משק חולה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר שני נתונים שהפתיעו והטרידו כלכלנים בכירים במשק, וגרמו לרובם להרמות גבה בחדרי-חדרים של משרד האוצר ובנק ישראל.

במיוחד הופתעו חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שבחודש שעבר חלקם עוד התחבטו אם להתחיל מוקדם מהצפוי בהעלאות הריבית במשק, בין היתר בשל מאמצי הממשלה להפחתת מחירי הנדל"ן. חבר בוועדה הצביע בעד העלאת הריבית, אך מבחינת הנתונים נראה כי המלצה כזאת לא תחזור על עצמה בקרוב; ואכן הריבית במשק נשארה על כנה.

הנתון הראשון והמפתיע של הלמ"ס היה מדד המחירים לצרכן לאפריל, שבמקום עלייה של 0.6% כפי שצפו כלכלנים, עלה ב-0.1% בלבד, העלייה המינורית ביותר עונתית מאז המיתון של 2003. יהיו מי שיגידו כי לא חייב להיות קשר בין מדד המחירים לפעילות הכלכלית, וכי אין זה חריג לפעול בסביבת אינפלציה נמוכה וקצב צמיחה סביר, אך התמתנות כה משמעותית באינפלציה, שבאה בעקבות מדדים נמוכים מהצפוי בחודשים קודמים, עלולה לבשר על האטה נוספת שבדרך.

נתוני הצמיחה המשמשים כסימן למצב המשק הצביעו על החרפת מגמת ההאטה בקצב הצמיחה במשק, שעמד ברבעון האחרון על 2.1% בלבד. נתון נמוך התומך בציפייה לירידה בצמיחה כפי שדווחו כלכלני האוצר ובנק ישראל. השוני בנתונים המתקבלים לאחרונה מצביע על מגמה של האטה נוספת במשק, בניגוד למגמה העולמית שמצביעה על התאוששות בקצב הצמיחה.

קטר חשוב בעידוד הצמיחה טמון בצריכה הפרטית. גם מדד זה ירד חדות, והצביע על השחיקה בביקושים המקומיים בשל העלייה בקונים המוכנים להפחית את צריכתם ולרדת ברמת החיים.

הנתונים הללו בלטו גם בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות בענף הקמעונאות, של יצרנים ורשתות השיווק, וכן חברות הנדל"ן בעלות מרכזי הקניות. רובם הדגישו, כי דווקא בעתות חג כמו חג הפסח שבשנים שעברו, הציבור הגביר את היקף הצריכה, השנה משקי-בית רבים הקטינו את סל הקניות לעומת אשתקד.

המשק נמצא היום רגע לפני מדרון חלקלק המאיים על גלישה מסוכנת, בעוד משרד האוצר ממקד כיום את מרבית המאמצים בזירה התקשורתית והמעשית, בהעברת רפורמת "מע"מ 0%" על דירות חדשות. על כדאיות צעד זה אפשר להתווכח, אך עם הצורך של המשק במתן מענה מיידי לבעיית הצמיחה, שהיא עובדה קיימת, אי אפשר להתווכח.

על משרד האוצר ובנק ישראל לגבש תוכנית מסודרת ליצירת קטליזטורים שיעודדו את קצב הצמיחה במשק. שער הדולר הנמוך דורש טיפול יסודי עם תוכנית מסודרת למניעת המשך ההידרדרות שלו.

הבעיה המשמעותית היא, שהנתונים שמפיק המשק אינם בגדר מעידה זמנית, אלא מגמה מתמשכת. תמונה דומה עולה מנתוני סחר החוץ לחודשים פברואר-אפריל, שהתפרסמו במקביל לנתוני התמ"ג. מנועי הצמיחה במשק גוועים כאשר היצוא לא מתאושש והצריכה הפרטית נמצאת בנסיגה. כאשר ישנן משקולות כבדות על רגליו של האצן הסוחב את המשק, הוא מתקשה להציג ביצועים טובים.

שיעורי צמיחה נמוכים, תוך נסיגה בביקוש המקומי וצמצום היצוא בגלל שער-חליפין נחות, צפויים לפגוע בהכנסות המדינה וביכולת הממשלה ליישם רפורמות כלכליות, להתמודד עם המחאה החברתית ולהביא לצמצום פערים בחברה.

לא ניתן עוד להתעלם מהשפעת הייסוף בשער השקל, מהחשש מפגיעה בתעסוקה ומתחושת חוסר הביטחון הכלכלי התורמת לשמרנות תקציבית ולירידה בביקושים. בנק ישראל בהנהגת הנגידה ד"ר קרנית פלוג, הנושא בנטל המדיניות המוניטרית, מסמל את הילד ההולנדי שחוסם לבדו באצבעו הקטנה את השטף הגדול.

הכותב הוא מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות