נתוני האמת של האבטלה

לעומת שלל הנתונים העגומים שיצאו החודש והעידו על גלישת כלכלת ישראל לעבר מיתון פורסמו בשבוע שעבר נתוני אבטלה שבניגוד לשאר הנתונים שהוצנעו זכו לכותרות מאירות עיניים. יש הטוענים כי נתונים אלו היו הסיבה להחלטת בבנק ישראל להמתין עם הפחתת הריבית, למרות שכל הנתונים שפורסמו ממש חייבו הפחתה כזאת.

אז האם נתוני התעסוקה הם אכן כל כך חזקים כפי שמעידות הכותרות? ממש לא. לא ניכנס כרגע לדיון האם מדידת הלמ"ס ושירות התעסוקה אכן משקפת את מה שהיא צריכה למדוד. ברור לכולנו שאם ניקח בחשבון את כל דורשי העבודה שלא התייצבו בלשכות התעסוקה, נשקלל את אלו העובדים במשרה חלקית (גם מי שעבד שעה אחת בשבוע נספר לצורך המדגם ומקבל משקל בדיוק כמו מישהו שהועסק במשרה מלאה!) ואת אלו הנמצאים בקורסים להכוונה מקצועית(נחשבים כעובדים), שלא לדבר על אבטלה סמויה, נגיע לשיעורי אבטלה גבוהים משמעותית מאלו ששירות התעסוקה והאוצר כל כך שמחים לראות בכותרות. אבל כך הוחלט למדוד וזה מה שמקובל.

מי שבחן את נתוני הלמ"ס ושירות התעסוקה לעומק קיבל המשך ישיר לתמונה המדאיגה שהצטיירה בשבועות האחרונים. המשק במצב לא טוב כמו שחשבנו. ניתן לראות בנתוני אפריל ירידה במספר המועסקים במשרות בהיקף מלא לעומת עלייה משמעותית יותר במספר המועסקים במשרה חלקית (מה שמסביר את השיפור הקל בנתוני האבטלה).

מה שמדאיג יותר זו העובדה שמגמה זו נמשכת כבר ששה חודשים וההסבר לכך הוא פשוט. מצד אחד פועלת הממשלה הנוכחית באופן הרבה יותר אקטיבי לשילוב המגזר החרדי והערבי במעגל העבודה וזה מצוין. מצד שני המגזר העסקי נאלץ להתמודד עם תחרות גוברת מצד גוש האירו וארה"ב ועם שקל חזק ללא כל פרופורציה. התוצאה היא פיטורי עובדים וצמצום היקפי משרות.

כשבוחנים לעומק את נתוני רשות התעסוקה עולה תמונה מדאיגה במיוחד. ניתן לזהות ירידה חדה בביקוש לעובדים במגזר העסקי. יותר ויותר אקדמאים מצטרפים למעגל דורשי העבודה אולם, כפי שרואים בנתוני אפריל העובדים הנדרשים ביותר היו בלתי מקצועיים, סוכני מכירות, עובדי פקידות ומחסנאים.

אז נורא נחמד לקרוא שהאבטלה במדינת ישראל ממשיכה לרדת אולם כשרואים את נתוני האמת ברור שאי אפשר להשוות עובד במשרה חלקית לעובד במשרה מלאה ואין דינו של עובד היי טק או אקדמאי שפוטר כדין עובד בלתי מקצועי. כשרואים את זה מבינים מדוע הפריון יורד, מדוע כוח הקניה יורד ומדוע נרשמת האטה מדאיגה בפעילות הצרכנים.

הריבית אומנם לא ירדה כי טבעם של הכלכלנים הוא להמתין. חודש אחד, יאמרו לכם, אינו מספיק על מנת להחליט שהתמונה במשק השתנתה ובאופן עקרוני זו חשיבה נכונה אולם לא במקרה זה. מי שקרא את המפה יכול היה להצביע על כך לפני מספר חודשים. כמשק מוטה יצוא, שהיצוא מהווה גורם צמיחה עיקרי, אנו תלויים בשער השקל. לפני שמונה חודשים כשהשקל החל להיסחר סביב 3.50 שקלים לדולר, טענו כלכלני האוצר כי המצב במשק מצוין. רבים מחברי ואני הזהרנו כי ההשלכות של שקל כה חזק יבואו לידי ביטוי 6-8 חודשים מאוחר יותר וזה בדיוק מה שקורה. אז אם הריבית לא ירדה החודש , היא תרד קרוב לוודאי בחודש הקרוב או בזה שלאחריו היות ולא יחול שום שינוי לטובה בנתוני המשק בחודשים הקרובים, נהפוך הוא. המצב רק ילך ויחמיר.

גם נתוני האינפלציה יעידו על כך. המדדים הקרובים יהיו אפסיים ואף שליליים(אם לא נופתע מאיזה מדד עגבניות או מלפפונים כפי שקורה מדי פעם) והאינפלציה השנתית תגלוש מתחת ליעד התחתון. מצב של דפלציה ,יעיד כל כלכלן, חמור לא פחות ממצב של אינפלציה.

לפיכך הגיע הזמן שמישהו באוצר יפסיק להתבשם מנתונים לא רלוונטיים ויתחיל לקבל החלטות שיביאו לשינוי מגמה. בנק ישראל יפחית את הרבית אולם האוצר חייב להתחיל לנקוט בצעדים שיביאו לשינוי מגמה גם בתחום שער החליפין- התחום שהיה ויהיה קריטי לעתיד המשק והכלכלה.

• יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
• yf@energyfinance.co.il
• אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.
• החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.