צ'אק שוואב, מייסד חברת הברוקרים צ'רלס שוואב, דיבר בשבוע שעבר על הכוח והחשיבות של השקעה במדדים. לדבריו, קרנות מגוונות בעמלות נמוכות, שעוקבות אחרי המדדים, הן הגישה הטובה ביותר ל-95%-98% מהאמריקאים.
לפני כמה חודשים אחד האייקונים הבודדים בהשקעות שגדול אפילו יותר משוואב, וורן באפט, גילה שאם אשתו תחיה אחריו, תכנית הירושה שלו תמליץ על שמירה של יותר מ-90% מכספי הירושה בקרן מדד ונגארד 500 (VFINX), והיתר יושקעו באג"ח ממשלה קצרות מועד.
למשקיעים שרוצים לאמץ את ההמלצה של שני האישים הללו, כלומר לבחור ישירות תעודות סל וקרנות, זה אומר למצוא את הקרנות עם העלויות הנמוכות ביותר ולהכניס את הכסף לעבודה. אבל במקביל כבר נולד הספין, כלומר התיאוריה שאסטרטגיית ההיצמדות למדדים ניתנת להתאמה למשהו טוב יותר.
ההתפתחות של קרנות הסל, ה-ETFs שבנויות בדרך כלל כמו קרנות מדדיות אך נסחרות כמו מניות, יצרה מגוון אדיר של בחירה והזדמנויות למשקיעים. אך עם הבחירה הזו באות כמה בעיות. אגדה כמו שוואב המליץ אמנם על השקעה במדדים לאמריקאי הממוצע, אך לא על בניית אסטרטגיה "מתוחכמת" יותר.
אם תתבוננו על כל גרף של מדד שהוא מותג גדול - S&P, ראסל 1000 ואפילו מדדי אופציות - ההרכב של המדד לא נראה חשוב במיוחד. אפשר למעשה להניח את הגרפים זה על זה, וההבדלים יהיו מזעריים.
ברמה זו, שהיא בדיוק מה ששוואב ובאפט דיברו עליו, ההשקעה הפשוטה של העלויות הנמוכות ביותר מנצחת. אתה מצמיד את עצמך לשוק (או לחלק גדול ממנו), ומתכנן לרכוב על מגמה ארוכת טווח.
טעות בניהול פעיל
"ככל שאסטרטגיית המדדים הופכת למלוטשת יותר - ממגזרי שוק רחבים למגזרים מצומצמים, מדינות או תעשיות ספציפיות - כך אתה צריך לבדוק יותר מה אתה קונה", אומר דן וויינר, מנכ"ל אדבייזר אינבסטמנט מנג'מנט מניוטון, מסצ'וסטס, ועורך העלון אינדפנדנט אדבייזר למשקיעי ונגארד. "המדדים הללו נוצרו כדי לספק מוצר המבדל את עצמו מן האחרים בדרך כלשהי. אתה תרצה לדעת מהיכן הגיע המדד, מה נכנס אליו, כמה זמן הוא קיים, כמה פעמים הוא השתנה, והאם הספק של המוצר יהיה בסביבה בעוד שלוש שנים אם תעודת הסל לא תמשוך הרבה נכסים.
"אם תשנה את מה שאתה מנסה לעשות על תעודות הסל, אתה משנה את דרגת הקושי או הקלות שבה אתה יכול לבחור אותן לתיק ההשקעות שלך", אומר וויינר.
דייויד טריינר, נשיא ניו קונסטרקטס, חברת מחקר מנשוויל, טנסי, אומר שיש 45 תעודות סל רק למגזר הפיננסי, והוא מחזיק רק כ-20 ניירות ערך בעוד מנהלי כספים אחרים מחזיקים מעל 500.
אם אתם בוחרים בסגנון רחב - נניח תעודות סל על מניות לארג' קאפ (שווי שוק גבוה), יש לכם לפחות 50 אופציות. התיקים ההדוקים ביותר מתחילים על 20 ומשהו תעודות וניירות ערך, ואילו התיקים המגוונים ביותר יכולים להגיע ל-1,400 ניירות.
משקיעים שאימצו את ההשקעה במדדים, כולל באפט ושוואב, מכירים בטעות של ניהול פעיל, ובפוטנציאל של להניח לרגשות ולעצבים לפגוע באסטרטגיה ארוכת-טווח בדיוק בעיתוי הלא נכון.
הם לא ממליצים על ניהול פעיל של השקעות פסיביות, כלומר בהשקעה במדדים אבל תוך כניסה ויציאה מתעודות הסל שלהם. זה רק מעביר את הניהול הפעיל מרמת הקרן לרמת התיק. פעילות המסחר מתבצעת מחוץ לקרן, אך התשואות הכוללות יורדות כתוצאה ממנה.
"קניית תעודת סל של מגזר מסוים, בלי לנתח את ההחזקות שלה, זה כמו לקנות מניה בלי לבדוק את המאזן שלה", אומר טריינר.
העיקר לא לפגר
חשוב לזכור את זה לפני שדברי שוואב מהשבוע שעבר יהפכו לביטים קטנים, ויאבדו את רוב ההקשר שלהם. שוואב דיבר על השקעה במדדים למשקיעים שעדיין "עצבניים" על השוק, וברחו ממנו במהלך המשבר של 2008 או אחריו, והם זקוקים לאסטרטגיה לבניית חיסכון חיים.
"אנחנו צריכים לדבר על זה מפני שאנשים חוזרים לשוק ב-2014, אחרי שיצאו ממנו ב-2008 או 2009 - וזו הדרך הכי קלה מבחינתם להיכנס לשוק", אמר שוואב בשיחת הוועידה שלו עם כתבים.
קל וזול זה אומר לשמור את זה פשוט. אולי לא בהכרח כמו האסטרטגיה של באפט - תעודה אחת ויחידה - אבל משהו קרוב לזה. "משקיעים מתוחכמים" יכולים אולי ללגלג על זה, אבל אלו שיאמצו את העצה של באפט ושוואב לא יפגרו אחרי השוק.
"קודם כל אתה צריך להחליט אם להשקיע במדדים", אומר וויינר, "ומה שבאפט ושוואב מזכירים לך, הוא שלהשקיע במדד פירושו להאמין במגוון רחב, ולא לנסות לשחק על העיתוי בשוק או להעביר אסטרטגיית השקעה או טכניקה לדבר הלוהט ביותר בשוק כעת. אם כל מה שאתה עושה זה לשחק בין קרן שבוחרת מניות וקרן מדדית, לא תקבל ביצועים משופרים, מפני שאתה משקיע גם בקרן מדדית".
הבדלים זעומים בין מדדים
*** כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2014
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.