תחזית הצמיחה של משרד האוצר לשנת 2015 עומדת על 3.1% - כך נודע ל"גלובס". מדובר בתחזית פסימית שמשקפת הידרדרות מהירה בפעילות הכלכלית של המשק, שכן תחזית הצמיחה של האוצר לשנת 2014 עמדה על 3.3% ולשנת 2013 על 3.8%. נראה כי במשרד הכלכלי פסימיים לגבי ההתפתחויות במשק הישראלי בשנה הבאה, ומהמרים שכלכלת ישראל לא תתאושש מההאטה החריפה.
עם זאת, תחזית האוצר דומה ואף זהה כמעט לתחזית האחרונה שגיבש בנק ישראל במארס האחרון, לפיה התמ''ג יגדל בשנה הבאה ב-3% בלבד לעומת שנת 2014. מנגד, במוסדות הכלכליים הבינלאומיים החשובים בעולם - ה-IMF וה-OECD - אופטימיים יותר. תחזית קרן המטבע עומדת נכון לאפריל האחרון על 3.4%; ותחזית הצמיחה של ה-OECD לאותה שנה עומדת על 3.5%.
בשבועות האחרונים החלו באוצר להגביר הילוך לקראת גיבוש נתוני המאקרו ההכרחיים לצורך בניית תקציב המדינה, לרבות הצמיחה, ההכנסות הצפויות וכדומה. כעת, ממתינים במשרד לנתוני גביית המסים לחודש מאי שצפויים להתקבל כבר בשבוע הבא, זאת כדי לגבש את תחזית ההכנסות ממסים.
נזכיר, כי בניגוד לשאר המוסדות, לתחזית הצמיחה של האוצר השלכות מעשיות מרחיקות לכת, שכן על בסיס שיעור זה נבנה תקציב המדינה. אם באוצר סבורים כי הצמיחה תהיה נמוכה מאוד ולפיכך תקבולי המסים יהיו נמוכים בהתאם - בהינתן היקף ההוצאה שהיא קבועה - אזי התוצאה היא גירעון גדול יותר, מה שמצריך התאמות כדוגמת קיצוצים, העלאת מסים או הגדלת יעד הגירעון. משום שבאוצר מתנגדים להעלאת מסים, ההערכות הן כי יהיה צורך להגדיל את יעד הגירעון מ-2.5% תמ''ג ל-3% תמ''ג לפחות - מהלך שיניב אוטומטית כ-5.25 מיליארד שקל.
סוגיה נוספת המעסיקה את המשרד קשורה לביצוע התאמת המחירים. נזכיר, כי גובהה של תקרת ההוצאות לשנת 2015 יושפע במידה ניכרת - יותר מ-4.7 מיליארד שקל - מההחלטה לגבי ביצוע התאמת מחירים בגין הפער בין התפתחות המחירים בשנתיים האחרונות (2014-2013) בפועל לבין זו שנחזתה בתחזית התקציב. האינפלציה בפועל בשנים הללו הייתה נמוכה משמעותית מזו שנחזתה, ומפני שהתקציב הוא נומינאלי וכלל ההוצאה הוא ריאלי - התקציב גדל הרבה מעבר לתכנון. מבחינה משפטית, האוצר יכול להחליט האם לבצע או לא התאמת מחירים, שכן כלל ההוצאה שונה השנה.
ל"גלובס" נודע, כי באוצר החליטו שלא לבצע את התאמת המחירים - מהלך שמאפשר להם להגדיל (או לא לקצץ) את התקציב ב-4.7 מיליארד שקל. באוצר מסבירים כי לקראת סוף שנת 2013, עת הוחלט על ביטול העלאת מס הכנסה והקטנת העלאת מס מעסיקים, בוצע כבר קיצוץ של 3.3 מיליארד ועוד 450 מיליון שקל בהתאמה בבסיס התקציב בסעיפי הוצאת ריבית ורזרבה להתייקרויות, "ויש גבול עד כמה אפשר להקטין את ההוצאה", אמר גורם במשרד.
עם זאת, באוצר מסתייגים ואומרים כי ההחלטה נעשתה על בסיס ההנחה כי תקציב הביטחון לשנת 2014 נסגר ולא יפתח שוב, שכן תוספות לביטחון ידרשו חשיבה מחדש לגבי תקרת ההוצאה לשנת 2015.
תחזית הצמיחה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
