בצל מתן אישור לכינוס אסיפות לצורך אישור הסדר החוב בפטרוכימיים שבשליטת דיויד פדרמן, פרסמה החברה, המחזיקה כ-30% ממניות בתי הזיקוק בחיפה (בזן), גילויים הנדרשים בעקבות הגשת בקשה לאישור ההסדר. מהגילויים הללו עולה, כי בכוונת רשות ני"ע להטיל עיצום כספי בסך 180 אלף שקל על הפטרוכימיים, בטענה כי החברה "מסרה גילוי חסר בכל הנוגע לתזרים מזומנים חזוי, שנכלל בדוח הדירקטוריון לרבעון הראשון של שנת 2013".
לפני חודשיים העבירה הפטרוכימיים מכתב תשובה לרשות, שבו ביקשה ממנה לשקול מחדש את כוונתה להטיל עיצום כספי על החברה, ואם לא תתקבל עמדת החברה, להפחית את גובה העיצום. הפטרוכימיים מציינת בגילוי, כי "טרם התקבלה החלטת רשות ני"ע בנידון".
העיצום הכספי אולי קטן יחסית, אבל יכולות להיות לו השלכות כספיות גבוהות יותר, שכן כנגד החברה, נושאי משרה, דירקטורים ובעלי השליטה הוגשה בתחילת השנה בקשה לתביעה ייצוגית - שהוחרגה מההסדר - בגין אותה סיבה בדיוק. אם אכן תחליט הרשות להטיל על החברה עיצום כספי, הרי שהדבר ייתן משנה תוקף לתביעה, עניין שעשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת מבחינת החברה ונושאי המשרה.
אולי חקירה פלילית
ראשיתה של הפרשה ב-23 במאי אשתקד. הפטרוכימיים, שאז עדיין נוהלה על-ידי ערן שוורץ, פרסמה את דוח הרבעון הראשון, ובשל גירעון בהון החוזר ואי-עמידה בהתניות פיננסיות מול הבנקים, הציגה למשקיעים דוח תזרים מזומנים חזוי.
הפטרוכימיים הציגה בדוח כיצד היא מתכוונת לעמוד בהתחייבויותיה בשנתיים הקרובות, וציינה כי "להערכת דירקטוריון והנהלת החברה, המקורות העומדים לרשותה יאפשרו לה לעמוד בפירעון מלוא התחייבויותיה בעתיד הנראה לעין".
היקף החובות של הפטרוכימיים לנושים השונים עמד באותה עת על כ-1.95 מיליארד שקל. עיקרם, כ-1.5 מיליארד שקל, היו למחזיקי האג"ח בשש סדרות, והיתרה לבנקים, ובעיקר הפועלים.
לאחר שהמשקיעים ראו את הצהרת הדירקטוריון, והבינו כי המצב הפיננסי של החברה אינו כה גרוע, נרשמה יציבות במחירי איגרות החוב של החברה.
אלא שכעבור חודש ממועד פרסום דוח תזרים המזומנים החזוי, הודיעה הפטרוכימיים ב-23 ביוני כי היא "מגבשת הצעה למתווה שיוצג למחזיקי האג"ח", וציינה כי עקרונות המתווה כוללים, בין היתר, "דחיית מועדי תשלום קרן בשנים הקרובות".
כפי הנראה, דורשת הרשות להטיל עיצום כספי על החברה מכיוון שלא מסרה גילוי מלא באשר למקורות המימון שאותם ציינה בדוח התזרים החזוי לפירעון התחייבויותיה. הפטרוכימיים ציינה באותו דוח כי המקורות שבאמצעותם תשרת את החוב הם גיוס אשראי, בניכוי מימוש זכות לפירעון מוקדם בהיקף של 150 ו-209 מיליון שקל בשנים 2013 ו-2014 בהתאמה, וכן דיבידנד שיתקבל מבזן ב-2014, בהיקף של 85 מיליון שקל.
בעניין זה הגישה כאמור לייטקום, שבשליטת אברהם ואסתר ברק, באמצעות עוה"ד יצחק אבירם ושחר בן מאיר, בקשה לתביעה ייצוגית בהיקף 10 מיליון שקל בגין נזק שנגרם למחזיקי האג"ח מסדרה ה'. נוסף על כך, הגישה לייטקום בקשה לתביעה של 120 מיליון שקל נגד החברה, נושאי משרה ובה ובנק הפועלים, בגין הטעיית המשקיעים בעניין כספי מכירת החזקת הפטרוכימיים ביצרנית הבדים אבגול.
במסגרת זו, כ-120 מיליון שקל מתמורת המכירה הופקדו בבנק הפועלים ובבנק אגוד, אשר להם הייתה חייבת הפטרוכימיים כ-450 מיליון שקל. כספים אלו הוצגו על-ידי הפטרוכימיים ככספים שנמצאים בבעלותה, בעוד שבפועל, לבנקים עמדה זכות קיזוז חוב כנגדם. כך, למעשה, תמורת המכירה לא הייתה חלק מהתזרים המיועד לפירעון איגרות החוב, אף שהחברה הציגה בדוח החזוי כספים אלו כמזומן הנמצא ברשותה.
בגין הסתרת מידע זה, שוקלים עוה"ד אבירם ובן מאיר לדרוש מרשות ני"ע אף לפתוח בחקירה פלילית נגד רוה"ח והדירקטורים של הפטרוכימיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
