מצלמת הקינקט תסייע לאתר בעיות בריאות בקרב בעלי חיים

"לסבא שלי היו חמש פרות. לאבא שלי יש היום 50 פרות ובמשק תעשייתי של היום, יש כבר אלפי פרות", מספר ד"ר אילן הלחמי, חוקר ממכון וולקני ובעל עבר והווה חקלאי.

"בתנאים כאלה, אנחנו לא יכולים לתת טיפול לכל בעל חיים כמו שהיינו רוצים. גם אם היינו מסתכלים על כל חיה בעינייים שלנו, לא היינו יכולים לתת לכל חיה יותר מדקה בחודש". בתעשיית העוף, מדובר ב-30 אלף חיות למשק אחד, שנמכרות בערך במחיר של 2 שקלים לתרנגולת, ולכן לבעלי הלולים אין פנאי להביט בכל חיה בנפרד.

מי שיכול להעניק לחיות טיפול פרטני היא הטכנולוגיה. מכון וולקני במשרד החקלאות שותף בקונסורציום של חברות וגורמים אקדמיים שמנסים להיעזר במצלמות ובחיישנים שונים כדי לאתר מבעוד מועד בעיות בריאות בקרב בעלי חיים.

ייצור החלב נפגע

"אצל חזירים למשל", אומר הלחמי, "המצלמה מזהה מקרים של אגרסיביות. במקרים כאלה שני חזירים רבים, כל היתר עושים סביבם מעגל והמצלמה מזהה את הפעילות ומתריעה. במקרה של תרנגולים, רואים פיזור, רואים שהן מתרחקות מאזור בלול שיש בו בעיה. אנחנו עוסקים בפרות".

צליעה היא אחת המחלות הכואבות ביותר עבור פרה. כאשר פרה כבר מגיעה עד כדי צליעה, היא סובלת מאוד, וגם ייצור החלב שלה נפגע. בשלב הזה הרפתן יזהה את הבעיה, אולם הליך השיקום יהיה מורכב. הטכנולוגיה שפיתח מכון וולקני על בסיס מצלמת הקינקט, אמורה לזהות את הבעיה מוקדם יותר.

"כשפרה מתחילה לצלוע, אבל עוד לפני שרואים את הצליעה ממש, היא מקשיתה יותר את הגב", אומר הלחמי, "אי אפשר לצלם את הפרות מהצד בגלל הצפיפות. אנחנו מצלמים אותן דווקא מלמעלה, ובזכות העובדה שהקינקט היא מצלמה תלת ממדית, אנחנו יכולים לשחזר את התמונה כאילו היא צולמה מן הצד".

לדבריו, עבד המכון עם הצוות הישראלי שפיתח את האלגוריתמיקה של הקינקט, כדי להוציא מקסימום מידע מן המצלמה.

"בתחום שלנו צריך לקחת בחשבון לא רק ממשק בין משתמש למכונה, יש לנו בדרך גם משתנה לא צפוי - הפרה עצמה", אומר הלחמי. לכן, הוא מדגיש, המערכת מספקת התראה ולא מחליפה את הווטרינר שצריך לקחת בחשבון את כל הפרמטרים מלבד הקשתת הגב, כדי לאבחן את מצבה של הפרה.

האיחוד האירופי העניק מימון של 2.5 אירו לקונסורציום ובזכות התוצאות הטובות הוא צפוי להעניק עוד 6.5 מיליון אירו לפעילות.

הלחמי: "אנחנו לומדים המון מהקולגות שלנו וחשוב לנו להיות בקונסורציום. השוק האירופאי משקיע המון כסף בנושא רווחת הפרה, ובין היתר מדברים על precision livestock farming, כלומר לדעת מה היה המצב של כל פרה ופרה בכל רגע נתון, כדי לאפשר לצרכנים לבחור לצרוך חלב או בשר רק מפרות שהתייחסו אליהן היטב. המערכות מהסוג שלנו מאפשרות זאת".