האם עיתונות האינטרנט בישראל מעודדת התאבדויות?

כתבות אודות התאבדות באינטרנט עשויות לעודד בעקיפין אובדנות - כך עולה ממחקר של המרכז האקדמי רופין והמכללה האקדמית תל-אביב-יפו.

מחקרו של ד"ר יוסי לוי-בלז, שיוצג מחר (ב') בכנס המדעי לחקר אובדנות, גילה כי הכתבות העיתונאיות ברשת הישראלית אינן עומדות בקריטריונים לסיקור עיתונאי הולם של התאבדויות, ובכלל זה מציינות בהרחבה את שיטת ההתאבדות ומקומה - מידע שעשוי לסייע בידי אנשים בעלי נטיות אובדניות לבצע את המעשה.

המחקר התמקד בסיקור המקרים באתרי החדשות באינטרנט (בהם ynet, וואלה, נענע10, מאקו) במהלך המחצית השנייה של 2013 ובמחצית הראשונה של 2014. באתרים השונים נעדרים אזכור והסבר לגבי המורכבות של התופעה, כמו למשל אזכור של גורם אחד ויחיד שכביכול גרם להתאבדות. גם מידע לציבור אודות גורמי סיכון, מניעה והתערבות כמעט שלא ניתן היה למצוא באותן כתבות.

"500 אנשים מתאבדים כל שנה במדינת ישראל, יותר ממספר ההרוגים בתאונות דרכים. הנה יצאה לדרך התוכנית הלאומית למניעת התאבדות, אולם בפועל הגרעינים היוצרים חשיבה אובדנית מונחים בלי שנשיב לב לפתחנו בבית, בצג המחשב שלנו. האם ייתכן שאנחנו מניחים חלק מקטליזטורים אלה על-ידי התגובות שאנחנו כותבים בכתבות התאבדות ברשת?", אומר ד"ר לוי-בלז.

במחקרו נבדקו גם התגובות לכתבות - הטוקבקים. מדגימה של 200 תגובות, שעברו ניתוח קפדני, נמצא כי כ-28% מהתגובות לכתבות התאבדות ברשת למעשה מצדדות באקט האובדני. נמצא כי ככל שהכתבה אינה שומרת על כללי הסיקור ההולם - כך מספר התגובות לכתבה גדל, ומספר התגובות השליליות גדל גם הוא.

למשל, במקרה אובדני של אדם מפורסם, התגובות לכתבה מפורטות יותר מבחינת מספר מילים ומילות רגש שלילי רבות יותר. משמע כי כתבות אודות מפורסמים מלבות את הרוחות ויוצרות תגובות רגשיות יותר וגם עמדות קיצוניות יותר בנושא.

לדעת כותבי המחקר, אופי התגובות עלול להוות גורם נוסף המשפיע על עמדת הקוראים, ואף להוביל להקצנת עמדות הקורא. נמצא כי כאשר בכתבה הושתלו תגובות שליליות, המשתתפים הפגינו עמדות שליליות יותר כלפי התאבדות מאשר בתנאי תגובות חיוביות. כלומר, המגיבים האמינו פחות כי ניתן לעצור אדם שהחליט להתאבד.

על-פי ד"ר לוי-בלז, "סיקור זה עלול להשפיע על עיצוב של עמדות הציבור לגבי התאבדות ולהפחית את הסיכוי למניעתה".

 כמות המידע