעבר סוכם כי מועד זה יוארך בחודשיים, שבהם ינהלו הצדדים משא-ומתן על הישארות מבטח שמיר בתנובה. בבקשתו של שמיר להאריך את משך הזמן להחלטה הוא מסמן כי רצונו להישאר בתנובה.
שמיר רואה פוטנציאל גדול בחבירה של תנובה לברייטפוד, ולפי מקורביו, הוא אף הצהיר כי יש לראות בעסקה הזדמנות למדינה. גם העובדה שברייטפוד מגיעה לכאן כפי הנראה במטרה להמשיך ולהחזיק בתנובה בעשרות השנים הבאות מצביעה על הפוטנציאל.
תנובה מיצתה את הפוטנציאל שלה בשוק הישראלי, ולכן ההזדמנות שלה לצמוח היא בחו"ל. לכך יש להוסיף את התחזית של הסינים, ולפיה עד שנת 2025 יעברו עוד 300 מיליון סינים מהכפרים לערים. המשמעות היא הכפלה של הצריכה הסינית כיום.
עם זאת, ברגע שיש לברייטפוד שליטה על תנובה, היא יכולה לקחת את הידע והטכנולוגיה שלה לסין ולפתח שם פעילות ענפה תחת חברה אחרת. אף ידוע שלברייטפוד יש בסין מחלבות משוכללות ומתקדמות. במקרה הזה, שמיר עשוי להישאר בתנובה אך לא יראה את פירות התפתחותה.
זהו גם הנושא המרכזי העומד בימים אלה במשא-ומתן ששמיר מנהל מול ברייטפוד. שמיר רוצה להבטיח כי ההתפתחות בחו"ל תיעשה באמצעות תנובה ובמסגרת זו להגן על השקעתו. אם יצליח להגיע עם ברייטפוד לסיכום מעין זה, הרי שהוא עשוי להכפיל ויותר את שווי מניותיו.
בסביבתו של שמיר סבורים כי העובדה שגם קברניטי ברייטפוד יהיו חייבים להציג לדירקטוריון שלהם השבחה של ההשקעה בתנובה, מעלה את הסיכויים להגיע להסכם.
ראוי לציין כי כבר בתחילת המגעים עם הסינים הציב שמיר תנאי ולפיו יהיה רוב בדירקטוריון החברה בישראל. במקרה כזה ובהנחה שהדירקטוריון ימנה 9 חברים, שמיר יבקש כי 4 מהחברים יהיו נציגיו, וברייטפוד תמנה נציג חמישי של גורם ישראלי.
נראה כי שמיר ביקש לחדד עניין זה דווקא על רקע מחאת הקוטג' שהציבה סיכון גדול מאוד לתנובה. חרם הקוטג', נזכיר, נולד מתחקירי "גלובס" שחשפו, בין היתר, את העובדה שאייפקס ביקשה להשביח את תנובה באמצעות העלאת המחירים לצרכן.
דירקטוריון ישראלי, לפי תפיסתו של שמיר, ינהג באחריות חברתית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.