"באוצר יבחרו בדרך הביניים, כלומר ישלב בין חריגה של 1-0.5 נקודות אחוז מיעד הגירעון לבין קיצוץ תקציבי היכן שניתן וככל שנדרש. מכיוון שכל נ"א מהתוצר היא כ-10 מיליארד שקל, המשמעות היא שכנראה לא יבצעו התאמות מחירים אבל גם לא יעלו מיסים באופן משמעותי" כך מעריך הכלכלן הראשי של פסגות, אורי גרינפלד.
גרינפלד סבור כי אי עמידה ביעד הגירעון "עלולה לגרור ביקורת רבה הן מהציבור והן מחברות הדירוג". כמו כן, לדבריו, ההשלכות של צעד כזה הן קודם כל אי עמידה ביעדי הגירעון שהוצבו עד 2020 וגידול ביחס החוב לתוצר מ-67.4% ב-2013 עד 69.1% ב-2016.
"תוצאות אלו הן כמובן לא אופטימליות ועלולות לפגוע באמינות המדיניות הפיסקאלית של הממשלה שהתחזקה באופן משמעותי בשנים האחרונות", אומר גרינפלד ואף מזהיר כי "גם הפחתת דירוג אפשרית בתרחיש כזה".
עם זאת, גרינפלד סבור כי "אין הרבה ברירות" ומדובר בחלופה הרע במיועטה. ראשית כל, גרינפלד מסביר כי לאור ההאטה שנרשמה לאחרונה במשק ובעיקר בקרב הצרכן הפרטי, העלאת מיסים עלולה לחנוק את הצמיחה במשק ולהוביל לקיזוז חלק משמעותי מההכנסות ממיסים.
כמו כן, לפי תחזיות בנק ישראל, גם בתרחיש זה הגירעון ויחס החוב לתוצר מתכנסים למגמת ירידה בשנים 2020-2016 כך שמדובר על תהליך שמתכנס ולא מתבדר. לכן, החשש של האוצר ממצב בו יחס החוב לתוצר יהיה גבוה מדי במשבר הבא אינו צריך לקבל משקל רב. לבסוף מסביר גרינפלד כי מבחינת השווקים, חריגה כזו לא תהווה בעיה עבור האפיק האג"חי מכיוון שצרכי הגיוס של הממשלה גם כך נמוכים באופן יחסי.
גרינפלד מסכם וטוען כי דווקא מדובר על "צעד שבטווח הארוך עשוי להתברר כמשתלם יותר למשק, בטח אם יאפשר מבחינה פוליטית גם יישום צעדים נוספים שמטרתם לטייב את חלוקת ההכנסות וההוצאות התקציביות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
