לוקר: "ככל שההון השחור יקטן, כך ניתן יהיה להוריד מסים"

ההערכות והמחקרים המעידים כי ההון השחור המתגלגל בארץ מוערך בכ-22%-23% מהתל"ג - בין 190 מיליארד שקל לכ-230 מיליארד שקל - היו המנוע המרכזי שהניע את ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן להוציא את המלצותיה. מדובר בסכומים עצומים הנגרעים מקופת המדינה, ובסופו של דבר - מהארנק של כולנו. הציבור הוא המפסיד הגדול מכך שלמדינה אין מקורות למימון הצרכים החברתיים הבוערים.

מה הפלא, אם כן, שיום אחרי פרסום המלצות ועדת לוקר, הרגולטורים שהיו מעורבים בגיבוש ההמלצות נשמעים שבעי-רצון מהתוצר שפרסמו להערות הציבור. לחלקם יש גם הבטחות גדולות לגבי איך ישפיע הצעד הזה על הכיס של כולנו.

הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויו"ר הוועדה, אמר היום (ב') ל"גלובס" כי "ההון השחור בישראל הגיע למדדים מסוכנים, והמזומן הוא הדלק של ההון השחור ושל ארגוני הפשיעה.

"אנחנו רוצים להגיע למצב של מדינות מערביות מתוקנות, שבהן מדברים על היקף הון שחור של כ-10% מהתל"ג. עצם ההפחתה ל-10% - פער של 10%-15% ממה שמתרחש בפועל היום - מתורגם ל-40-50 מיליארד שקל במסים נוספים למדינה. זה היקף תקציב מערכת הבריאות, או בערך תקציב משרד החינוך, או התקציב השיקלי של משרד הביטחון. זה סכום-עתק. תחשבו כמה אנחנו יכולים להוריד את המע"מ ואיזה פוטנציאל יש להפחתת המסים בעתיד".

לוקר הוסיף כי "היום על כל שקל שנגבה משכיר, יש שקל שמועלם. ההמלצות, אם יישומו, יביאו לשוויון בנשיאה בנטל האזרחי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שבמדינה כמו ישראל סכומי-עתק כאלה מועלמים, והנטל נופל על חלק קטן מהאנשים. כאשר ייושמו ההמלצות - כסף שהיה שחור ייכנס לקופת המדינה, ואפשר יהיה להסיט אותו לחינוך, לבריאות, לתשתיות ולרווחה".

הרף שנקבע, מבהיר לוקר, הוא רף ששומר על מהלך העסקים הרגיל של מרבית הציבור. "אנחנו לא רוצים לפגוע במהלך העסקים הרגיל של האזרחים שומרי החוק, ולכן שמנו את הרף הזה של 5,000 שקל. מתי אזרח ממוצע עושה עסקה מעל 5,000 שקל ביומיום? כמה עסקאות כאלה יש? מעל הרף הזה זה חשוד.

"בפועל, אחוז ענק של העסקאות היומיומיות של מרבית האזרחים בכלל לא נכנסות פנימה. אנחנו מדברים על עסקאות שהן מתי-מעט של העסקאות. אזרחים שומרי חוק שרוכשים בסכומים של פחות מ-4,000 שקל לא נכנסים ברשת של ההמלצות".

לדבריו, "נתנו מענה לכל הבעיות והטענות שעלו כנגד צמצום השימוש במזומן, ואפילו לאותו אדם חריג שעושה עסקאות מעל 5,000 שקל במזומן ואין לו חשבון בנק - שזה מקרה מאוד קיצוני.

"צריך לזכור שלתוספת של כ-50 מיליארד שקל לתקציב המדינה מצמצום ההון השחור יהיו המון שימושים, כולל הפחתות מסים פוטנציאליות עתידיות, וזה ישפר גם את תדמית מדינת ישראל. אנחנו לא מצטיינים במדדים של הון שחור והלבנת הון בעולם, וזה בהחלט גם ישפר את התדמית שלנו ב-OECD ובעולם".

צמצום דרמטי בהון השחור

גם ראש רשות המסים, רו"ח ועו"ד משה אשר, שהיה חבר בוועדה, מסביר את חשיבות אימוץ ההמלצות ואיך הן יתורגמו ליותר כסף זמין בכיס של כולנו. "הצלחת המהלך לצמצום השימוש במזומן היא בעלת חשיבות קריטית למאבק בהון השחור, אך גם לטובת רווחת הציבור. ככל שהמהלך יהיה מוצלח יותר, וההון השחור יקטן - כך תקבולי המדינה ממסים יגדלו, וניתן יהיה להוריד את שיעורי המס במדינה. זו גם הכוונה והמגמה של שר האוצר - שמקום שבו ניתן להוריד מסים, הוא ישמח לעשות זאת. הציפייה שלנו היא שצמצום השימוש במזומן והקטנת ההון השחור ייתן לשר האוצר את הכלים והאפשרות לבצע את ההפחתות האלה".

להערכת אשר, צמצום השימוש במזומן יביא לצמצום דרמטי בהון השחור. "ההון השחור בהגדרתו לא מדווח, ולכן לא ניתן לנקוב בסכום ההעלמות המדויק. מעבר לכך, חלקו בארץ וחלקו בחו"ל, ולכן קשה לתת מספר. אבל אין ספק שמה שיקרה בעקבות החוק הזה הוא שהציבור הנורמטיבי שהוא שומר חוק בישראל ידרוש לקבל חשבונית ולשלם שלא במזומן כדי לא להיחשב לעבריין, ובצורה הזאת יהיה למעשה סיוע עקיף לאכיפה מול בעלי העסקים.

"בסופו של דבר, יצירת יותר שימוש בכרטיסי חיוב, אשראי וצ'קים אמור לצמצם את ההון השחור באחוזים משמעותיים מהתל"ג, שיכולים להפוך למאות מיליוני שקלים ואפילו מיליארדים".

חלק בלתי נפרד מההון השחור כולל גם הלבנת הון. ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, פול לנדס, שאף הוא היה חבר בוועדה, מבהיר כי "התופעה של הלבנת הון והון שחור היא חמורה ביותר. לכל עסקה לא מזוהה במזומן יש פוטנציאל שלילי בשני היבטים: אחד זה הלבנת הון, והשני הוא ההון השחור. מדובר בעסקה אנונימית שלא ניתן להתחקות אחרי מקור ויעד הכסף".

לדבריו, "כיוון שהלבנת הון נעשית באמצעות שימוש במזומן, אז ככל שהשימוש במזומן גובר - הפוטנציאל והסיכון להלבנת הון עולים. ככל שנקדם את צמצום השימוש במזומן ומעבר לאמצעי תשלום אלטרנטיביים, בהם ניתן להתחקות אחר מבצע התשלום ומקבל התשלום, אנחנו מצמצמים את האפשרות להלבין הון. ובמקרה של הלבנת הון אנחנו סבורים כי הפן המניעתי הוא חזק יותר ומשפיע יותר מהפן האכיפתי. יש ביטוי שאומר ש'הדרך הטובה ביותר לכבות שריפה היא למנוע אותה' - וזה מה שאנחנו רוצים לעשות. צמצום השימוש במזומן יפחית את אפשרויות הלבנת ההון, ימנע מראש את השריפה".

אם לא די בהבטחות להפחתות מסים ולהגברת השוויון בנטל, בעיני הרגולטורים נכנסת לתמונה גם הבטחה להגברת התחרות בשוק האשראי שתתרגם לכסף בכיס של הצרכנים.

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, שהיה מעורב בגיבוש המלצות הוועדה בכל הנוגע להגברת השימוש בכרטיסי חיוב, מבהיר כי "שוק כרטיסי האשראי מאוד ריכוזי עם 3 חברות בלבד, ולכן לרשות ההגבלים היה מאוד חשוב להכניס תחרות בשוק הזה ולהוריד משמעותית את העלויות של בתי העסק לעמלות של חברות האשראי, שהן גבוהות מאוד".

הדברים עלו במחקר שערכה רשות ההגבלים העסקיים, שהראה כי אין בישראל כמעט שימוש בכרטיסי דביט שבהם הלקוח מחויב מיידית בעת העסקה ובית העסק מקבל מיידית את התשלום.

לדברי גילה, "המחקר שלנו התחבר מאוד יפה עם המטרות של ועדת לוקר שרצתה להקטין את השימוש במזומן. בעקבות ההמלצות, השימוש בכרטיסי דביט יהיה משמעותי, ואנחנו צופים שהעמלות של בתי העסק יירדו בכ-450 מיליון שקל לשנה. זה ייתן אוויר לנשימה לבעלי העסקים הקטנים בישראל שנחנקים בתנועת מלחציים. מצד אחד הם חייבים לכבד כרטיסי אשראי, ומצד שני אין הרבה תחרות בין חברות כרטיסי האשראי, ולכן הם משלמים עמלות גבוהות ומקבלים את הכסף באיחור.

"זה לא רק פותר את המחנק לבתי העסק, זה גם יגרום להורדת מחירים של מוצרים ושירותים, כי כשהעלויות של בתי העסק יורדות, בסופו של דבר חלק משמעותי מזה מתגלגל לטובת הצרכן. נוסף לכך, ייכנסו לשוק האשראי בתי עסק חדשים שקודם היססו לעשות זאת בגלל העלויות הגבוהות, ותחרות היא תמיד טובה יותר לצרכן. לכן", מסכם גילה, "היוזמה מבורכת - היא תסייע לתחרות במשק ותפעל לטובת הציבור כולו".

 עיקרי המלצות ועדת לוקר

 הכלכלה השחורה