עליית כוחן של קרנות ההון סיכון התאגידיות היא אחת המגמות הבולטות בשוק בשנים האחרונות, מנקודת מבטן של חברות ביומד צעירות. מאז משבר 2008-2009 קרנות ההון סיכון הקלאסיות עדיין מחפשות את דרכן - פחות מהן נמצאות בשוק, ואלה שנמצאות הן הרבה יותר בררניות. לעומתן, הקרנות התאגידיות נמצאות בכל מקום, מעוניינות לבצע מגוון עסקאות ומובילות דרכים חדשות שבהן תאגידי הפארמה והמכשור הרפואי רוכשות ידע וטכנולוגיה מן החברות הצעירות.
שני בכירי הון סיכון כאלה ביקרו בכנס החדשנות Mixiii שנערך בשבוע שעבר בישראל, במטרה מוצהרת לחפש שיתופי פעולה עם חברות מקומיות. אחד מהם הוא רפאל טורס, ראש תחום הבריאות בקרן GE Ventures. תאגיד GE פעיל מאוד בישראל בתחום המכשור הרפואי - יש לו מרכז פיתוח מקומי, הוא ביצע כאן כמה רכישות וגם לקרן התאגידית יש מספר השקעות, בין היתר בחברה צ'ק קאפ שבחנה בעבר הנפקה בבורסה בתל אביב.
"אנחנו מבצעים השקעות אסטרטגיות וגם פיננסיות, ומחפשים טכנולוגיות פורצות דרך בשלושה תחומים עיקריים: רפואה מדויקת (Precision Medicine, הגרסה המרוככת של הרפואה המותאמת אישית); שיפור תוצאות אחרי הטיפול (Follow On); ודיגיטציה של עולם הרפואה. אנחנו רואים את עצמנו כחלק מהקהילה בישראל", אומר טורס.
- איך תיראה מערכת הבריאות עם כל הדיגיטציה הזו?
"הטיפול בחולה ייצא בהדרגה מבית החולים. יש השואלים מה יעשה בית החולים במצב הזה? בעיניי, הוא צריך לשמש חמ"ל של כל ההתרחשות הזו, לנהל את הקהילה הרפואית. כיוון שכל המידע יהיה מקושר וגורם מרכזי אחד כנראה ינהל אותו, הטיפול בחולה יהיה ארוך טווח - לא פגישה אחת או ניתוח אחד וסיימנו. במצב כזה יהיה קל בהרבה לבצע תהליכים של רפואה מונעת, משום שכולם מחוברים, גם מבחינת המידע וגם כמערכת כלכלית.
"שינוי נוסף הוא שטיפולים רפואיים ידרשו יותר השתתפות עצמית, ולכן שיקול העלויות יעבור מהמבטחים גם אל הצרכן", הוא מוסיף, "מאידך, המבטח יהיה הרבה יותר מעורב בחיים של המטופל. למשל, הוא יגיד למעסיק של המבוטח (שבארה"ב הוא בדרך כלל גם מי שמשלם על הביטוח, ג.ו) - אלה העובדים שלך שנמצאים בסיכון לסוכרת, והנה מה שאתה צריך לעשות כדי למנוע זאת.
"אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה בדיוק המודל העסקי, אבל מילת המפתח תהיה מעבר מתשלום עבור שירות לתשלום עבור תוצאה, כלומר לא עבור הניתוח עצמו, אלא עבור השיפור בבריאות המטופל".
- אתה נתקל בחידושים בתחום הרפואה בכף ידך, כלומר בסמארטפון?
"אין ספק שזה העתיד, אבל האמת היא שעוד לא רואים את זה. כיום, כשמגיעים לרופא או לבית החולים, הטלפון נשאר בכיס (למעט בהמתנה). אחת הטכנולוגיות בתחום שאנחנו כן מאוד מתרגשים ממנה היא דיגיטציה של התרופות והמכשור הרפואי. למשל, אדם חוזר הביתה ובית החולים יכול לאסוף מידע - האם לקח את התרופה ומתי? מה היה מצב הגוף שלו כשנטל אותה ומה קרה לגוף אחרי כן? את כל זה נשלב במידע האישי של המטופל, אבל גם במידע ציבורי כמו מקום המגורים, רמת הזיהום שם, הטמפרטורה בחוץ, ועוד".
- מה דעתך על מצב קרנות ההון סיכון בתחום הרפואי?
"קרנות ההון סיכון התאגידיות בהחלט התחזקו בשנים האחרונות לעומת הקרנות הפיננסיות, אבל צריך לבחור היטב. לא כל הקרנות התאגידיות טובות באותה המידה, וכל יזם צריך לשאול את עצמו אם קרן באמת יכולה להוסיף לו ערך".
"יותר מתוחכמות ויותר עושות לביתן"
גראם מרטין הוא מנהל קרן ההון סיכון של תאגיד טקדה היפני, ששותפה, יחד עם ג'ונסון אנד ג'ונסון וקרן ההון סיכון אורבימד ישאל, במיזם FutureX, חממת הביוטק של המדען הראשי.
לדעתו, משבר 2008 עשה טוב לתחום: הוא ניפה מן השוק קרנות וחברות ביוטק חלשות, ולכן אלה שנותרו במרוץ הן חברות וקרנות מצוינות שמנוהלות טוב יותר. "הקרנות התאגידיות מהוות כיום כ-16% מהשקעות ההון סיכון בחברות הביומד", אומר מרטין. לפי נתונים שהוא מציג, שילוב בין קרנות פיננסיות לתאגידיות מוביל לתוצאות טובות בכמה מדדים, שבהם קצב החדשנות ושווי החברה בעת האקזיט. "הקרנות התאגידיות הפכו למתוחכמות יותר; הן מביאות יותר ערך לחברה וגם עושות יותר לביתן", הוא אומר.
- כיצד משפיעה הגאות בסקטור הביומד בבורסה על הקרנות?
"חלון הנפקות פתוח פירושו שהקרנות יכולות למחזר את ההון ולהשקיעו בסבב נוסף של חברות", אומר מרטין, "מובן שחלון כזה מושך לבורסה גם חברות פחות טובות, כי הוא מאפשר לקרנות לצאת מחברות שלדעתן הסיכויים שלהן להירכש קטנים. אבל זה לא הרוב".
באשר לתחומים החמים בעיניו, מרטין מציין דווקא מודלים עסקיים חדשים ודפוסי טיפול באמצעות טכנולוגיות של ניהול מידע. "בתחום מחלות הנפש והמוח, יצוצו לדעתי שיטות טיפול חדשות שמשלבות בין פסיכיאטריה לפסיכולוגיה - הבנה מעמיקה יותר של המוח תאפשר למידה חדשה, תוך מעקב צמוד אחר השפעתה על המוח. בתחום הביולוגיה כנראה נראה יותר שילובי תרופות ופחות שימוש בתרופות רגילות".
עוד תחומים מעניינים בעיניו הם מוצרים שיכולים לעבור את מחסום הדם-מוח ותחליפים לא מוזרקים לתרופות שהיום מוזרקות (בישראל פועלות בתחום החברות פרוטליקס ואינטק, נוירודרם שבוחנת הנפקה בנאסד"ק וכיאזמה הפרטית).
בימים אלה טקדה מגייסת איש הון סיכון בישראל, שיהיה "האוזניים והעיניים שלנו בארץ, שיאתר עבורנו שיתופי פעולה משלב האקדמיה ועד שלב החברה המבוססת, ויהפוך את הנוכחות בישראל לטבע שני עבורנו", אומר מרטין. האיש שייבחר צפוי להצטרף לסניף טקדה בישראל, המנוהל על ידי אריה קרמר.
ההשקעות של הקרנות התאגידיות לפי תחומים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
