אובמה נאם על מדיניות החוץ - אף מילה על ישראל והפלסטינים

אחד מהמסרים החזקים ביותר של הנאום על מדיניות החוץ של ארה"ב, שנשא הערב (ד') נשיא ארה"ב, ברק אובמה, באקדמיה הצבאית בווסט פוינט, הוא מה שלא נכלל בו: הסכסוך בין ישראל לפלסטינים, שהיה אחד מעמודי התווך של מדיניות החוץ האמריקאית במשך עשרות שנים ורכיב מרכזי במדיניות החוץ של הממשל הנוכחי.

במילים אחרות: המאמץ להשכין שלום בין ישראל לפלסטינים, נושא שעלה כמעט בכל נאום של נשיא אמריקאי בעצרת הכללית של או"ם, לא הוזכר אפילו במילה אחת בנאום הערב, שהוגדר כמפת הדרכים של מדיניות החוץ האמריקאית לשנתיים וחצי שנותרו לאובמה בבית הלבן. המשבר בסוריה הוזכר, וכך גם המאמצים למנוע נשק גרעיני מאיראן. ישראל והפלסטינים - לא.

ההתעלמות המכוונת הזו, הפניית העורף הפומבית הזו, מעלה בזיכרון את דברים שאמר ב-1991 ג'יימס בייקר, שר החוץ בממשלו של ג'ורג' בוש האב, בעדות בקונגרס, בפניה לראש ממשלת ישראל דאז, יצחק שמיר: "מספר הטלפון של הבית הלבן הוא 202-456-1414. כשתהיה רציני לגבי השלום, אתה מוזמן לטלפן אלינו".

יזמת קרי, שקרסה תחתיה לפני כמה שבועות, היא, כנראה, המאמץ האחרון של ממשל אובמה להשכין שלום במזה"ת.

אובמה הזכיר את ישראל פעמיים, כבדרך אגב. בדברו על מצרים אמר אובמה: "אנו מכירים בכך שהיחסים בינינו מעוגנים באינטרסים ביטחונייים - מהשלום עם ישראל ועד המאמצים המשותפים שלנו נגד קיצוניות אלימה. לכן, לא הפסקנו את שיתף הפעולה שלנו עם הממשלה החדשה (בקהיר). אך אנו יכולים עדיין ללחוץ לקיום רפורמות שהעם המצרי דורש".

ההזדמנות האחרת היתה בקטע הנאום שהוקדש לאיראן. אובמה ציין, ש"למרות אזהרות תכופות מארה"ב, ישראל ואחרים, תכנית הגרעין האיראינת התקדמה בהתמדה במשך שנים. בתחילת הנשיאות שלי, בנינו קואליציה שהטילה סנקציות על הכלכלה האיראנית, ובה בעת הושטנו יד של דיפלומטיה לממשלת איראן. עכשיו, יש לנו הזדמנות לישב את חילוקי הדעות בינינו בדרכי שלום. הסיכוים להצלחה עודם קטנים, אנו שומרים את כל האופציות כדי למנוע מאיראן נשק גרעיני".

"אבל, בפעם הראשונה מזה עשר שנים יש סיכוי של ממש להשיג הסכם פורץ דרך, הסכם שיהיה יצר יעיל ויותר בר-קיימא ממה שהיה אפשר להשיג באמצעות שימוש בכוח", אמר אובמה.

בנאום, שהתקבל בתשואות פושרות של קהל הצוערים, הדגיש אובמה את הקו שאיפיין מדיניות החוץ שלו מיומו הראשון בבית הלבן: מעצמה כארה"ב, שעודה האומה החשובה בתבל, חייבת לעשות כל מאמץ לנהוג באיפוק ולתת קדימות לדיפלומטיה לפני בחירה באופציה צבאית.

בפניה ישירה למחזור המסיים של האקדמיה הצבאית אמר אובמה: "אבגוד במחויבותי כלפיכם, וכלפי המדינה שאנו אוהבים, אם אשלח אתכם למשימות מסוכנות, רק מפני שצצה בעיה כלשהי בעולם שצריך לפתור אותה, או מפני שאחשוש ממה שיאמרו מותחי ביקורת, שסבורים שהתערבות צבאית היא הדרך היחידה שבה תוכל ארה"ב להימנע מלהצטייר כמעצמה חלשה".

הצהרה זו נועדה לשמש מענה להתקפות הבלתי פוסקות של מחוקקים רפובליקאים, שמאשימים את ממשל אובמה בנקיטת מדיניות חוץ רפה, נטולת שרירים, שאינה יאה למעצמה שהצילה את העולם ממלתעות הנאצים במלחמת העולם השניה. המבקרים טוענים, שאזלת היד של הבית הלבן העצימה את רוסיה (באוקראינה), את סוריה ואת סין, והיא תביא לכך, שאיראן תצליח, בסופו של דבר, להצטייד בנשק גרעיני.

"כמובן, הספקנים יוסיפו להמעיט ביעילותה של פעולה רבת-שותפים", אמר הנשיא. "מבחינתם, פעולה באמצעות גופים בינלאומיים, או ציות לחוק הבינלאומי, הם סימני חולשה. אני חושב שהם טועים".

"אמריקה חייבת תמיד להוביל את העולם", המשיך אובמה. "...(אך) פעולה צבאית אינה יכולה להיות הרכיב היחידי, או אפילו המרכזי, של מנהיגותנו בכל הזדמנות".

"רק מפני שיש לנו את הפטיש הטוב ביותר, אין פירושו של דבר שכל בעיה היא מסמר", הוסיף הנשיא.

אובמה אמר, כי לקראת סיום המעורבות הצבאית של ארה"ב באפגניסטאן, חייבת ארה"ב לסגל את עצמה לשינוי שחל בטרור הגלובלי. הוא הכריז, שארה"ב מוכנה להקציב חמישה מיליארד דולר כדי לסייע באימון גורמים אוהדים לארה"ב, לרבות קבוצות מורדים (כנראה רמז למורדים המתונים בסוריה) במלחמה נגד הטרור, ואף להפעיל את הצבא האמריקאי בפעולות מודיעיניות.

"בעתיד הנראה לעין, הסכנה הישירה ביותר לארה"ב, במגרש הביתי ובחו"ל, היא עדיין הטרור, אמר אובמה. "אבל האסטרטגיה שמכתיבה פלישה לכל מדינה שנותנת מחסה לרשתות טרור היא נאיבית ואינה בת-קיימא".

וכך, אובמה הגן על החלטתו של להימנע ממעורבות צבאית בסוריה, שאת המשבר בה הוא רואה כאתגר של לוחמה בטרור. הוא ציין שמשלו יגדיל את הסיוע למורדים שם וגם למדינות השכנות, כלבנון, טורקיה, ירדן ועיראק, שנאלצות להתמודד עם המוני פליטים.