"טווס הזהב" של נתן זך, "שירי דרך" של לאה גולדברג, "בדרך הגדולה" של נתן אלתרמן, "בלילות הסתיו" ו"בכפרך" של דוד פוגל, "מאחורי השער" של חיים נחמן ביאליק, "שובי לביתך" של דליה רביקוביץ', "הנסיך הקטן" ו"יכול להיות שזה נגמר" של יהונתן גפן, "פסק-זמן", "שיר של אחרי מלחמה" של אריק איינשטיין ושירים נוספים - את כל הנכסים הליריים האלה הלחין שם טוב לוי לאורך הקריירה המפוארת שלו, והוא יבצע אותם בהופעה "שירי משוררים" שתתקיים בשבועות בפסטיבל המשוררים במטולה. "לאורך השנים, התאספו אצלי די הרבה שירים", אומר לוי בראיון ל"גלובס". "לא אספתי אותם לכבוד ההופעה הספציפית הזו, אלא לכבוד חיי המקצועיים".
- הקהל שמגיע לפסטיבל משוררים הוא קהל שמקשיב ומגיב לשירים אחרת?
"קשה לי לענות על זה, כי כל אחד בא עם האישיות שלו ועם ההבנה שלו. כל אחד מקשיב לשיר אחרת. יש שמתחילים דרך המוזיקה. בהופעות קודמות, הקרנתי על מסך את המילים של השירים, כך שהעין קלטה והאוזן שמעה. שני החושים עבדו. ההרגשה שלי היא שמשהו מהשיר עבר. אי אפשר לדעת אם שיר הובן במלואו. יש שירים שכשהלחנתי אותם, לא הבנתי אותם לגמרי. הרגשתי איזה צבע, הבנתי את הטון הכללי. "למשל, בשיר 'בלילות הסתיו' של דוד פוגל, התמגנטתי לשיר הזה, לסאונד של המילים. היום, כשאני מסתכל אחורה, כל השיר מדבר על חוש השמיעה, לא על ראייה. ועדיין השיר הזה מדבר אליי. לא תמיד צריך להבין כל מילה, כמו בשיעור ספרות. המוזיקה עוזרת להעביר משהו מהתחושה הכללית של השיר".
- לפעמים זה הפוך? שקודם יש לך מנגינה, ואחר-כך שיר?
"'שיר של אחרי המלחמה' הוא שיר ההיכרות של אריק איינשטיין ושלי. הייתה מנגינה קודם, ואריק שמע אותה, ונהיה שיר. לפני הפגישה הראשונה שלנו שרבטתי לעצמי כמה מנגינות, וכשנפגשנו, השמעתי לו, והוא התאים להן מילים. מאז רוב השירים הגיעו דרך אריק, ואני הלחנתי אותם".
- בהופעה אתה שר שירים של איינשטיין לצד שירים של לאה גולדברג, ביאליק, פוגל ואלתרמן, ככותב שווה בין שווים.
"אריק איינשטיין היה כותב מאוד מיוחד. הוא כתב הרבה שירים טובים. הייתה לו גם את שפת המשוררים, והוא הכיר גם את שפת הרחוב. 'למה לי לקחת ללב' - זה משהו מזוקק. שיר שמביע רגש באופן מדויק".
נישה שהיא סוג של מפגש
לשם טוב לוי, כפי שהוא מעיד על עצמו, לא ממש נוח להתייצב בחזית הבמה. לקח לו זמן ליהנות מזה. אחרי שנים בהן הוא חורש את הארץ, באולמות קטנים כגדולים, התעורר השחרור.
לוי: "ב-15 השנים האחרונות, הגעתי למצב שבו אני נהנה מאוד מהתקשורת עם הקהל. מצאתי לעצמי נישה כזו שיש בה סוג של מפגש. כזה שבאותו רגע, בחוויה, משהו קורה. עם האנסמבל שלי, שהוא כמעט כמו משפחה, אנחנו מופיעים די הרבה וזה הופך את כל החוויה ליותר נוחה.
"בתחילת הדרך, לפני יותר מ-30 שנה, רוב העבודה שלי הייתה מאחורי הקלעים. בשנות ה-20 וה-30 שלי, עיקר האנרגיות היו ביצירה. לא בצד הפרונטלי. בהרכב 'קצת אחרת', עברתי לקדמת הבמה. זה בזכות שלמה גרוניך, שאמר לי - 'מתאים לך לשיר את הנסיך הקטן, זה מתאים לביישנות שלך, לדמות שלך'.
"העשייה בשנים האחרונות היא יותר בהופעות, פחות ביצירה. יש דברים שאתה לא מודע אליהם. אבל גם לחדש ולרענן כל הזמן, זה לא פשוט. למזלי אני גם נגן, כך שאני מצליח לחדש את עצמי. אני מנגן מוזיקת עולם, פיוטים מתרבות ספרד".
- אתה עדיין מחפש שירים שיתאימו להלחנה?
"אני מחפש, קודם כל, אם יש מקום למוזיקה. אם אני מחפש שיר להלחנה, אז בהחלט צריך להיות משהו בשיר שאני ארגיש שמוזיקה יכולה להוסיף לו ולא להפריע. יש שירים שלא צריך לגעת בהם. לא מזמן עשו ערב מחווה למשורר דוד אבידן. הוא היה משורר אדיר. היה לי קשה לחשוב על מוזיקה, עם השירים שלו שהגיעו אליי".
- איך בכלל מתבצע תהליך ההלחנה? אתה מעביר מהראש אל מחברת התווים?
"זה קורה בלי תווים. אני נעזר בפסנתר, ובראש. אם יוצא טוב בעיניי או משמעותי, אני זוכר את זה. פה ושם הייתי משתמש בטייפ קטן. אבל אני בדרך כלל זוכר.
"אם זה לא היה מצב שבו צריך להקליט את השיר, לא הייתי בכלל רושם.
"לצערי, לא הוצאתי ספר שירים של הלחנים שלי. אצטרך לעשות את זה מתישהו. יש מנגינות שלא רשומות באף מקום מלבד בזיכרון שלי".
שם טוב לוי
גיל: 64
נולד: ברחובות, מתגורר בתל-אביב
תחנות מרכזיות בקריירה: החל את הקריירה המוזיקלית בלהקת פיקוד מרכז
ב-1972 החל לעבוד עם אריק איינשטיין, והלחין עבורו שני שירים לאלבום "יסמין". שיתוף-הפעולה ביניהם נמשך לאורך שנים ארוכות
ב-1974 הקים עם שלמה גרוניך ושלמה יידוב את להקת "קצת אחרת", שהתפרקה אחרי תקליט בודד
ב-1976 הוציא תקליט סולו ראשון בשם "מצב-רוח"
ב-1976 חבר שוב לשלמה יידוב, ויחד עם יצחק קלפטר, שפרש מ"כוורת", הקימו את להקת "צליל מכוון"
במקביל להלחנת שירים, לוי כתב פסקול לסרטים ולסדרות, ביניהם "עמוד האש", "מסע אלונקות", "הקיץ של אביה"
בעשור האחרון לוי מופיע בקביעות עם האנסמבל שלו, "אנסמבל שם טוב לוי"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.