ניתוח "גלובס": מאיר שמיר קפץ לליגת-העל בעולם העסקים

בחודש מאי 2012 התייחס מאיר שמיר, בכנס משקיעים שקיימה חברת מבטח שמיר שבשליטתו, לכוונתו לרכוש את השליטה בתנובה. מבטח שמיר , הוא אמר אז, הייתה מעוניינת בתנובה "לא כי זו ההשקעה שאפשר להרוויח עליה הכי הרבה כסף, אלא כי זו השקעה שמאוד מתאימה לנו". הוא הוסיף כי "תנובה זו לא חברה שצריך להסתכל עליה רק במונחי IRR. יש ערכים נוספים שצריכים לחשוב עליהם כשלוקחים פיקוד על חברה שכזו, כמו העובדים, הצרכנים והחזון".

לא בטוח ששמיר העריך אז כי תוך שנתיים בלבד הוא יעמוד בפני הצעה חלומית לרכישת החזקותיו בקונצרן החלב, במסגרת העברת השליטה בו לידי התאגיד הסיני ברייטפוד, לפי שווי אדיר של 8.6 מיליארד שקל. כעת הוא נדרש להחליט בתוך 60 יום האם למכור את חלקו בסכום שיקפיץ אותו מדרגה נוספת בעולם העסקים הישראלי, או להישאר עם החזקתו בחברה (כ-21%).

כפי שפורסם לאחרונה, במקרה בו יחליט מאיר שמיר לממש את הזכות הנתונה לו, ויצטרף למכירת המניות של קרן אייפקס הבריטית, צפויה מבטח שמיר, ליהנות מהכנסה מרשימה של כ-1.8 מיליארד שקל, שעיקרה יירשם כרווח הון, לאחר שמרבית ההשקעה של החברה בתנובה כבר הוחזרה באמצעות חלוקת דיבידנדים על ידה מאז 2008, אז נרכשה השליטה בה.

לחילופין, האפשרות של המשך החזקה במניות תנובה נראית בעת הנוכחית כאופציה בעלת פוטנציאל להצפת ערך משמעותי, בזכות התוכניות של ברייטפוד להרחיב את פעילותה ולהפוך אותה לחברה בינלאומית.

כך או אחרת, נראה כי המסחר במניית מבטח שמיר אינו משקף במלואו את פוטנציאל הרווח מתנובה והחברה נסחרת כיום לפי שווי של קרוב ל-1.3 מיליארד שקל.

הפספוס של בנק לאומי

כזכור, מניית מבטח שמיר חזרה להיסחר בבורסה בסוף פברואר 2012, אחרי השעיה של 20 חודשים עקב אי-פרסום דוחותיה הכספיים, בעקבות סירובה של קרן אייפקס להציג את דוחות תנובה - ההחזקה המרכזית של מבטח שמיר. החזרה למסחר של מבטח שמיר התבצעה בתקופה רעה לעסקיה של תנובה, שהתמודדה אז עם השלכות המחאה החברתית, ובאה לידי ביטוי בצניחה של 36% בשוויה של מבטח שמיר תוך פחות מחצי שנה.

לצניחה הזאת תרם גם "קרב הערכות השווי" בין מבטח שמיר לקרן אייפקס, על רקע מגעים שניהלו הצדדים להיפרדות בתנובה. מבטח שמיר, שרצתה לרכוש את מניות אייפקס, צרפה לדוחותיה הערכת שווי של גיזה זינגר אבן לפיה תנובה שווה כ-5 מיליארד שקל בלבד, ואילו קרן אייפקס הציגה באותם ימים הערכת שווי שנקבה במחיר של 7.9 מיליארד שקל לחברה.

הצלחתה של תנובה להתמודד עם מצב השוק ויציאתה ממשבר קצר ימים אושש גם את מניית מבטח שמיר, שהשלימה מנקודת השפל שלה באוגוסט 2012 קפיצה של 125% (מאז חזרה למסחר התחזקה המנייה ב-45%).

שווי השוק הנוכחי של מבטח שמיר משקף שווי מרשים של כ-460 מיליון שקל להחזקותיו של מאיר שמיר בחברה, העומדות על 36% מההון, אבל הוא אינו הנהנה היחיד מההשקעה המוצלחת בתנובה. לשמיר מספר שותפים המחזיקים בנתחים משמעותיים מהון מניותיה של מבטח שמיר, וגם הם נהנים כעת מפירות ההשקעה בקונצרן החלב.

המרכזיים מבין השותפים הללו הם אשטרום נכסים, מקבוצת אשטרום (המנפיקה את מניותיה למסחר בימים אלה), שבשליטת משפחות נוסבאום, גירון, משורר, רובין וליפשיץ, עם 8.8% מהון החברה, בשווי של 112 מיליון שקל, ואיש העסקים הוותיק ליאון רקנאטי, עם 8.4% מההון, בשווי של 107 מיליון שקל.

גם כמה גופים מוסדיים מחזיקים בנתחים משמעותיים במבטח שמיר, בהם כלל ביטוח, מנורה, ילין לפידות, אקסלנס והחברה האם הפניקס. משקיע מרכזי נוסף, שנפרד מהחזקותיו במבטח שמיר לפני כחצי שנה ברווח של עשרות מיליוני שקלים הוא איש העסקים עופר גלזר, שמכר קרוב ל-10% מהון מניות החברה תמורת כ-122 מיליון שקל.

מי שדווקא יכול לחוש תחושת פספוס על רקע השווי המשתקף לתנובה בעסקת אייפקס-ברייטפוד הוא בנק לאומי. ב-2011 הבנק כבר סיכם עם שמיר על רכישת חלקו בתנובה תמורת 775 מיליון שקל, אולם ככל הידוע נסוג מהעסקה על רקע משבר הקוטג' והמחאה החברתית.

ההצלחה הגדולה אי פעם של שמיר

מאיר שמיר, 63, נולד בקיבוץ בארות יצחק, למד בישיבת נחלים ובתיכון דתי בפתח תקווה. את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר כנווט פאנטום. מספר חודשים לאחר שחרורו מהצבא, באמצע שנות ה-70, החל שמיר לעבוד בחברת סהר ביטוח, אצל חברו אהרון אחיעז המנוח. בהמשך, נכבש שמיר בקסמי הביטוח ובשנת 1988 רכש מסהר את סוכנות מבטח ויצא לדרך עצמאית.

שנתיים מאוחר יותר הוא השתלט - יחד עם נתן חץ ונתנאל אלוני ז"ל - על אטאס, חברה בורסאית שעסקה בייצור חלבה לחיילי צה"ל. בהמשך הוא רכש את חלקם של השותפים ושינה את שם החברה למבטח שמיר. את פעילות המזון הוא הוציא מהחברה ובמקומה הכניס את סוכנות הביטוח שעל בסיס המזומנים שהניבה נרכשו במהלך השנים עסקים נוספים, שתרמו להתפתחות החברה ולגידול ברווחיה (הסוכנות, שנקראת כיום מבטח-סימון, נמכרה בהמשך לחברת הביטוח מגדל ברווח גדול). בתווך, השתרבב שמו לפרשייה לא נעימה - פרשת לה-נסיונל: חברת הביטוח שקרסה בעקבות אי סדרים פליליים - ממנה הוא נחלץ בעור שיניו.

תנובה היא ההשקעה המוצלחת ביותר שעשה שמיר מעודו, ולא מדובר בעניין של מה בכך למי שכבר ידע אקזיטים יפים בשנות ה-2000. האקזיט הגדול הקודם היה בחברת התוכנה ליפמן, בה מבטח שמיר החזיקה מאז הייתה סטארט-אפ זעיר בשווי של מיליוני דולרים בודדים, ועד להנפקתה ומאוחר יותר מכירתה לחברת וריפון האמריקנית לפי שווי של 800 מיליון דולר. בסך הכל הרוויחה מבטח שמיר מהשקעתה בליפמן מאות מיליוני שקלים.

הסכומים הללו הם שאפשרו לשמיר להתמודד בזמנו על רכישת תנובה, אבל ההצלחה לא הייתה מובטחת. בתחילה נראה היה שהעסקה חומקת מידיו של שמיר, כשהקרן הבריטית כשאייפקס שמובילה זהבית כהן זכתה במכרז. בהמשך, השכיל שמיר להצטרף לאייפקס כשותף בגרעין השליטה.

מלבד תנובה, למבטח שמיר יש כיום מספר החזקות נוספות משמעותיות הרבה פחות ובחלקן גם פחות מוצלחות. בסיכום 2013 סבלה החברה מירידת ערך מהשקעתה בחברת ITS, יצרנית מערכות תקשורת המשתייכת לקבוצת Fore של זוגות האחים משה ואלי שושן וגד ודב סלוק, וכן סבלה מהפסדי נדל"ן בבולגריה ובהודו. בעבר ביצעה מבטח שמיר הפחתה גורפת בהשקעה אחרת בנכסי האחים - חברת ציוד התקשורת טאוור ויז'ן, הפועלת בהודו.

עוד מחזיקה מבטח שמיר בכ-4% ממניות חברת הלוויינים גילת תקשורת, הנסחרת בשווי של כ-700 מיליון שקל ובכ-11.5% ממניות חברת הטקסטיל תפרון, הנסחרת בשווי של 32 מיליון שקל. ומה הלאה? בשוק טוענים כי שמיר מעוניין להשתלט על תע"ש, אם וכאשר זו תופרט.

 תנובה של מאיר שמיר